שם משתמש
סיסמא
 
לוח אירועים
פרישה בזמן קורונה
בעתות משבר תהליך הפרישה הופך למורכב יותר. מה אפשר לעשות כדי לעבור את תקופת הביניים בלי למשוך פנסיה? ומהו המענה המקצועי המיטבי למי שהגיע לגיל פרישה ומחליט לפרוש בתקופה המורכבת?
יציאה לפרישה בזמן השגרה דורשת מאמצים רבים מהפורש. קבלת החלטות לגבי הקצבאות הפנסיוניות, בחירה של מועד הפרישה, קבלת החלטות לגבי הפיצויים, ריצות למס הכנסה ולקרנות הפנסיה וחברות הביטוח לצורך יישום והרבה אי ודאות. בזמן משבר התהליך הופך למורכב עוד יותר. מוקדי השירות של החברות המנהלות עובדים באופן חלקי מאוד, מס הכנסה סגור לקבלת קהל וניתן רק להשאיר טפסים בקבלה (במקרה הטוב), והבורסה שירדה בחדות והשפעתה על גובה הפנסיה יכולה להיות דרמטית.

כל אלו הופכים את הפרישה בזמן קורונה למורכבת מתמיד.לכן קודם כל ולפני שפורשים חשוב היום, יותר מתמיד, להתייעץ. ולא מספיק עם רואה החשבון – כי הוא לא מכיר מספיק טוב את העולם הפנסיוני, ולא עם סוכן ביטוח שלא עוסק בתחום, כי פרישה דורשת התמחות וטעות תשפיע על כל המשך החיים ולא רק על זמן קורונה.

מה קורה כאשר יוצאים לחל"ת ולא חוזרים לשוק העבודה?
נכון לכתיבת שורות אלה, מספר היוצאים לחל"ת והמפוטרים מתחילת המשבר עולה על חצי מיליון ישראלים. חלקם יחזור למשרות בדיוק כפי שעבדו קודם. לחלקם ישונו תפקידים או יבוצע קיצוץ בשכר, וחלק גדול מהם לא יחזור לעבודה זו. ישראלים רבים מעל גיל 60 ימצאו את עצמם במחשבות על פנסיה מוקדמת, לא כי חפצו בה, אלא כי הופכת לכורח המציאות.

מה אפשר לעשות כדי לעבור את תקופת הביניים בלי למשוך פנסיה?
חשוב להבין את רמת הנזילות בתיק הפנסיוני והפיננסי, ולהתחיל משם. יש כמעט בכל תיק רכיבים שעדיף לממש לצרכי מימון תזרים קצר טווח במקום למשוך פנסיה מוקדמת. חשוב לזכור כי הקדמת שנה בקבלת הפנסיה פוגעת מהותית בגובה הקצבאות.
אני משתמש בכלל אצבע של 7%-8% פגיעה בקצבה לכל שנת הקדמה (באופן מאוד גס – בכל תכנית ומקרה יש מספרים שונים אך נכליל לצורך הדוגמה). נניח שיש צורך בהקדמה של שנתיים, כלומר הפחתה של 15% בפנסיה לכל החיים. נוסיף לכך את מיסוי הפנסיה – לפני גיל הפרישה משלמים מס רגיל וכן ביטוח לאומי ומס בריאות מהקצבה, דבר שעשוי להפחית עוד 10-20% מגובה הקצבה עד הפרישה. המכה השלישית והכואבת ביותר היא מצב הבורסה היום – לאחר הירידות האחרונות, תחילת קבלת קצבה עשויה להפחית בעוד 10-15% את גובה הקצבה.
אם נסכם את המספרים נבין שבמהלך מהיר ניתן לממש את הפנסיה, אבל במחיר בלתי נסבל שישולם לכל החיים. משיכה של רכיב הוני ויצירת תזרים למשך שנתיים, יכולה לתת פתרון הרבה יותר כלכלי במקרה כזה, ובמקביל תאפשר לדרוש את קצבת האבטלה.

ואם הגיע כבר גיל הפרישה ומחליטים לפרוש?
את החלק הזה קשה לי מאוד לכתוב – בעיקר כי הלקוחות הפורשים שאני מטפל בהם חשובים לי, ואני אדם שנקשר רגשית. לכן, כשאני מסתכל על לוחות התמותה הסטטיסטיים המפורסמים לגבי נדבקים בקורונה מעל גיל 60, אני נבהל. הרבה יותר קל לכתוב שלפי לוחות התמותה של הפורש הישראלי הממוצע, הוא צריך לתכנן 30 שנה קדימה ולפחות עד גיל 90. זה הרבה יותר אופטימי ונחמד. אך בפועל מגפה זו עשויה לפגוע בחלקים גדולים מהאוכלוסייה שפרשה ושעתידה לפרוש, ובמקרה של היסטוריה רפואית מורכבת, נושא זה ממש קריטי.

היום יותר מתמיד צריך לחשוב על שני היבטים:
1. איך אני מבטיח את השארים שלי?
2. איך אני מבטיח שההון המושקע בקצבה לא יישרף?

בתיקי הלקוחות הפורשים אני משלב רכיבים של קצבה (קבלת קצבה מובטחת לכל החיים וכשניתן עם הבטחת בן/בת הזוג) ואנונה (משיכת השלמה לתזרים החודשי מתוך הריבית או מתוך הון צבור נזיל בלי הפיכתו לקצבה). היום יותר מתמיד יש צורך לחשוב שוב אילו מוצרים נכון לקחת כקצבה ואילו יש לשמר כבסיס למשיכת אנונה עתידית. בניית תזרים נכון המשלב הכנסה מגוונת שלא מעבירה את כל המוצרים הפנסיוניים לטובת קצבה, תשאיר בידי המשפחה יותר כסף גם במקרה חיים וגם במקרה מוות, וחשוב לתכנן זאת בצורה טובה ונכונה.

נקודה נוספת שיש לזכור: הכנה נכונה לפרישה מתייחסת גם למבנה התיק ונותנת מענה מקצועי לרצונות הפרישה ולחלוקה של הנכסים גם במקרה הורשה, אם לקצבה או סכום חד פעמי. במקרים רבים, ובמיוחד לפני תחילת קבלת הקצבאות, התיק בנוי באופן שרירותי ואינו תואם את המטרות של הפורש המיועד אם חס וחלילה יקרה מקרה מוות לפני הפרישה. לכן חשוב לעשות סדר בתיק וליצור את ההתאמות הנכונות, גם אם לא מתכוונים לפרוש כיום – פשוט כי בחלק מהמקרים עוד כמה חודשים יהיה מאוחר מדי. ניסיון העבר מלמד שתיקים שנוהלו נכון והותאמו לפרישה גם במקרה של מוות מוקדם, עזרו מאוד לקבל את מירב הזכויות גם מהצבירות הכספיות וגם מהכיסויים הביטוחיים למקרה מוות.

מה עושים עם כספים נזילים/ פיצויים מהמעסיק שהתקבלו במזומן?
אם נסיים בפרק קצת יותר אופטימי, נבין שיש חשיבות גבוהה מאוד לחזור בהדרגה גם עם הכסף הנזיל להשקעה נושאת רווחים. חלק ממנה צריך להיות בבורסה כדי לנצל את היציאה מהמשבר (בתקווה שתקדים ולא תאחר) וחלק ממנה בהשקעות אחרות. חשוב מאוד לשלב רכיבי השקעות שאינם חשופים לתנודתיות בשוק ההון ומהם ניתן לייצר את השלמות התזרים לשנים הקרובות.

חשוב מאוד לדבר עם כל הלקוחות ולא רק עם הפורשים על עולם ההשקעות האלטרנטיביות. חשוב שיכירו אותו ושיבינו שיש עוד אפשרויות מלבד השקעה בשוק ההון וחשוב לבנות איתם את השילוב המתאים עבורם. שילוב נכון של רכיבי השקעה סחירים ולא סחירים ימנף את היציאה מהמשבר, יחד עם יציבות ואורך הנשימה הנדרש לתקופה זו לרווחיות משופרת בתיק.
גם במקרה זה סוכן הביטוח/מתכנן פרישה /פיננסי הוא בעל מגוון הכלים הרחב ביותר לטובת יצירת תמהיל ההשקעה המתאים ללקוח. חשוב שתזכרו זאת ותזמנו את לקוחותיכם לפגישות בנושא.

ונסיים בפתח קטן לאופטימיות:
משברים מסתיימים. לא תמיד נדע מתי ולא מאיפה יתחיל השינוי, אבל הם מסתיימים. לכן הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות היום הוא להמשיך לעזור לכמה שיותר אנשים לקבל את ההחלטות הטובות עבורם כדי לבנות איתם את העתיד הכלכלי של כולנו.

* הכותב הינו חבר הוועדה לפיננסים בלשכת סוכני הביטוח; מומחה בתכנון פרישה בסיריוס תכנון פרישה
 
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית