שם משתמש
סיסמא
מימין: ד"ר משה ברקת, ליאור רוזנפלד, בני שיזף ואבי רוזנבאום
חברות קשורות
המוסד לביטוח לאומי
 
לוח אירועים
ביקורת בענף על הצעת המל"ל להפסקת ההפקדות לפנסיה לחצי שנה: "הפקרה של העתיד על חשבון ההווה"
ההמלצות של המטה לביטחון לאומי להשעיית ההפקדות או משיכה מוקדמת מקרנות ההשתלמות עוררו הפתעה בענף החיסכון | רשות שוק ההון: לא היינו מעורבים בשום דרך בגיבוש ההמלצות | רוזנפלד: "זה נעשה כמו הרבה מאוד דברים
המטה לביטחון לאומי (המל"ל) העביר השבוע המלצה חריגה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, המציעה לאפשר הפסקת ההפקדות הפנסיונית על מנת להפנות כספים לצריכה השוטפת. "כדי להגביר את הצריכה הפרטית, שהיא מנוע צמיחה חזק, מומלץ לנקוט צעדים שיקטינו את החיסכון של הפרטים ויעודדו צריכה כגון השעיית ההפרשות לפנסיית החובה של העובדים ושל המעבידים לתקופה של חצי שנה", נכתב בהמלצת צוות המומחים המייעץ למל"ל להתמודדות עם מגפת הקורונה, בראשות פרופ' אלי וקסמן.

עם זאת, בצוות מציעים אפשרות נוספת, ומציינים כי אפשר גם להסכים לדילוג על תשלומי פנסיית החובה לתקופה מוגדרת. "יש לאפשר לעובדים, ולא למעסיקים, לדחות את חלקם בתשלומי הפנסיה עד חצי שנה", הוסבר בדוח.

ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מסרו בתגובה לפניית עדיף: "הרשות לא הייתה מעורבת בשום דרך בגיבוש ההמלצות או בחינת השפעתן הכלכלית על הפרט והמשק. הרשות לומדת את הדוח וההשלכות הנגזרות ממנו".

נשיא לשכת סוכני הביטוח, ליאור רוזנפלד, תקף את ההמלצה. "זה נעשה כמו הרבה מאוד דברים כלאחר יד, ללא מחשבה. אנחנו ביקשנו מראש רשות שוק ההון, משר האוצר ומיו"ר ועדת הכספים להגיע למצב שבו העובד מדלג על שלושה חודשים של הפרמיות ונשאר בכיסוי ביטוחי מלא. לעצור עכשיו כיסוי ביטוחי להפקדות פנסיוניות למשך חצי שנה, מה שעלול לפגוע בכיסוי הביטוחי בחצי השנה הזו אם לא יוסדר כראוי ולפעול ללא התייעצות וללא בדיקה - לא מעיד על מחשבה טרם ביצוע", אומר רוזנפלד לעדיף.

"כמו כן, מוזר בעיני שההטבה אותה מנסה המל"ל לקדם באה על חשבון כל גורמי חוץ ורק לא על חשבון המדינה, שגם כך לא מצטיינת בהבטחת פנסיה ראויה ומכובדת לציבור. ככלל, אנחנו מברכים על כל מה שייטיב עם הציבור ויסייע לו אבל זה צריך להיעשות בשכל ובחכמה ולא בזריקת רעיונות ללא מחשבה מקצועית", מוסיף נשיא לשכת סוכני הביטוח.

בני שיזף, מנכ"ל ומייסד BPO Ltd, תפעול תהליכים עסקיים, לשעבר משנה למנכ"ל ומנהל תחום חיסכון ארוך טווח וסיכונים בהפניקס, מסביר כי מדובר בצעד בעיתי ביותר. "ראשית, חלק העובד בהפרשות קטן יחסית ולכן לא מדובר בכזו תוספת לצריכה. בנוסף, האם משיכת הכספים כתוספת לשכר לא תהיה חייב במס? אם יהיה פטור על החלק הזה, הרי העשירים ירווחו והעניים 'ידפקו' שוב. ואם לא יהיה פטור, המשמעות היא שהמדינה לוקחת לעצמה חלק מהחיסכון הפנסיוני של האזרחים. במה ולמי זה מועיל?", תהה שיזף.

"התוצאה היא הפקרה של העתיד על חשבון ההווה. גם כך שיעור התחלופה הפנסיוני בישראל נמוך מאוד, אז להוסיף לכך תקופה ארוכה של העדר הפקדה יהיה פגיעה נוספת בשיעור התחלופה. לכך יש להוסיף את פרמטר הגיל - אם הפטור מהפקדה הוא לצעירים מאוד, הרי שמדובר בכסף קטן ולא משמעותי. אך אם הוא יהיה למבוגרים, הנמצאים לקראת פרישה, הדבר האחרון שהם צריכים הוא להפסיק לחסוך לפנסיה", מציין מנהל תחום חיסכון ארוך טווח וסיכונים בהפניקס לשעבר.

הוא מציע פתרון אחר. "אפשר לקדם את ההלוואות לחוסכים על בסיס הכספים הפנסיוניים. היום הגופים המוסדיים לא יכולים לתת את ההלוואות בריבית שהייתה מקובלת – פריים מינוס חצי אחוז, כי ועדת ההשקעות מתקשה לאשר הלוואות בתנאים האלו. אם האוצר בהוראת שעה יאפשר לאשר הלוואות כאלה לתקופה מוגבלת, החסכונות הפנסיוניים לא ייפגעו", הוא מסביר.

"פגיעה נוספת בסוכנים שגם כך כבר נפגעה הכנסתם"
גם אבי רוזנבאום, יו"ר ברוקר סוכנות לביטוח ולשעבר מנכ"ל קרן הפנסיה של כלל, אומר דברים דומים ואף חריפים יותר. "לגעת בחיסכון הפנסיוני ולעצור את זרם ההפקדות, כשאנחנו יודעים שבישראל גם כך יש בעיה קשה מאוד בשיעור התחלופה, זהו מהלך הזוי. רוב הכסף בחיסכון הפנסיוני מופקד בכלל על ידי המעסיק וזה לא יתרום כהוא זה להגברת המשאבים השוטפים של התושבים או לצריכה מוגברת במקומות אחרים", מסביר רוזנבאום.

הוא מספק דוגמה מספרית, הממחישה עד כמה מדובר בתרומה זניחה לנטו של כל חוסך. "החלק מסך ההפקדות של העובד עומד על 6%, כך שגם משכר של 10,000 שקלים, מדובר על 600 שקלים בחודש או 3,600 בשישה חודשים. כאשר מכפילים את זה ב-65% מדובר במונחי נטו על 2,500 שקלים בלבד", מציין רוזנבאום.

הוא מזכיר כי רוב ציבור העובדים חתום על סעיף 14 באופן אוטומטי כחלק מצו ההרחבה, ואם אותם עובדים יפוטרו בהמשך הדרך, הרבה לאחר שהמשבר יסתיים, מי יזכור להשלים להם בסיום העבודה את ההפקדות לפיצויים שלא שולמו כעת. "המעסיק הרי לא יעביר להם את הכספים בסופו של דבר רק הוא ייהנה מההצעה של המל"ל. העובד ייפגע פי 3 מהסכום שהיטיבו איתו. מה שהוא יחסוך בנטו מכך שלא יפקיד לפנסיה, בניכוי הטבת המס שהוא יקבל, לא יפצה אותו על האבדן של הסכומים שהמעסיק היה צריך להפקיד עבורו לפיצויים ולתגמולים", הוא מסביר.

"ישנן דרכים אחרות להגדיל את הצריכה, למה לפגוע בחיסכון הפנסיוני? אפשר להגדיל את נקודות הזיכוי, להוריד את המדרגה הראשונה או השנייה של המסים, להפחית במע"מ או במס הכנסה", הוא אומר.

"בנוסף, המהלך שמציע המל"ל יכניס את כל המערכת לעוד תיקונים שצריך לעשות, לעוד ריסקים זמניים שיגמרו, לעוד עבודה לכל העוסקים בענף, שגם כך נפגעו וצריכים להתעסק בחל"תים ולאבד את ההכנסות שממילא נפגעו. הרי כל ציבור הסוכנים נפגע בתקופה הזו, כיוון שההכנסה מגיעה בין היתר מתוך הפרמיות", מזכיר רוזנבאום.

גורם בכיר באחת מקרנות הפנסיה אמר אף הוא כי אמירה רוחבית שתאפשר לכל העובדים לא להפקיד לחיסכון הפנסיוני היא צעד לא נכון. "ראינו מה קורה כאשר משלמים מעט מדי לפנסיה – בעולם הישן היה נוצר גרעון, ובעולם החדש אנשים יגיעו לפנסיה נמוכה יותר. צעירים היום מחליפים מקומות עובדה יותר מבעבר או לוקחים פסק זמן, והדבר הכי רע עבורם הוא להפסיק הפקדות לתקופות מסוימות", אומר הגורם.

"ההמלצה הזו, בוודאי שאסור לבצע אותה בצורה רוחבית ואסור לאפשר אותה לכל העובדים באופן גורף. אם בכל זאת רוצים להגדיל את הצריכה, אז אולי יש לאפשר הקפאת הפקדות רק לאוכלוסייה שהפסיקה לקבל דמי אבטלה או שיש לה קשיי פרנסה, והיא צריכה את הכסף הזה כדי לממן את המחייה השוטפת", הוא מבהיר.
גורם נוסף מאחת מהחברות המנהלות תוהה מדוע לפגוע גם באנשים שממשיכים לעבוד. "בזמן האחרון מדברים על קביעת הוראת שעה שתשמור על הזכויות של החוסכים למשך 12 חודשים. זו יוזמה מבורכת אבל אני לא מבין מדוע לוקח כך הרבה זמן להוציא אותה לפועל. במקביל, כאשר מסתכלים על מי שאיבד את עבודתו, אפשר לדאוג לו במסגרת המכשירים הרגילים דוגמת דמי אבטלה או אפילו משיכה מסוימת מתוך הפיצויים, כי ברור שאותם אנשים לא חוסכים בין כה וכה כיום לפנסיה", הוא אומר.

"מי ירוויח מחוסר הפקדות? לא המדינה, שכרגע יש לה ירידה דרמטית במסים שהיא גובה, ולא האנשים שימהרו למשוך את הכספים. כדי להגיע לאמצעים כאלו, של השעיית ההפקדות, אני מציע לחכות, ואם נראה שגם בעוד שנה יהיו מיליון מובטלים שיושבים בבית, אפשר יהיה לפנות לאותם כלים. אני מאמין שחלק גדול מהעובדים יחזרו לעבודה כשהילדים יחזרו באופן מלא למסגרות החינוכיות, ולכן עוד מוקדם לצעדים פופוליסטיים כאלו", מסביר הגורם הבכיר.

עקיבא קלימן, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים ומנכ"ל תמורה סוכנות לביטוח מתייחס גם הוא להצעת המל"ל. "אני מבין את הצורך להגדיל את הצריכה. מדובר ביוזמה חיובית אבל הרעיונות שפורסמו ברובם אינם ישימים ואף אינם נכונים. למשל, לא ניתן להקטין רק את הפרשת העובדים לפנסיה, בוודאי בתוכניות של ביטוח מנהלים ובתכניות של קרנות פנסיה בהן יש אלמנטים של ביטוח חיים, קצבת שארים וביטוח אובדן כושר עבודה. אלה כיסויים שאי אפשר בלעדיהם ומאחר ועלותם היא מתשלומי העובד, לא ניתן לצמצמם ובוודאי שלא להפסיק את תשלומי העובד. בנוסף, השינוי של מבנה ההפרשות אינו אפשרי למי שיש לו ביטוח מנהלים ואינו מעשי למי שחוסך בקרנות פנסיה", מציין קלימן.

"הפסקת תשלומים לפנסיה חובה תפגע בשכבות המוחלשות כי לחזקים ימשיכו לשלם פנסיה. לגבי השינוי במיסוי קרנות השתלמות - מדובר ביוזמה שגויה וברעיון מסוכן. ציבור העובדים השכירים הפסיד רבות בתקופת הקורונה ועכשיו מציעים גם למסות את הכסף הפנוי שנשאר להם. הקריאה לפדות את קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות היא היוזמה הגרועה מכולן. משיכת כספים מתכנית חיסכון פנסיוני היא בעצם משיכת הלוואה היום על חשבון העתיד. הפתרון צריך להיות הלוואה מהכספים הצבורים בתכניות הפנסיוניות או מקרן השתלמות. הריבית על הלוואה צריכה להיות מסובסדת על ידי המדינה ולהיות אטרקטיבית במיוחד לחוסכים. כך נגיע לתוצאה הרצויה של הגברת הצריכה הפרטית מבלי לפרק את התכניות הפנסיוניות", הוא אומר.

"אולי דווקא עדיף להעביר כספים מקרנות ההשתלמות לחסכונות הפנסיוניים"
בצוות חברים בין היתר דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר בנק לאומי ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון לדמוקרטיה, האוניברסיטה העברית ולשעבר נגידת בנק ישראל ובדוח שהם הגישו יש גם התייחסות למוצר חיסכון נוסף – קרנות ההשתלמות.

"מומלץ לאפשר בעת הזו פדיון של קרנות השתלמות, גם לאלו שלא הבשילו לשש שנים. בנוסף, ראוי לשקול ביטול הפטור ממיסוי קרנות ההשתלמות (מהיום ולא רטרואקטיבי), בהדברות עם ההסתדרות, דבר שיגרום לפדיון של קרנות השתלמות (יש סיכון מסוים של מכירת נכסי הקרנות שיביא לפגיעה במחירם בבורסה לטווח קצר), תוך קיזוז ההשפעה ע"י הפחתת מס אחר (מע"מ לדוגמה), כך שתשמר הניטרליות של הצעד על סך המיסוי", נכתב בדוח.

"אני מתקשה לראות את ההסתדרות מאפשרת מיסוי קרנות ההשתלמות ללא קרב", מסביר שיזף. "צריך לזכור שהנהנים העיקריים מההטבה הזו הם דווקא הוועדים החזקים. לכן נותר מכל הדיון שחרור מוקדם של קרנות ההשתלמות. זה בהחלט יכול להגביר את הצריכה ולמעשה יש כאן הקדמה של צריכה עתידית, לכך הקרנות משמשות בפועל", הוא אומר.

הגורם הבכיר עמו שוחחנו מזכיר לגבי קרנות ההשתלמות כי ההסתדרות חסמה בגופה הרבה מאוד שנים מיסוי של קרנות השתלמות. "המדינה ניסתה זאת במהלך רפורמות שונות לאורך השנים ולא צלחה. בהסתכלות ארוכת טווח של הממשלה, אולי עדיף לעשות בדיוק את ההיפך מקיצור זמני המשיכה. אולי עדיף דווקא לאפשר ניוד של חלק מקרנות ההשתלמות לחיסכון לפנסיה, וכך על מנת שיהיה לציבור חיסכון ראוי, להעביר כספים למוצרים פחות נזילים", הוא מציע.
 
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית