שם משתמש
סיסמא
כתבות נוספות בתחום
 
לוח אירועים
הזכות להגביל את הזכות
זכות העובדים לשבות ללא מגבלה זכתה עד כה למעמד מיוחד ולהגנה מוחלטת | אבל אין זו זכות על שגוברת תמיד על זכויות נורמטיביות אחרות
שביתות בשירותים החיוניים הן חיות מוזרות. השביתה אולי מכוונת נגד המדינה בכובעה כמעסיק אבל מי שנפגע ממנה הוא הציבור, שלו אין אלטרנטיבות. שהרי אם תתקיים שביתה במפעל במגזר הפרטי, נניח של מותג מסוים של ופלים, ברור שלציבור שמעוניין במותג הספציפי הזה תיגרם אי נוחות אבל יש לו אלטרנטיבה בדמות מותגי ופלים אחרים. לעומת זאת, אם תפרוץ שביתה במשרד הפנים, אין גורם אחר בישראל שמסוגל להנפיק דרכונים. או אם תפרוץ שביתה בביטוח הלאומי, אף אחד לא יוכל לאפשר העברת כספים לאזרחים, שרבים מהם נמצאים בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות.
 
לא מדובר בעניין חדש. ראשית, כבר היום יש גופים שבהם נאסרה זכות השביתה, למשל בצבא או במשטרה. יש מדינות אחרות בעולם שדואגות לעובדים ולעבודה המאורגנת לא פחות מאשר בישראל ולמרות זאת בהן השביתה בשירותים החיוניים מוגבלת עד לא קיימת. ישראל לא תמציא כאן את הגלגל. 

נקעה נפשו של הציבור מהמאבקים הכוחניים שמנהלים הוועדים החזקים על גבו. חורה עוד יותר שמי שדואג לאותם עיצומים, הנמכות תפוקה ושיבושים בעבודה הם דווקא העובדים שמשתכרים ברמות שכר גבוהות, שרבים במגזר הפרטי היו מאמצים בחום. תבדקו כמה שיאני שכר במגזר הציבורי עובדים בנמלי הים ותבינו שלא מדובר בעובדים שפרנסתם מקופחת. 

לצערי, חלק מההתנהלות של הוועדים החזקים נובעת מהסלחנות הבלתי נתפסת של בתי הדין לעבודה. אלה מעדיפים את שיטת הגישור והפישור וכופים על המדינה לשבת ולדבר עם ארגוני העובדים ובתמורה מוציאים צווים נגד שביתה. הבעיה היא שפעמים רבות כלל לא היה מקום לשביתה ובאמצעות כפיית ההידברות משיגים העובדים הישגים שהם לא זכאים להם מלכתחילה. וחשוב להזכיר: אלו כספי ציבור, שכל אחד ואחת מאיתנו משלמים כמיסים. 

ההתנהגויות של הוועדים מקוממות. העדויות שפורסמו בכלי התקשורת בעניין השערורייתי ברכבת ישראל כאילו הוועד הורה לעובדים להִתחלות הן איבוד הבושה. מדובר באנשים שלקחו על עצמם תפקיד בשירות הציבורי כמשרתי ציבור והתנהגותם היא לא פחות מאשר יריקה לציבור בפנים. סוג של מעילה בתפקיד.

רק לפני מספר שנים הדיח מי שהיה אז יו"ר הסתדרות העובדים הכללית את ראש הוועד של הרכבת (פרס גדול למנחשי זהותה...). והנה ההיסטוריה חוזרת על עצמה. גילה אדרעי שבה לכהן בתפקידה ברכבת, ההסתדרות לא מנעה זאת. אז יש להתפלא על השיבושים החוזרים?

כנגד זכות השביתה יש גם הזכות של הציבור לקבלת שירותים חיוניים שאין לו אפשרות לקבלם במקום אחר. מילת המפתח היא איזון ונכון להיום המטוטלת ממש לא מאוזנת. היא מתחשבת אך ורק בצד של העובדים תוך כדי אמירות בפסיקה ולפיהן שביתה אמורה לכאוב לצדדים שלישיים, גם כאלה שאין להם יד ורגל בעניין נשוא הסכסוך. הגיע הזמן להפסיק להסתכל על הדברים רק מזווית הראייה הצרה של העובדים ולזכור שמן העבר השני נמצא ציבור שבוי. גם לו יש זכויות, גם הוא זכאי לקבלת שירותים מהמדינה שלא יופרעו פעם אחר פעם על ידי עובדים שהתבלבלו לחשוב שמקום העבודה הוא שלהם. 

אין לי שום כוונה לפגוע בעובדים ובזכויותיהם. מנגד, יש לי בעיה עם ניצול לרעה של כוח. כוח ללא אחריות משול להפקרות. לכן, חובה ומזמן היה לחוקק את חוק בוררות חובה בשירותים החיוניים. לעובדים אין נימוקים עניינים אמיתיים נגד אותה בוררות. להיפך. היא יכולה רק לעזור להם. 

אם הם סבורים שהמדינה פוגעת בזכויות, יתכבדו ויגישו את טיעוניהם לוועדת בוררות שבראשה יעמוד שופט של בית המשפט העליון בדימוס. היה ויש ממש בטענותיהם, הבורר יכריע לטובתם והמדינה לא תוכל לבצע את שרצתה במתכונת שחשבה עליה. ואם יתברר שאין ממש בטענותיהם, המדינה תוכל לבצע את המהלך שביקשה. מי שירוויחו גם כן מהמהלך הם בתי הדין לעבודה, שעומס גדול יירד מהם ויפנה זמן שיפוטי לטובת פיתוח משפט העבודה בישראל. בקיצור, כולם מרוויחים מהמהלך, רק שהציבור והמשק לא נפגעים מאותן שביתות פתע, התחלויות ושאר ההמצאות של העובדים, כיד הדמיון הטובה עליהם. 

לטעמי, בשירות הציבורי נכון לדרוש תעודת מחלה רק מאת רופא של חדר מיון בבית חולים ציבורי. 

לא ייתכן שבכל פעם שמבקשים להכניס טכנולוגיות מתקדמות שייעלו את תפוקות העבודה או רפורמות שמבקשות להקל על יוקר המחייה, ינצלו הוועדים החזקים את העובדה שהיד שלהם נמצאת על השאלטר על מנת להקפיא כל רפורמה או לסחוט הטבות ולעקר אותן מתוכן ממשי. אי אפשר להשלים יותר עם הסחטנות הזו. בכל פעם שרוצים לקדם מהלך לטובת הציבור, הוועדים חושבים איך הם יכולים לקבל תוספות שכר עבור הסכמתם ולסחוט עוד קצת את הלימון. בנמלים קיבלו העובדים עשרות אלפי שקלים בשנת 2005 בתמורה להסכמה על רפורמה. הכסף עבר. הרפורמה? נו, באמת...

חלק מחברי הקואליציה העתידית סיפרו בכלי התקשורת כי הם יעמדו על כך שחקיקת חוק בוררות חובה בשירותים החיוניים תהיה חלק מההסכמים הקואליציוניים. אם וכאשר הדבר יגיע לבית המחוקקים מעניין יהיה לראות איזו עמדה תציג מפלגת כחול לבן, כאשר מצד אחד נמצא יאיר לפיד ומצד שני יו"ר ההסתדרות עד לא מכבר, אבי ניסנקורן. 

הציבור שבע מההפקרות, מהשביתות ומשיבושי החיים שמפילים עלינו הוועדים החזקים חדשות לבקרים ויש חלון הזדמנויות צר לשינוי אמיתי. לפני כמה חודשים נשמעו אמירות של בית המשפט העליון ולפיהן יש לשרטט מחדש את גבולות השביתה במסגרת סכסוך בחברת החשמל, אבל כשההסתדרות הבינה שהדברים הולכים למקום שלא ייטיב עימה, היא בחוכמה רבה סיימה מייד את כל העיצומים וניצלה את הקשר הטוב שהיה בין ניסנקורן לשר האוצר משה כחלון כדי לדאוג שהמדינה תמשוך את העתירה ולא יתקבל פסק דין תקדימי. פוספסה הזדמנות מצוינת לבלימת ההשתוללות של הוועדים החזקים. יכול להיות שהיום שר האוצר מצטער על ההחלטה הזו? מכל מקום, בשלה העת לשינוי מהותי והיסטורי של הגבלות על זכות השביתה. לא עוד זכות-על שכל שאר הזכויות מתבטלות בפניה.

* הכותב הינו מומחה ליחסי עבודה, דיני עבודה וניהול סיכונים בעולם העבודה. לשעבר, היועץ המשפטי ומנהל המחלקה למשפט העבודה בהתאחדות התעשיינים בישראל

** המאמר פורסם לראשונה במגזין דצמבר 2019 של עדיף לרגל ועידת עדיף ה-19

 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית
תגיות:


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית