שם משתמש
סיסמא
מחקר: מחצית מהחוסכים לפנסיה בני 50 ומעלה לא יודעים שיקבלו את כספי הפיצויים כחלק מקצבת הזקנה כשיפרשו
חלקם מאמינים שהכסף הולך למעסיק או למדינה | רבים אינם מתייחסים לכספי הפיצויים כחלק מקצבת הפרישה, והנכונות לפדות אותם גבוהה בהרבה מהנכונות לפדות כסף מקרן פנסיה - למרות שאין הבדל בין שתי הפעולות
"לחוסכים לפנסיה יש חוסר הבנה של המשמעות של משיכת פיצויים מקרן הפנסיה ומרביתם אינם תופסים את כספי הפיצויים כחלק אינטגרלי מחסכונם הפנסיוני. עם זאת, ניתן להפחית את הרצון למשוך פיצויים באמצעות התערבות פשוטה הכוללת הנגשת מידע רלוונטי בעת קבלת ההחלטה למשוך פיצויים". כך עולה ממחקר שבוצע על ידי אייל כרמל, פרופ' אביה ספיבק ופרופ' דויד לייזר מהמרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר ביקש לבדוק "מדוע אנשים מושכים את כספי הפיצויים ומה ניתן לעשות בקשר לכך?".

לדברי החוקרים: "מרבית הציבור איננו מקדיש מחשבה לחיסכון הפנסיוני והוא נוקט בגישה שניתן להגדיר כ-Path of least resistance - מעורבות רגשית מאוד נמוכה, חוסר השקעה בבחירת הקרן ומעקב מועט אחרי המתרחש בחיסכון הפנסיוני. אלו הם המאפיינים של החוסך על פי הסקר שלנו, אשר יש להזכיר כי בוצע בקרב בני 50 ומעלה הרואים את הפרישה מעבר לאופק. ניתן לשער כי בקרב צעירים המצב יותר גרוע".

המצב איננו טוב יותר בכל הנוגע למשיכת כספי פיצויים. רבים מהמשיבים אינם מתייחסים לכספי הפיצויים כחלק מקצבת הפרישה שלהם והנכונות לפדות כספי פיצויים גבוהה בהרבה מהנכונות לפדות כסף מקרן הפנסיה, אף שבפועל אין הבדל בין שתי הפעולות.

עם זאת, המחקר מראה שבאמצעות התערבות פשוטה ניתן להפחית את הרצון למשוך פיצויים. סטודנטים שהשתתפו בניסוי התבקשו להחליט האם למשוך את כספי הפיצויים. כאשר נאמר להם שכספי הפיצויים יילקחו מתוך קרן הפנסיה שלהם, המשיבים הפגינו פחות רצון למשוך את הפיצויים בהשוואה למצב בו הם פשוט נשאלו האם ירצו למשוך את הכסף. התוצאות שוחזרו גם בניסוי המשך אשר בוצע בקרב 389 נבדקים בגיל העבודה.



מעורבות וידע נמוך בנוגע למתרחש בחיסכון הפנסיוני

מחקר שבוצע במסגרת עבודת הדוקטורט של אייל כרמל וכולל שני פרויקטים: סקר שנערך בקרב חוסכים לפנסיה בני 50 ומעלה ושני ניסויים התנהגותיים. הסקר כלל שתי קבוצות של משיבים – חוסכים אשר משכו פיצויים במהלך עשר השנים האחרונות וכאלה שלא משכו פיצויים. תוצאות הסקר פורסמו במסגרת דוח מסכם לביטוח הלאומי עבור מחקר המאפיין את רפורמת פנסיית החובה. 

שני הניסויים ההתנהגותיים בוצעו תחילה בקרב 129 סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולאחר מכן תוקפו בקרב 383 משיבים בגילאי 18-60. תוצאות הניסויים פורסמו במסגרת עבודת הדוקטורט של אייל כרמל.

בין הממצאים העיקריים שעולים מהמחקר הראשון – שאלון בקרב 471 חוסכים בקרן פנסיה מובילה בישראל:

החוסכים מפגינים מעורבות וידע נמוך בנוגע למתרחש בחסכונם הפנסיוני. הם אינם מסוגלים לנקוב בגובה דמי הניהול שלהם, מעידים שלא השקיעו מחשבה בבחירת התכנית הפנסיונית ו-35% אומרים שאינם קוראים את הדיווחים הרבעוניים. 

כאשר נשאלו מה קורה לכספי הפיצויים במידה ואינם מושכים אותם, רק חצי מהמשיבים ידע לומר שיקבלו את כספי הפיצויים כחלק מקצבת הזקנה כשיפרשו בעוד שהיתר לא ידעו לענות על שאלה זו וחלק מהם אף מאמינים שהכסף הולך למעסיק או למדינה. 

בהתאם למעורבות הנמוכה בחשבונם הפנסיוני, המשיבים מעדיפים שגורם חיצוני ינהל את כספם. הרוב המוחלט של המשיבים (95%) תומך בחוק פנסיית החובה ולו היה ניתנת להם אפשרות הבחירה, 70% מהמשיבים היו מעדיפים להפריש את הכסף לקרן פנסיה, בעוד שרק 10% היו מעדיפים לקבל את הכסף כדי לנהל אותו בעצמם. היתר היו מעדיפים לקחת את הכסף לשימוש אישי שאינו כולל חיסכון או שבחרו שלא לענות.

השוואה בין חוסכים שמשכו פיצויים לאלו שלא משכו בעבר מראה שהצורך בכסף הינו הגורם המשמעותי בהחלטה לקחת את כספי הפיצויים. שתי הקבוצות לא נבדלו בידע או בהתנהלות כלכלית, אך בקבוצה של מושכי הפיצויים ההכנסה למשק בית הינה קטנה יותר והם מדווחים על יותר קושי 'לגמור את החודש'. 

בהתאם לכך, 54% מבעלי ההכנסות הנמוכות במדגם פדו כספי פיצויים בעבר לעומת רק 42% מבעלי ההכנסות הגבוהות. הבדלים אלו באים לידי ביטוי גם במניעים למשוך את כספי הפיצויים. בעוד שבעלי הכנסות נמוכות מעוניינים למשוך את הכסף לשימוש יומיומי, בעלי הכנסות גבוהות מושכים את הכסף לטובת פעילות של פנאי או מותרות דוגמת שיפוץ הבית, קניית רכב חדש או יציאה לחופשה. 



הקשר בין גובה הכנסה לצורך המיידי בכסף

החוקרים מציינים שעבור בעלי הכנסות נמוכות הצורך הכספי מאפיל על העדפות אישיות. בחינה של "העדפת זמן" – משתנה הבוחן האם אנשים מעדיפים לנצל את כספם בהווה או להיערך לעתיד – מראה שעבור אוכלוסיות חלשות אין משמעות להעדפות אלו. בקרב בעלי הכנסות נמוכות הצורך המיידי בכסף מאפיל על הרצון לחסוך ולהיערך לעתיד. לעומת זאת, בעלי הכנסות גבוהות יכולים להרשות לעצמם לבחור האם להשתמש בכסף כיום או לחסוך אותו וליהנות מהתשואה העתידית. 

הממצאים, מסבירים החוקרים, מצביעים על תופעה הראויה לדיון – בעלי הכנסות נמוכות תומכים בחוק פנסיית החובה וכאשר נשאלים ישירות הם אינם מדווחים על רצון רב יותר למשוך את הפיצויים מבעלי הכנסות גבוהות, אך בפועל הם אינם מסוגלים שלא להשתמש בו כאשר הוא עומד לרשותם. "ולכן עלינו לשקול מהי מדיניות משיכת הפיצויים הנכונה? שהרי במידה ונקל את הגישה לכספי הפיצויים נפגע באוכלוסייה זו בטווח הארוך, במיוחד לאור העובדה שבעלי הכנסות נמוכות נותנים משקל רב יותר לטווח הקצר, אך במידה ונגביל את הגישה לכספי הפיצויים נקשה על אוכלוסייה זו המשתמשת בכסף לצרכי מחייתה".

בין הממצאים העיקריים שעולים מהמחקר השני – שני ניסויים התנהגותיים:

למשתתפים בניסוי נאמר שהם משתתפים במחקר הבוחן קבלת החלטות בעת החלפת מקום עבודה והם התבקשו לציין כיצד ינהגו במספר תרחישים שונים, בין היתר בנוגע למשיכת כספי הפיצויים. הניסוי הראשון נערך בקרב 129 סטודנטים שענו על שאלון שבחן ידע פיננסי ושבוע לאחר מכן השתתפו בניסוי.

חצי מהנבדקים נשאלו האם ירצו למשוך את כספי הפיצויים וחצי מהנבדקים נשאלו אם ירצו למשוך את כספי הפיצויים מקרן הפנסיה שלהם.

ציון העובדה שהכסף מגיע מקרן הפנסיה הפחית באופן מובהק את נטיית הנבדקים למשוך את כספי הפיצויים. כמו כן, לא נמצאה השפעה לרמת הידע הפיננסי.



החשיבות בהדגשה שהכסף מגיע מהפנסיה

המחקר השני נועד לתקף את תוצאות המחקר בקרב האוכלוסייה. הוא הכיל שלוש גרסאות של שאלונים שהועברו ל-383 נבדקים בגילאי 18-60 באמצעות מכון סקרים. בדומה לניסוי הראשון, לנבדקים נאמר שהם משתתפים במחקר הבוחן החלטות המתקבלות בעת החלפת מקום עבודה התבקשו לציין כיצד ינהגו במספר תרחישים שונים, בין היתר בנוגע למשיכת כספי הפיצויים.

המחקר אף בחן את ההשפעה של הצגת המידע לנבדקים – לקבוצה אחת של משיבים נאמר שהם יכולים למשוך את הכסף מתוך קרן הפנסיה, בעוד שקבוצה נוספת נשאלה אם ירצו לשים את הכסף בקרן הפנסיה שלהם במקום לקחת אותו. בקבוצת הביקורת לא הוזכרה המילה פנסיה. בדרך זו נבחנו ההשפעות של חשבונאות מנטלית – הנטייה ליחס לכסף משמעות שונה בהתאם למטרה עבורה הוא מיועד. 

הניתוח הסטטיסטי מראה כי קיימים הבדלים בין שלושת התנאים – כאשר לא הוזכרה בכלל המילה פנסיה, נבדקים הראו רצון רב מאוד למשוך את הכסף. כאשר הוצע לנבדקים להכניס את הכסף לחיסכון, עצם אזכור האפשרות לחסוך את הכסף הקטין את הנטייה לקחת את הכסף, אך עדיין הראו רצון רב יותר למשוך בהשוואה לנבדקים שנאמר להם שהכסף יוצא מחסכונם.

החוקרים ממליצים על choice architecture – "עיצוב סביבת הבחירה" - במטרה להפחית משיכת פיצויים. לדוגמה, הדגשת העובדה שהכסף מגיע מהפנסיה, עיצוב טפסים פשוטים להבנה שיאפשרו לחוסך להבין מה הוא עושה, הדגשת עלות של משיכת הפיצויים בטווח הארוך וכדומה.
 


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית