שם משתמש
סיסמא
כתבות נוספות בתחום
חברות קשורות
בנק ישראל
 
לוח אירועים
נכסי המוסדיים הכפילו עצמם בתוך עשור – מתקרבים ל-50% מנכסי הציבור
המוסדיים מחזיקים בנכסים בשווי של כ-2 טריליון שקלים | פנסיית חובה – אחד הגורמים המרכזיים לגידול | בנק ישראל: בהלת המוסדיים במכירת אג"ח ממשלתיות שנועדה לצמצם את הנפילות בקורונה הביאה לסיכון נזילותי ומטבעי
בנק ישראל פרסם היום (א') חלק מתוך דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2020, ממנו עולה מסקנות מעניינות על השפעת הפעולות שנקטו הגופים המוסדיים במטרה להתמודד עם הירידות בשוקי ההון עם התפרצות הקורונה בחודש מרץ האחרון. 
 
הטענה המרכזית מהפרסום היא שמאפייני החשיפה של המוסדיים לחוזים עתידיים על מניות בחו"ל, אשר עיקרה שימוש באג"ח ממשלתיות מקומיות כבטוחה להשקעה בחוזים אלו, העצימה את התגובה המקומית ביחס לעולם. "הדבר הביא לסיכום נזילותי ומטבעי משמעותי, הואיל והחשיפה המטבעית היא דולרית, ואילו מקור המימון העיקרי שלה הוא שקלי. כתוצאה מכך, הדרישה להשלמת ביטחונות בעקבות הירידות החדות במדדי המניות בעולם ובחוזים העוקבים אחר מדדים אלו יצרה אצל המוסדיים מחסור משמעותי בנזילות במט"ח, וזה אילץ אותם למכור אג"ח ממשלתיות בהיקפים משמעותיים לשם מימון רכישות מט"ח ניכרות בשוק. פעולות אלו העצימו את עליית התשואות באפיק הממשלתי, את הפיחות בשער השקל ואת מצוקת הנזילות בשוק ההחלף הדולרי", מסבירים בבנק ישראל.

בסקירה מתארים בבנק ישראל את ההשלכות שהיו לחשיפת המוסדיים לחוזים עתידיים על שוק ההון המקומי במהלך המשבר, וזאת דרך שלושה ערוצים – שוק האג"ח הממשלתיות, שוק המט"ח ושוק ההחלף הדולרי. השקעה בחוזים עתידיים נעשית על בסיס רעיוני, שמשמעו שבמועד קשירת החוזה מופקד אצל הבקורק רק אחוז מסוים מערך ההשקעה שנקרא Initial margin. עיקר הסכום מוחזק בנכס אחר, המשמש בטוחה להשקעה בחוזים, והוא לרוב חסר סיכון, נזיל לטווח קצר, וזאת מפני הצורך בזמינות ושמירה על הערך הכספי במקרה של דרישת ביטחונות. נכס זה יכול להיות אג"ח של ממשלת ארצות הברית, פיקדונות נזילים בדולר ובשקל ואג"ח ממשלתיות שקליות. מטעמי נוחות השקעתית ורצון להימנע מחשיפה לא רצויה למט"ח ומהעלות הנוספת המתלווה לכך, גופים מוסדיים נוהגים להשתמש בעיקר באג"ח ממשלתיות סחירות מקומיות. 

בבנק ישראל התמקדו בשיא המשבר, באמצע חודש מרץ, כאשר ערב המשבר היקף החשיפה לחוזים עתידיים בתיק המוסדיים עמד על כ-110 מיליארדי שקלים, שהם כ-31 מיליארד דולר, והנכס העיקרי שהוחזק כנגד חשיפה זו היה אג"ח ממשלתיות סחירות שקליות. 

"באותה תקופה היו ימים שבהם נרשם רצף ירידות חריג ביותר, ולכן נדרשו המוסדיים להגדיל את הביטחונות בהיקפים מצטברים של מיליארדי דולרים במהלך חודש מרץ. הגופים המוסדיים לא מנהלים נזילות (דולרית או שקלית) בהיקפים שנדרשו, וכדי לממן זאת הם נאלצו להנזיל אג"ח ממשלתיות המוחזקות כבטוחה כנגד החשיפה לחוזים. ירידת ההחזקות באג"ח ממשלתיות בחודש מרץ בולטת ביחס לירידה בנכסים אחרים, מסוכנים יותר, וגם ביחס לאירועי עבר. שימוש בנכס אחר עם מתאם מטבעי לחשיפה בחוזים היה כנראה מצמצם את הצורך במכירות האג"ח הממשלתיות, וכך עליית התשואות בישראל, שבלטה ביחס לעולם, הייתה מתונה יותר. חשוב לציין שעליית התשואות נתמכה גם בפדיונות ענק מקרנות הנאמנות, שחלק גדול מהם היה אג"ח ממשלתיות", הוסבר בדוח.

"התמורה השקלית ממכירת האג"ח שימשה לרכישות מט"ח בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר. החשיפה של משקיעים מוסדיים לחוזים עתידיים והשימוש בנכס השקלי – אג"ח ממשלתית מקומית – כבטוחה העיקרית לעסקה זו, יצרו סיכון מטבעי ישיר ולא טבעי בין שוק המניות בארצות הברית לשוק החוב הממשלתי והמט"ח, וזו העצימה את האירועים בשוק המקומי בתחילת משבר הקורונה ביחס לעולם. עוצמתו של הזעזוע והשלכותיו על שהוק המקומי היו בין הגורמים שהניעו את בנק ישראל לנקוט צעדי מדיניות שונים לייצוב השווקים", ציינו בבנק ישראל.

"במבט רחב יותר, התממשות הסיכון בעוצמה שנצפתה בשוק מעידה על הערכת חסר שלו, בפרט בהתייחס למצב של הדרדרות מהירה בשווקים, אך גם על ההשפעה ההולכת וגוברת שיש למשקיעים המוסדיים על שוקי ההון והמט"ח המקומיים. אמנם ניתן להסביר את הערכת החסר בעובדה שמשבר הקורונה הוא גלובלי, חריג בהיקפו ועוצמתו; אף על פי כן שימוש בנכס דולרי כבטוחה לחוזים היה כנראה ממתן את צורכי הנזילות במט"ח, ומכאן הצורך במכירות אג"ח ממשלתיות, וכתוצאה מכך גם את התגובה המקומית החריגה בשוק המט"ח וההחלף הדולרי. מהבחינה הזאת החלטתם של חלק מהגופים המוסדיים, בעקבות המשבר, להחזיק כרית נזילות דולרית כנגד החשיפה לחוזים היא צעד חשוב, שיכול להשתלב במדיניות ההשקעה שלהם, אשר מבוססת על תוחלת התשואה ארוכת הטווח, המותאמת לסיכון. צעד זה יכול לסייע להם להתמודד עם Margin call משמעותי, וגם למתן, אף כי לא למנוע לחלוטין, את ההשפעה שיש לגופים אלו על התנודתיות בשוקי ההון והמט"ח המקומיים בעיקר בזמן משברים פיננסיים" מסכמים בבנק ישראל. 

עלייה מהירה של שיעור החשיפה לנכסים בחו"ל, לכ-32% מסך התיק

מהדוח של בנק ישראל עולים נותנים מעניינים נוספים. על פי הנתונים, תיק המוסדיים גדל פי שניים בעשור האחרון – מרמה של 900 מיליארדי שקלים ב-2010 לכמעט 2 טריליון שקלים כיום, ומשקלו מתקרב ל-50% מסך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור. מדובר בקצב גידול מהיר, הבולט ביחס לקצב הגידול המתון יותר של תיק הציבור. "ניתן להסביר זאת ברגולציית ארוכת טווח, כגון פנסיית החובה אשר החלה משנת 2008 על כלל אוכלוסיית השכירים, והחל משנת 2017 הוחלה גם על אוכלוסיית העצמאיים. זאת לצד מגמות דמוגרפיות מקרו-כלכליות שעיקרן גידול של האוכלוסייה ושל מספר המועסקים ועלייה בשכר הנומינלי ובשיעור ההפרשות הפנסיוניות", מוסבר בדוח.

"זווית נוספת הממחישה את גידולו של תיק המוסדיים היא יכולתו כיום להכיל, במונחי שווי, את כלל הנכסים הסחירים בשוק המוקמי. זאת שלא כמו בשנת 2010, אז גודלו עמד על כמחצית משווי הנכסים המקומיים. גידול שוויים של הנכסים המנוהלים על ידי המוסדיים הביא, בין היתר, לעלייה מהירה של שיעור החשיפה לנכסים בחו"ל, לכ-32% מסך התיק. במונחים נומינליים מדובר בשינוי של כ-500 מיליארד שקלים, כמחצית מכלל הגידול בתיק המוסדיים לאורך העשור. הואיל והנכס העיקרי בתיק הנכסים בחו"ל הוא מניות, משקלן של אלה בסך התיק עלה, וכתוצאה מכך גדלה ההשפעה של ערוץ זה על ביצועי התיק ועל תנועות ההון בשוק המקומי, בשקל ובמט"ח". 
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית