שם משתמש
סיסמא
צילום: depositphotos.com
כתבות נוספות בתחום
חברות קשורות
בנק ישראל
 
לוח אירועים
בנק ישראל מנתח את נתוני הניידות: צמצום הפער מה-OECD מעיד על התאוששות כלכלית מהירה בישראל
ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר של בנק ישראל מסתמך על נתוני גוגל ואפל לפיהם הירידה בניידות לעבודה הצטמצמה מ-70% ל-50% כבר באמצע אפריל
צעדי הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה בישראל, הובילו לירידה החדה בניידות למקומות עבודה - כ-70% בנקודת השפל ביחס לרמה של החודש שקדם למשבר, ולמקומות מסחר ופנאי - כ-80%. עם זאת, במחצית השנייה של חודש אפריל, על רקע שורת ההקלות עליהן הכריזה הממשלה, חל שיפור ניכר בניידות למקומות העבודה ובמידה פחותה גם בניידות למקומות מסחר - הפער ביחס לרמת הבסיס של החודש שקדם למשבר הצטמצם לכ-50% ו-70%, בהתאמה, כך מסביר בנק ישראל בניתוח מיוחד של חטיבת המחקר שלו.
 
לפני מספר שבועות, על רקע התפשטות מגפת הקורונה, החלה גוגל לפרסם לציבור את "דוח הניידות בקהילה" (community mobility report), שמתבסס על נתוני google maps, בכדי למדוד שינויים בניידות הציבור לשישה סוגי מקומות: עבודה; מסחר ופנאי; חנויות מזון ובתי מרקחת; מרכזי תחבורה ציבורית; פארקים ציבוריים; ומגורים. במקביל החלה חברת אפללפרסם את "דוח מגמות בניידות" (mobility trend report) שמתבסס על אפליקציית הניווט של אפל ומתאר שינויים במספר שאילתות הניווט של משתמשי אפל בחלוקה לשלושה סוגים: נסיעה ברכב, הליכה ברגל, ונסיעה בתחבורה ציבורית. הנתונים של גוגל ואפל כוללים מידע על מרבית המדינות בעולם, ועבור חלק מהמדינות, לרבות ישראל, הם כוללים גם מידע ברמת המחוזות והערים הגדולות.

שינויים בדפוסי הניידות בישראל

הפילוח של נתוני הניידות של גוגל לשש קטגוריות של מקומות מהווה יתרון בכך שהוא מאפשר בחינה בזמן אמת של ממדים מסוימים של הפעילות הכלכלית, בפרט, נתוני הניידות למקומות עבודה מאפשרים לבחון את השפעת המשבר וצעדי התגובה על שוק העבודה, ובמקביל, נתוני הניידות למקומות מסחר ופנאי מאפשר לבחון חלקית את מצב הצריכה הפרטית. 

באיור 1 מוצגים מדדי הניידות של גוגל עבור ישראל בפילוח לפי שש קטגוריות המיקום של גוגל. כל נקודה על הגרף מייצגת ממוצע נע של 7 ימים של השינוי ביחס לרמה בתקופת הבסיס, לפני צעדי הסגר, בין 3 בינואר ל-6 בפברואר 2020. 

מדדי הניידות של גוגל עבור ישראל

השטח המוצלל באיור מציין את תקופת הסגר. כפי שניתן לראות באיור, נתוני הניידות של גוגל ממחישים היטב את תגובת הציבור בישראל להתפשטות נגיף הקורונה ולצעדי הממשלה שבאו בעקבותיה. בנקודת השפל (סביב אמצע חודש אפריל) חלה ירידה של כ-60% בניידות למקומות העבודה ביחס לנקודת הבסיס. ירידה חדה עוד יותר של כ-80% התרחשה בניידות למקומות מסחר ופנאי כדוגמת מסעדות, בתי קפה, קניונים, ובתי קולנוע. ירידות נרשמו גם בביקורים בגינות ציבוריות ותחנות מעבר (תחבורה ציבורית). לאחר ההקלה במגבלות, ניכרת ההתאוששות בניידות למקומות העבודה, מסחר ופנאי, תחבורה ציבורית, ואף לגינות ציבוריות, אם כי רמתם בתחילת מאי עדיין נמוכה משמעותית מרמת הבסיס.

מדדי הניידות של אפל (אינם מוצגים בנייר שפרסם בנק ישראל) מצביעים על תופעה דומה – ירידה בנפח חיפושי הוראות ניווט בשתי קטגוריות החיפוש הקיימות עבור ישראל (הליכה ונהיגה) שהחלה עוד לפני הסגר והגיעה בשפל לכ-70%, זאת ביחס לנקודת הבסיס המוגדרת כנפח החיפוש ב-13 בינואר 2020. בקצה המדגם, ניכרת ההתאוששות בכמות החיפושים המסמנת את החזרה המחודשת לשגרה.

מעניין לציין שהירידה בניידות בישראל קדמה להטלת מגבלות על התנועה, ושיקפה ככל הנראה את תגובת הציבור להתפשטות המגפה, שנקט בצעדי ריחוק חברתי וולונטריים והמעיט בשל כך לצאת למקומות מסחר ופנאי. מצדו השני של המטבע, עוד טרם החלת הסגר חלה עלייה בניידות למקומות המגורים, וכן לרשתות המזון ובתי המרקחת בכדי להצטייד טרם הסגר. בניידות לרשתות המזון ובתי המרקחת חלה עליה מחודשת לקראת אמצע חודש אפריל (פסח), ובקצה המדגם הרמה נמוכה בכ-25% מרמת הבסיס, המשקפת ככל הנראה שינויים בהרגלי הצריכה של הציבור - המעבר לקניות באמצעות משלוחים, יציאה לקניות בהרכב משפחתי מצומצם, עזרה בקניות עבור אוכלוסייה בסיכון, וכד'.

ישראל מול מדינות ה-OECD

הירידות שהוצגו בחלק הקודם עקביות כאמור עם מה שהיינו מצפים לראות על רקע צעדי המדיניות שננקטו. בנוסף, ניתן לנתח את המדדים ולהסיק מהם לגבי עוצמתם היחסית של המשבר הבריאותי ושל הצעדים שננקטו בישראל לעומת מדינות אחרות – האם הכלכלה בישראל נפגעה יותר ממדינות אחרות? האם הציבור הישראלי "ממושמע" יותר מהציבור במדינות אחרות? האם צעדי הממשלה בישראל תקיפים יותר או רכים יותר בהשוואה לעולם? לשם כך, נערוך השוואה בינלאומית של מדדי הניידות למקומות עבודה ומקומות מסחר ופנאי. 

איור 2 מציג את מדד הניידות למקומות העבודה והמסחר ופנאי של ישראל לעומת חציון והתפלגות הערכים המקבילים במדינות ה-OECD כאשר התפלגות הערכים מוצגת בעזרת השטחים המוצללים הירוקים – השטח הכהה יותר מציין את הטווח הין האחוזון ה-90 ל-10, והשטח הבהיר יותר מציין את ערכי המקסימום והמינימום בכל זמן. 

מדדי הניידות של גוגל, ישראל לעומת ה-OECD - עבודה


מדדי הניידות של גוגל, ישראל לעומת ה-OECD - עבודה

 מדדי הניידות של גוגל, ישראל לעומת ה-OECD - מסחר ופנאי


מדדי הניידות של גוגל, ישראל לעומת ה-OECD - מסחר ופנאי

מהאיור עולה שהירידה בניידות בישראל במהלך המשבר, הן למקומות העבודה והן למקומות מסחר ופנאי, גבוהה ביחס למדינות ה-OECD, ונמצאת בנקודת השפל בסביבות האחוזון ה-10 של ההתפלגות. אף על פי כן, ניתן לראות התאוששות במדדי הניידות במחצית השנייה של חודש אפריל, ובפרט בניידות למקומות העבודה, ¬על רקע ההקלה במגבלות בישראל, שהביאה לצמצום הפער בין ישראל לחציון ה-OECD. ממצא זה עשוי להעיד על כך שההתאוששות הכלכלית בישראל מהירה יותר בהשוואה ליתר המדינות.

מה צופן העתיד?

מספר מדינות, לרבות ישראל, נמצאות בימים אלו בשלהי השלב הראשון של "השטחת העקומה" ובמעבר לשלב "שגרת קורונה", שכולל חזרה הדרגתית לפעילות תחת מגבלות שנועדו למנוע ככל הניתן גל שני של המגפה. בכדי לנסות להעריך כיצד נראה השלב הבא מבחינת הפעילות הכלכלית, נשווה בחלק זה את ישראל למספר מדינות במזרח אסיה שנמצאות עמוק בתוך השלב השני, למדינות שמתחילות בימים אלו את יישום אסטרטגית היציאה, ולצד אלו לשבדיה שלא נקטה צעדי סגר רשמיים.

מסקנה אחת שעולה מהניתוח היא שגם בקצה המדגם, פרט לדרום קוריאה וטאיוואן, אף אחת מהמדינות לא שבה לרמת הבסיס של הניידות למקומות העבודה. עם זאת, חשוב לזכור שתקופת הבסיס עבור דרום קוריאה וטאיוואן איננה בהכרח מייצגת זמנים "נורמליים" כיוון שמדינות אלו היו מבין הראשונות שנקטו בצעדי ריחוק חברתי והטלת מגבלות. בהקשר זה בולטת סינגפור שהצטיינה בהתמודדות עם המגפה, אך חווה בימים אלו עלייה מחודשת במספר הנדבקים שלוותה בירידה משמעותית בניידות.

תופעה דומה, ואף עוצמתית יותר מתרחשת בניידות למקומות המסחר והפנאי – כל המדינות במדגם, לרבות דרום קוריאה וטאיוואן נמצאות מתחת לרמת הבסיס, אם כי קיימת שונות בגודל הפער. בטאיוואן הפער קטן יחסית, אם כי ניכרת בו מגמת עלייה (כלומר הפער השלילי ביחס לרמת הבסיס גדל). בדרום קוריאה הפער בניידות למקומות המסחר והפנאי טרם נסגר (נמוך בכ-10% מהבסיס), ואף מצטמצם לאורך המדגם.

עוד עולה כי ישראל דומה במאפייני הניידות שלה למדינות המערביות שנקטו בצעדי סגר וריחוק חברתי כדוגמת איטליה, גרמניה, אוסטריה, בריטניה, וארה"ב, וספגו בשל כך פגיעה משמעותית בכלכלה. מעניין לציין בהקשר זה את שבדיה שמציגה ירידה בסביבות ה-20% בניידות למקומות העבודה המסחר והפנאי, זאת על אף העובדה שלא ננקטה בה מדיניות סגר מחמירה כמו במרבית המדינות האחרות. זו למעשה עדות לריחוק החברתי הוולונטרי של הציבור השבדי בשל החשש מהמגפה שפוגע משמעותית בכלכלה, גם ללא החלת מגבלות רשמיות.
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית
תגיות:
חברות ופעילים:


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית