שם משתמש
סיסמא
לוח אירועים
מה עושים עם הכסף הפנוי?
אריאל ברזילי מסביר את המשמעות של של שמירה על ערך הכסף הפנוי, מנקודת מבטו של יועץ כלכלי ופנסיוני בסביבת ריבית אפסית
במאמר זה אציג משמעויות של שמירה על ערך הכסף הפנוי שלכם, מנקודת מבט של יועץ כלכלי ופנסיוני בסביבת ריבית אפסית – ויתכן גם שלילית בעתיד, וחשובה במיוחד בעידן הקורונה.

לא סוד שכבר מזה כעשור, הריבית חסרת הסיכון (ריבית שניתן לקבל בצורה בטוחה וללא נטילת סיכונים גדולים על ההשקעות) שואפת לאפס, וזאת בניגוד לתקופה שלפני, אז היה ערכה כ-2%-3.5%. 

כעת אנו יכולים לקבל בפיקדונות בנקאיים או בתכניות חיסכון, "מעוז" הריביות חסרות הסיכון של פעם, כ-0.2% לשנה לכל היותר, ריבית הפריים, שנותנים לנו הבנקים שהיא כ-1.5% יותר מריבית בנק ישראל (1.6% ו-0.1% בהתאמה) - וגם היא חייבת במס, כאשר כל הסימנים הכלכליים מבשרים שעוד תרד במהלך התקופה הקרובה. יתכן גם מצב של ריבית שלילית, בו במקום לקבל ריבית (תשואה חיובית על הכסף בבנק) נשלם כסף לבנק על מנת שישמור לנו על הכסף - מצב זה קיים כבר בפועל בחלק מארצות אירופה וביפן.

מה עושים במצב כלכלי שכזה הצפוי, ככל הנראה, להישאר איתנו ויתכן אף להחריף בשנים הבאות?

* אבחון סוג המשקיע
- לא בכדי כל מודל השקעה מפוקח רגולטורית (בנקאות וביטוח לדוגמה) כולל סדרה של שאלות מובנות הנוגעות לאופי האדם בתור משקיע, הנע בין משקיע נועז מאד הנוטל סיכונים גדולים ועד למשקיע סולידי מאד השונא סיכון. צריך לזכור כי כגודל הסיכוי כך גם גובה הסיכון אשר נלקח וכמובן שאופק ההשקעה, דהיינו הזמן בו המשקיע רוצה שהכסף שלו "יעבוד" ויניב פירות תשואה - חשוב מאד.

* פיזור השקעות וסיכונים - בהתאם לאפיון שלך במשקיע , יש לפזר את ההשקעה בין גורמים שונים, תוך שקלול של תשואה אפשרית/ סיכון וגם עלויות השקעה (באם קיימות כאלה).

דעתי המקצועית, וגם זו של כלכלנים ויועצים רבים היא שהנבואה נלקחה מאיתנו מזמן, ולכן נדרש פיזור השקעות בין תחומים שונים – אציג דוגמה:

למשקיע פוטנציאלי סכום של 1,000,000 שקלים הנמצא בחשבון העו"ש שלו והוא אינו רוצה להכניס אותו לתכנית חיסכון בה יהיה הכסף סגור ל-5 שנים בריבית של 0.2% לשנה לפני מס רווחי הון. מהן האפשרויות שלו - כולל שילוב ביניהן?

א. קניית דירה (בעיר באר שבע לדוגמה) והשכרתה לסטודנטים בכ 3,000 שקלים לחודש. בכניסה לאפיק זה יש לזכור את העלויות ההתחלתיות (מס רכישה, עורך דין, שיפוצים, העברת בעלויות, מיסוי תקבולי שכ"ד, תיווך וכיו"ב) וגם את ההתעסקות הרבה (חשוב לזכור בכל סוג השקעה - זמנו של המשקיע שווה כסף), לצד הוצאות במציאת שוכרים/ טיפול בתקלות ובעיות ובידיעה שלא תמיד תוכל להשכיר את הדירה, בחלקה או במלואה , כאשר תהיה ברשותך - גורמים אשר יפחיתו את התקבול נטו שיקבל המשקיע וגם את התשואה נטו שלו מהתשואה השנתית ברוטו העומדת על 3.6%.

ב. תכנית החיסכון שתוארה בדוגמה - לאחר 5 שנים תניב , כ 10,000 ש"ח ריבית , כאשר מוטל עליה מס של 25% - דהיינו על 1,000,000 שקלים נקבל 7,500 שקלים נטו שהיא תשואה שנתית נטו של 0.15%.

ג. שותפות דרך קניית מניות / תעודות השתתפות בחברה מסחרית שזה עיסוקה בנדל"ן
- (כמו קרן RIT) - קיימות לא מעט חברות כאלה, שלמעשה לוקחות מהמשקיע את הכסף ומנהלות אותו בצורה מקצועית יותר או פחות, כשהן למעשה בעלות הנכסים ומשתפות את המשקיע ברווחים וההחזרים - כאן הסיכון וגם הסיכוי הם רבים, לצד הורדת העיסוק השוטף בנושא הדירה בבאר שבע כבעל בית כבדוגמה, ברור כי לא מבוצע בחינם ולא בהכרח כפי שהיה רוצה הלקוח לעשות, כולל ההשפעות של שוק הנדל"ן (לא רק בהקשר משבר "קורונה" בו ההערכות כעת הן ירידת ביקושים לנדל"נ מסחרי), הפרטי או המסחרי, בהתאם לסוג הקרן והתנהלותה.

ד. השקעה ישירה בבורסה - מגוון עצום של מכשירי השקעה, מבעלי סיכון גבוה ועד נמוך - ומכיוון שמדובר בניירות ערך, ישנה חבות מס ואין התחייבות לתשואה כלשהי, אלא למחזיק אגרת חוב מרכישתה (לתת הלוואה לחברה כלשהי) ועד החזרתה באם תתממש (החזרת ההלוואה ע"י החברה למשקיעים שהלוו לה את הכסף) – במקרה שכזה, הכרחי להסתייע באנשי מקצוע כדי להבין את הסיכונים והסיכויים גם יחד.

ה. השקעה במכשירי חיסכון בחברות הביטוח - דומה מאד לבורסה מבחינת מגוון מסלולי ההשקעה, הסיכוי והסיכון הגלומים בכל אחד מהם – גם כאן, הכרחי להסתייע באנשי מקצוע כדי להבין את משמעותם של אותם הסיכונים והסיכויים.

ו. מוצרי השקעה אלטרנטיביים - מספר האלטרנטיבות כאן הינו עצום - התאגדויות השקעה, קרנות השקעה פרטיות, שותפות בפרוייקטים כלכליים, מתן הלוואות ישירות/יחידות השתתפות בחברות ועוד עולם שלם שאינו מפוקח כמו שוק ההון הישראלי - וכאן הסיכונים והסיכויים גדולים הרבה יותר גם יחד.

ז. קניית דירה עם הון אישי + החזר משכנתה ע"י דמי השכירות - דומה מאד לדוגמה א' וגם נראית כהשקעה סולידית למדי, אך צריך לזכור שמעבר לנושא העיסוק כ"בעל בית" שפורט בדוגמה, ישנה גם חשיפה לריבית המשכנתא המשתנה, לצד ערך הדירה המשנה גם הוא - וכמאן לסיכון, נמוך או גבוה התלוי בגורמים רבים לצורך בהחזר משכנתא שגדל עקב עליית הריבית בעתיד, לצד אי אפשרות להשכרת הדירה, כאשר ערך הדירה ירד ומכירתה לא יכולה להחזיר את המשכנתא שנלקחה מלכתחילה - זהו אמנם תסריט קיצון התלוי במינוף שנלקח לצורך קניית הדירה, אך יכול להתממש בדרגות חומרה כלכליות שונות.

מה עושים אם כך עם הכסף הפנוי? אוספים מידע מפורט, מקבלים ייעוץ מקצועי כולל ומקבלים החלטות מושכלות, לרבות בהקשר שימוש באותם כספים הפנויים כחלק מתכנון פרישה עתידי.


* הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".

** מאמר זה הינו כללי בלבד ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.
 
 


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית