שם משתמש
סיסמא
כתבות נוספות בתחום
 
לוח אירועים
בג"ץ מצדד בפיקוח: מעורבות בפעילות פלילית, ובהלבנת הון בפרט, היא בליבת שיקולי הרשות
דחה ערעור של חברה שבקשתה לרישיון למתן אשראי נדחתה, לאחר ששניים מבכיריה מעורבים לכאורה בעבירות הלבנת הון | המדינה: תכלית החוק - הדרת גורמים לא לגיטימיים משוק האשראי, שוק ששימש "צינור חמצן לפשיעה"
שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, דחה בימים האחרונים ערעור של חברה שפעלה בתחום מתן האשראי על כך שרשות שוק ההון דחתה את בקשת החברה לקבלת רישיון קבוע. זאת לאחר שמידע שהגיע ממשטרת ישראל קושר שניים מבכירי החברה במעורבות בעבירות חמורות של הלבנת הון. בית המשפט העליון התיר את פרסום ההכרעה בערעור, אך הותיר את שמות המעורבים חסויים וחייב אותם בתשלום הוצאות המדינה במשפט בסך 4,000 שקלים.
 
המערערים הינם החברה עצמה, אשר מספקת שירותים פיננסיים, ובעליה. לפני כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הייתה החברה בעלת תעודת רישום כנותנת שירותי מטבע מכוח חוק איסור הלבנת הון. במסגרת המעבר למשטר הרישוי החדש על פי חוק הפיקוח, הגישה החברה בקשה לקבלת רישיון מורחב למתן אשראי ובאוגוסט 2018 קיבלה רישיון זמני עד לסוף שנת 2019, לשם מתן שהות לבחינת בקשתה. בחודש דצמבר 2019 הוארך רישיונה הזמני של החברה עד ל-30 ביוני 2020, או עד להחלטה בבקשה על ידי המפקח, לפי המוקדם. 

ב-3 בפברואר 2020 נמסרה הודעה למבקשים על כוונת המפקח לדחות את בקשתם לקבלת רישיון. במכתב ההודעה צוין בין היתר כי ממידע שהועבר ממשטרת ישראל עולה כי פלוני ואלמוני (שכיהן באותה העת כנושא משרה בחברה), מעורבים בביצוע עבירות פליליות חמורות של הלבנת הון. טענות המבקשים הוגשו חודש וחצי לאחר מכן ובתחילת חודש יוני ניתנה החלטתו של המפקח לדחות את בקשת החברה לקבלת רישיון. במכתב מפורט שנשלח למבקשים על החלטת המפקח נכללו בין היתר נימוקי ההחלטה וכן התייחסות פרטנית לטיעוני החברה בכתב הטענות שהגישה. כן נכללה במכתב הוראה לחברה לחדול מכל פעילות של מתן אשראי בתוך 30 ימים.

המבקשים עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, וזה נתן בסוף חודש יולי האחרון את החלטתו ודחה עתירתם נגד דחיית בקשת הרישיון. המבקשים ערערו על פסק הדין לבג"ץ, ולצד הערעור הגישו בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת ביצוע החלטת הסירוב. לטענתם, יש להיענות לבקשה שכן סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. לעניין מאזן הנוחות נטען כי לחברה פעילות בהיקף רחב אשר לשם קיומה היא נטלה התחייבויות שוטפות בסך של כ-13 מיליון שקלים, ולכן דחיית הבקשה עלולה לגרום להם לנזקים משמעותיים ולהביא את החברה לפשיטת רגל. כן נטען כי דחיית הבקשה עתידה לפגוע אנושות בשמם של המערערים ובמעמדם, ולגרום למשבר אמון קשה אל מול לקוחותיהם ואל מול גופי המימון. כל זאת כאשר מנגד, לא ייגרם למשיבות כל נזק מקבלת הבקשה

מנגד, המדינה טענה בתגובתה כי בבחינת הבקשה יש לתת את הדעת לתכליות החוק, שעיקרם לענייננו – הדרתם של גורמים לא לגיטימיים משוק נותני שירותי האשראי, וזאת לאחר שנמצא כי שוק זה שימש "צינור חמצן לפשיעה". עוד צוין בתשובת המדינה כי ברקע חקיקת חוק הפיקוח עמד דוח של צוות מקצועי בין-משרדי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, אשר הצביע בין היתר על תופעה של כניסת גורמים עברייניים לענף שירותי המטבע, שיצרו תשתית לפעילות של גורמים עברייניים, להעלמות מס ולהלבנת הון. 

"בנסיבות אלה, נטען, כי היענות לבקשה עלולה להביא לפגיעה בשלום הציבור ובאינטרס הציבורי של שמירה על שלטון החוק, וכי הדברים מתחזקים שעה שהחלטת המפקח כבר נבחנה ואושרה בפסק הדין קמא, ובשים לב לכך שהנזק שעלול להיגרם למערערים הוא ממוני בעיקרו", הסביר השופט מזוז.

"פגיעה באינטרס הציבורי"

בהחלטתו לדחות את הערעור מציין השופט כי "כדי להבטיח את תכליות חוק הפיקוח הוסמך המפקח בחוק בין היתר לקבוע אמות מידה לבדיקת בקשות לרישיון לעניין בחינת 'יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה'. ואכן, בחודש יולי 2018 פרסמה רשות שוק ההון את 'חוזר יושר ויושרה', בו נקבע בין היתר כי התנאי של 'יושר ויושרה' ייבחן בין השאר גם על בסיס מידע ממשטרת ישראל או מרשות ביטחון אחרת. כמו כן, בהתאם לסעיף 15(א)(3) לחוק, בבואו לשקול מתן רישיון בסיסי למבקש, על המפקח לבחון בין היתר אם מתקיימות במבקש נסיבות "המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב)".

"בנוסף, בהתאם לסעיף 15(ב) לחוק, רשאי המפקח שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 15(א), אם 'מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין'. ובסעיף 16(ב) לחוק, שעניינו במתן רישיון מורחב, נקבע, כי בנוסף על השיקולים והתנאים הקבועים בסעיף 15, בבוא המפקח לשקול מתן רישיון מורחב, יביא המפקח בחשבון בין השאר "שיקולים שבטובת הציבור'". 

"נוכח כל האמור, לא מצאתי כי המבקשים ביססו כנדרש עילה למתן סעד של עיכוב ביצוע. בצדק נטען מטעם הרשות כי מעורבות בפעילות פלילית בכלל, ובפעילות של הלבנת הון בפרט, היא בליבת השיקולים שנלקחים בחשבון על ידי רשות שוק ההון כרגולטור בתחום הנדון. בית המשפט קמא עמד בפסק דינו על תכליות חוק הפיקוח, ועל הזיקה ההדוקה שבין תכליות אלה להחלטה הקונקרטית בעניינם של המבקשים. יצוין לעניין זה כי בטרם דחה את עתירת המבקשים עיין בית המשפט קמא במידע החסוי שבידי המשטרה והרשות, שעל יסודו התקבלה החלטת הסירוב. מידע זה נמסר גם לעיוני, ואציין אך כי מעיון במידע – הכולל מספר רב של ידיעות ממקורות שונים - עולה כי הוא מבסס את עמדת משטרת ישראל ורשות שוק ההון", הסביר מזוז. 
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית