שם משתמש
סיסמא
כתבות נוספות בתחום
חברות קשורות
לשכת סוכני הביטוח בישראל
מנורה מבטחים פנסיה בעמ
 
לוח אירועים
גיא קריגר: משיכת כספי פיצויים – פגיעה אנושה בפנסיה; להעניק הטבות מס רק לצורך סיפוק הצורך התזרימי
נציגי הרגולציה, היצרנים וההפצה, משרטטים תמונת מצב של עולם הפנסיה והחיסכון בעקבות המשבר, הלקחים הראשונים והסיוע הנדרש לחוסכים ולמעסיקים לחזור לשגרה בנזק מינימלי | צפו בשידור


חתירה למפגש עם הלקוח, הימנעות מצעדים פזיזים והאצת תהליכי דיגיטציה, אלו הלקחים הראשונים העיקריים ממשבר הקורונה של הנציגים הבכירים שאירחה עדיף בשידור לייב מיוחד שנערך בסוף השבוע האחרון. במפגש בהנחיית, רועי ויינברגר, העורך הראשי של עדיף, השתתפו חגי בנימין, ראש מנהל תכנון ואסטרטגיה - פנסיוני 2025, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; גיא קריגר, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל ואייל פז, יו"ר הוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח.

"אחריות משותפת לחוסכים"
כבר בפתח המושב נרשמה תמימות דעים בין המשתתפים בנוגע לשאלת האחריות לדאגה להפקדות הפנסיונית של כל אחד מהעובדים הנמצאים בחל"ת או שאיבדו באופן מוחלט את מקום עבודתם. סוגייה מרכזית מאין כמוה על רקע העבדה שבשיא המשבר היו בישראל יותר ממיליון ומאה אלף דורשי עבודה. 

לדברי גיא קריגר, הפנסיה בישראל, וזוהי מגמה כלל עולמית, עוברת יותר ויותר לאחריות החוסך. "בסופו של דבר, ככל שהשליטה של החוסך על החיסכון הפנסיוני שלו יותר גבוהה, היכולת שלו לבחור את המוצר, הגוף המוסדי המנהל, המתווך הפנסיוני – כל אלה הם בזכות בחירה מלאה של הלקוח, ולכן האחריות הראשונה היא שלו. יש בידיו כלים לשלוט על מצבו הפנסיוני, ולכן חשוב להגדיל את מודעות החוסך להשתמש בכלים אלה, גם במצבים לא פשוטים כמו זה הנוכחי".

"החלק השני", מסביר קריגר, "הוא של השחקנים בשוק הזה. קודם כל, אנחנו המוסדיים שמנהלים את הכספים עבור הציבור, אבל גם סוכני הביטוח, יועצי הביטוח וגם אנחנו, לעיתים יותר מהלקוח עצמו, נושאים באחריות הזו. אני חושב שהאחריות של כולנו היא לשים בפני הלקוח את האפשרות לקבל מידע כמה שיותר מדויק ואמין לגבי מצבו הפנסיוני ולגבי השלכות מצב הקורונה על החיסכון הפנסיוני ולתת לו נגישות לקבלת ייעוץ מקצועי לאפשרויות הפתוחות בפניו. גם בין האנשים שנמצאים כעת בגלל המשבר מחוץ למעגל העבודה ישנם הבדלים מהותיים. יש אנשים עם מצוקת נזילות אמיתית, יש כאלה שיש להם חיסכון פרטי, כאלו עם ירידה בהיקף המשרה ולא אבדן מוחלט – ולכל אחד מהם יש אפשרויות אחרות העומדות בפניו – וכאן אנחנו נכנסים לתמונה – עלינו להיות זמינים, ליזום פגישות עם אנשים שיצאו לחל"ת או הופסקה עבודתם ולראות כיצד אנחנו יכולים לסייע להם".

איך רשות שוק ההון רואה את המקום של המעסיק ובעל הרישיון בתקופת המשבר?
חגי בנימין: "אני חושב שתקופה זו מחדדת את מחויבותנו לציבור החוסכים והמבוטחים בישראל שרבים מהם יצאו ממעגל העבודה. העסקים נלחמים על הבית ועלינו לעשות הכל כדי לסייע להם. שאלת תפקיד המעסיק ובעל הרישיון מקבלת בתקופה זו משנה חשיבות. אם בשגרה נשים נמנעים מקבלת החלטות והתמודדות עם החיסכון הפנסיוני, אז ודאי שבמציאות אליה נקלענו, בה מעורב גם משבר כלכלי ונפשי המכביד על אנשים, חשוב שהמעסיקים ובעלי הרישיון של העובדים יסבו את תשומת ליבם להיבטים השונים. ראשית, סוגיית הכיסויים הביטוחיים. אמנם רשות שוק ההון פועלת על מנת לייצר כיסוי ביטוחי אוטומטי למשך תקופה ארוכה של שנה, כך שאנשים לא ייקלעו למצב שאין להם כיסוי ביטוחי בתקופה זו. אך בכל זאת חשוב להסב את תשומת הלב של העובד שיוצא לחל"ת או שפוטר, למילוי הטפסים הנדרשים על מנת שישמור על הזכויות הביטוחיות שלו. יש למנוע נקיטת צעדים פזיזים של משיכת כספי החיסכון, לבטח באותם מקרים שזה פוגע בכיסוי הביטוחי או גורר קנסות מס כבדים. אנו רואים עד כה שהציבור נוהג בבגרות בהקשר לכך".

אייל, אתם בקשר רציף עם הלקוחות שלכם. תוכל לספר על מה שמגיע מהשטח, מהלקוחות אליכם, לגבי פדיונות, טופס 160?
אייל פז: "מהצד שלנו יש פה שני אתגרים מרכזיים מול הלקוח. מן הסתם הסוכן שנמצא בפרונט הוא בקשר חם עם לקוחותיו ומשתדל להיות מאוד זמין. קשה מאוד בזמן קצר להגיע לכל לקוח, אבל ממה שאני מקבל מהשטח, הסוכנים חותרים למגע עם כל הלקוחות וכמובן מתעדפים את אותם לקוחות שהם יותר רגישים, שזה הקהל היותר מבוגר שאין לו זמן לתיקונים. ולכן האתגר שאנו רואים הוא מקצועי ותפעולי. אני אגע בכמה נקודות שהן לדעתי מאוד מהותיות. ראשית אלו הם זמני התגובה לבקשות – עזיבות עבודה – יש פה פעולות שנעשו על ידי הרשות, כמו מהלכי ברירת מחדל שמאוד עוזרים להתמודד עם המאסה של חל"ת ועזיבות עבודה ופיטורין, אבל בכל זאת אנו נזקקים לתת מענה לאותם לקוחות, והבקשות מאוד מגוונות, כמו פדיונות ועזיבות – בטפסי 161 כשהשוק יורד בצורה כל כך תלולה, היתרות משתנות מרגע לרגע. מהרגע שהמעסיק קיבל מידע ל-161 ועד לרגע בו העובד נדרש או אין לו ברירה לפדות כספי פיצויים, אנחנו רואים את הצלילה ביתרה, וזה חיכוך מאוד בעייתי. היינו רוצים מאוד לקצר את הטווח הבירוקרטי מהרגע שאנו מוציאים למעסיק טופס 161 ועד לרגע שהעובד בוחר מה לעשות עם הכספים. זה גם מחיל על שינוי במסלולי השקעה. התהליך הוא ארוך מהאפשרי, וגם כאן אנו נאלצים לעשות פעולות אלה באיחור רב. החוסכים המבוגרים הנמצאים קרוב לגיל הפרישה, הינם במצב הרגיש ביותר, פה זו נקודה בעייתית".

רותמים את הדיגיטציה להקל על הליך משיכת הפיצויים; רוב אירועי הפסקת העבודה ערב משבר הקורונה היו ביוזמת העובד; זה לא אירוע שמצדיק פגיעה של 40% בפנסיה
גיא, כיצד אתה רואה את נושא משיכת הפיצויים על ידי עובדים שמצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה מחוץ למשבר?
גיא קריגר: "חשוב לזכור שעובד שנמצא בחל"ת הוא עובד שיש לו יחסי עובד-מעסיק, ולכן בשלב הזה הוא לא יכול למשוך כספי פיצויים. לעומתו, עובד שמסיים את עבודתו ומסתיימים יחסי עובד מעסיק, מבשילים התנאים שלו למשיכת פיצויים.
לגבי האופן בו העובד מושך פיצויים – אנחנו מדברים על זמני מענה אבל חשוב לזכור, שעלינו להיות ערוכים למצבים כאלה. המפתח הוא בדיגיטציה. אנחנו העלינו מערכת לפדיון דיגיטלי, העבד מעלה ממצלמת הטלפון שלו את המסמכים להם הוא נדרש, ומשלים תהליך של פדיון ללא לדבר עם אף אחד, ללא זמני המתנה. אין שום סיבה שהדיגיטציה לא תחלחל באופן מלא לניהול האירוע שהוא טכני, כמו משיכת כספי פיצויים.

"לגבי השאלה מה נכון שיהיה? יש קונצנזוס בקרב משתתפי הפאנל, ורחב מזה, שמשיכת פיצויים היא אירוע הרסני לפנסיה. במכשירים פנסיוניים זה כ-40% מהצבירה, ומשיכת כל הפיצויים משמעותה פגיעה של 40% בפנסיה שאמורה לשמש אותנו בגיל זקנה שהיא התכלית המרכזית של מוצרים פנסיוניים, ודאי של קרן פנסיה. הדבר הזה קשור בהסדרי מס ארכאיים ובעולם של הסכמים קיבוציים משנות ה-70 בהם השתמשו בפיצויי הפיטורים לפי חוק שהוא משנות ה-60 כדי לייצר הגדלת הפקדות לפנסיה. אבל היום אנו נמצאים בעולם של פנסיה חובה ובמיוחד בעולם של תזוזה במשק של תעסוקה מלאה. רוב אירועי הפסקת העבודה ערב משבר הקורונה היו ביוזמת העובד, שלפי תפיסתו זה משפר את מצבו. זה לא אירוע שמצדיק פגיעה של 40% בפנסיה, זה פשוט לא מתקבל על הדעת.

"לגבי המצב הנוכחי בו רבים מהעובדים מסיימים את העסקתם מכורח המציאות, אנו מדברים על משבר תזרימי. אין ספק שיהיו אנשים רבים שיגיעו לקשיים תזרימיים משמעותיים וסכום הפיצויים שלהם בקרן, בין אם הוא ניתן להם בפטור ממס, או לפחות חלקו בפטור ממס, נראה להם כפתרון תזרימי. ברגע שאתה נותן פטור ממס, בעיקר על סכומי פיצויים גבוהים שנצברו בעמל של שנות עבודה רבות, קל להגיע למקום של משיכת הכספים. אני לא יכול לצאת כנגד השימוש בכספי פיצויים על מנת לפרנס משפחה, אבל הסכום הנדרש לפרנסת משפחה בחודש נתון, הוא קטן בהרבה מצבירת הפיצויים. ולכן כל העולם הזה של משיכת פיצויים בפטור ממס, צריך להגיע למקום שהטבות המס יוענקו לצורך סיפוק הצורך התזרימי המידי. אם חלף זמן, ועדיין האדם מתקשה להשתלב בשוק העבודה, וסכום הפיצויים שמשך אינו מספיק, אזי שימשוך סכום נוסף. אם האמירה היא שאתה צריך להגיע פעם בחודש, חודשיים או שלושה לבצע עוד משיכה ואופן ביצוע המשיכה הוא דיגיטלי וחלק לחלוטין, הרי שמדובר בהליך לא מסובך המגן על הכספים הפנסיוניים. העניין הזה רלבנטי לא רק לרשות שוק ההון, זה עניין משקי. יש הרבה שחקנים השותפים לעולם הפנסיה – המערכת הפוליטית, ההסתדרות, ארגוני העובדים, ובסופו של דבר צריך לרתום את כולם להבנה הזו. המשחק בעולם הפנסיה החדשה, הוא משחק שבו אין מתנות חינם. לקחת כסף לטובת צורך מידי, פגעת פגיעה מהותית בפנסיה שלך. יש לפנינו אתגר מורכב, וזה אחד הדברים שיש לטפל בהם".

חגי, מה המסר שלכם ברשות לחוסכים?
חגי בנימין: מבחינת האינטרס שלנו, בחוק הוגדר לנו לשמור על זכויות החוסכים ולהבטיח את היכולת שלהם להשיא פנסיה הולמת. אין ספק שמשיכת פיצויים, לא רק שהיא פוגעת ביתרה הצבורה של הפרט, אלא פוגעת בו בכל מיני היבטים מיסויים – כך שזו פגיעה אנושה בפנסיה של הציבור. לפני שנתיים שלוש רשות שוק ההון ניסתה לקדם את המהלך הזה בכנסת, אולם זה לא צלח. ייתכן שמשבר זה יאיר את המשבר הזה מחדש. זו סוגיה לא רק פנסיונית, אלא גם של בתחום דיני עבודה. ככל שהציבור ימשוך פחות מכספי הפיצויים, כך החיסכון הפנסיוני יהיה במצב הרבה יותר טוב. יש קושי גדול לומר למי שנמצא במשבר כלכלי קשה בנקודת הזמן הנוכחית, שזו תהיה השפעת הצעד שלו בעוד 30 שנה. עלינו לחשוב כיצד אנחנו יכולים להמחיש לו את הכאב העתידי וההשלכות הכלכליות הכבדות שיש למשיכה על הפנסיה".

"משיכת כספי הפיצויים: הכלים הדיגיטליים מבורכים לקיצור לוחות הזמנים, אולם חייבים להיות מלווים בחסם מסוים"
בהתייחס לזמינות של המערכת הדיגיטלית שהציג קריגר למשיכת כספי הפיצויים, גם בחלקם, הזהיר פז: "ברגע שאתה נותן לאזרח את הכלי הקל והפשוט ללכת ולמשוך כסף מבלי לעבור משוכה של ייעוץ מקצועי, סביר להניח שהוא ימשוך את הכספים גם מחוסר ידיעה ולא בהכרח מחוסר ממשי. הכלים הדיגיטליים הם מבורכים לקיצור הזמנים, אבל הם חייבים להיות מלווים בחסם מסוים".

בהתייחס לכך הסכים קריגר כי "ישנו הבדל בין הפאן הטכני של המשיכה לפאן המהותי של הפדיון. ברגע שהלקוח נכנס לתהליך, אנחנו מעמידים אותו על משמעויות המשיכה וממליצים לו לגשת לייעוץ מקצועי לפני שהוא מקבל החלטה על המשיכה. בסופו של דבר, הכסף הוא של הלקוח ואסור לנו להגיע למצב שבו הדרך להפחית פדיונות היא באמצעות קושי טכני או תהליך מסורבל ומיושן".

כיצד אם כך הסוכנים מתמודדים מול הלקוחות בעניין משיכת כספים מחסכונות?
אייל פז: "ההמלצה שלי היא לחתור למגע עם הלקוחות וליצור עמם שיח, בפרט ללקוחות הרגישים לכך בעת הזו – שכירים ובעיקר עצמאים ובעלי עסקים קטנים, שהם אלה שחווים את המשבר הזה בצורה מאוד עמוקה. אני בחרתי לפלח אצלי את הלקוחות קודם כל לאנשים המבוגרים בגילאי 60 ומעלה. אני רואה איך השיח הזה, בו אני מסביר להם את המשמעויות לטווח המידי ולטווח הארוך, מייצר רוגע ושקט אצל הלקוחות. כמובן שיש אנשים שחייבים עכשיו לקבל את ההחלטה. בין אם הם פוטרו והם צריכים להחליט האם הם פורשים כעת או לאו, ולכן יש כאן דילמה עצומה. ישנה גם שונות, ויש אנשים שאין להם מקור הכנסה אחר, ועליהם לקבל החלטה מידית".

ראינו לא מזמן דוח של פרופ' איתן ששינסקי וחלי זקן, לפיו הפורשים בחודש אפריל יאבדו 10% מהקצבה. מה הפורשים הבאים יכולים לעשות כדי למנוע פגיעה דומה?
גיא קריגר: "צריך לזכור שאנו נמצאים בעולם שבו המצטרפים נכנסים לתוך מסלולי יעד לפרישה, כך שמי שנמצא בתוך המודל הזה ככלל, לפחות אצלנו, לא חווה פגיעה של 10%, אבל מדובר פגיעה של אחוזים ניכרים. ככל שהזמן עובר, אנחנו רואים שאפריל היה חודש חזק בשוק ההון ופיצה בכל המסלולים, הן במסוכנים והן בסולידיים יותר, במחצית הירידות של מרץ. אני מזכיר שגם ינואר ופברואר לא היו חודשים חזקים בשוק ההון, כך ששנת 2020 היא עדיין שנה חלשה. הפגיעה נכון להיום היא באחוזים שאינם דו ספרתיים, ואני לא מקל ראש באף אחוז ובאף שקל של חיסכון. האמירה המקצועית הקלה בהקשר זה, היא להמליץ למי שיכול לחכות, שיחכה, כי בסופו של דבר סביר להניח שהשוק יחווה תיקון. הניסיון בעשורים האחרונים מלמד שככל שאנחנו מתקיימים על ציר הזמן וככל שהזרימה הדיגיטלית יותר חזקה בשוק ההון, כך התיקון והתנודתיות בשוק ההון הם יותר מהירים – ירידות חריפות למטה ואחר כך עליות חזקות למעלה. כמובן שאיני יכול להתנבא ואני אומר את הדברים בזהירות. כרגע אנחנו יכולים רק להיערך לתסריטים שנראים בעיננו לתסריטים היותר הסבירים. כך שאני מניח שעל פני זמן יהיה שיפור והירידות בתיקים יחזירו את עצמן.

"אז מה עושה מי שלא יכול להרשות לעצמו לדחות לפרק זמן של כמה חודשים או יותר מכך את הפרישה, הוא יכול לנקוט במספר צעדים. ראשית, הוא יכול לעשות פרישה רק על חלק מהסכום הצבור. הוא יכול גם, למרבה הצער, לממש באופן מלא. אני מזכיר שב-2018 חל שינוי רגולטורי דרמטי בשוק הפנסיה הישראלי בנוגע לאופן בו מנוהלים תיקי הפנסיה ולאופן בו מתעדכנות הפנסיות בקרן פנסיה חדשה. ולכן אם אנחנו מדברים על מי שפרש עד וכולל שנת 2017, אלה אנשים שנמצאים אצלנו בתיק פנסיונרים במודל כלכלי שנקרא ALM – כלומר, התאמה בין המח"מ (משך חיים ממוצע) של ההתחייבות למח"מ של הנכסים. כל התיק הזה נמצא בנכסים צמודי מדד. הרגישות שלו למה שקרה בשוק ההון היתה מאוד נמוכה, ובהתאמה גם ההשפעה הנוכחית שלו, אנחנו נעדכן פנסיות אם נצטרך רק באפריל 2021, אני מקווה שעד אז יהיה תיקון. אבל גם אם המצב כי שהוא היום, הפגיעה בו היתה באזור השולי.

"לעומת זאת, התיק של הפורשים משנת 2018 ואילך מורכב מפנסיות צמודות למדד, אבל אחת לשנה נצמדות גם לתשואת התיק אל מול תשואת המטרה של התיק. יש בתיק הזה 60% אג"ח מיועדות – מכשיר שאינו רגיש לשינוים בשוק ההון. זה יתרון גדול מאוד עבור מי שפרש לפנסיה. צריך לזכור שההגנה הזו של האג"ח המיועדות היא הגנה מאוד חזקה עבור הפנסיונרים. לכן, 60% מהפנסיה של האנשים גם בתיק החדש פורשי 2018 ואילך, אין לה שום רגישות לשוק ההון. 40% הנותרים כבר לא מנוהלים רק במכשירים צמודי מדד כי הם צריכים להשיג תשואת מטרה, ולכן יש מרכיב מסוים של נכסי סיכון בתיק הזה, המשתנה בין הגופים המוסדיים – כי זו הדרך היחידה להביא תשואה בעולם הריביות שבו אנו נמצאים. זה אומר שתיק הפנסיונרים של מי שפורש היום, במידה והשוק ימשיך לחוות עליות, הפנסיה תושפע לטובה מהעליות האלה".

לסיכום, איך אנחנו מסיימים את המשבר הנוכחי באופן הטוב ביותר?
גיא קריגר: "אפשר לומר שאין תחליף בעולם הפנסיוני לייעוץ מקצועי. הדברים בחלקם מורכבים, אבל לא ברמה שלא ניתן להסביר אותם. חייבים לחתור לפגישות עם הלקוח. היכולת שלנו לתקשר מול מסך בימים אלו, היא תחליף לא רע לשיחה פנים אל פנים ויש להשתמש בכלים הללו לפגישות עם הלקוחות".

חגי בנימין: "הדבר החשוב ביותר הוא להימנע מצעדים פזיזים והימנעות מצעדים היוצרים נזק דרמטי לזכויות הפנסיונית של העובד. יש גם ללמוד מה ההזדמנויות שהמשבר הזה מייצר לנו, על מנת לצמוח ולקדם את שוק החיסכון הפנסיוני".

אייל פז: "המשבר זה מלמד אותנו על יכולת ההסתגלות של הגופים, סוכני הביטוח והלקוחות למצב של תקשורת ללא מגע פיזי. אנחנו מבינים שאפשר לדבר בזום גם עם הקהל המבוגר, וזה עוזר לנו לתת מענה ללקוחות. יש סוכנים רבים המשתמשים באמצעים אלה לייצר קשר עם הלקוח. בנוסף, אין ספק ששיח פתוח בין הפעילים יעזור לנו להגיע לפתרון יעיל יותר עבור הלקוחות. חשוב שיהיה גורם מקצועי שישב עם הלקוח בכל הצמתים המרכזיים ולכן חשוב שהתקשורת בין הגוף המוסדי לבין מי שנותן את הייעוץ תהיה חלקה על מנת שהלקוח יימנע מהחלטות פזיזות".
 
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית