שם משתמש
סיסמא
לוח אירועים
עובד לא בוטח בפנסיה לאורך 17 שנות העסקה - משפחתו תבעה את המעסיק
מעסיק לא ביטח פנסיונית אחד מעובדיו לאורך כל תקופת העסקתו | מהן ההשלכות על שאריו של העובד? האם חלים דיני התיישנות, וממתי? | על שאלות אלה השיב לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה
פנסיית שארים
התנגשות בים הובילה להתממשות של סיכון ימי ולמימוש זכות התחלוף למבטח
10/1/2021
בית המשפט פסק לראשונה, כי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח חל על מבטח ימי, זר או ישראלי, ולפיכך עומדת לו זכות התחלוף המעוגנת בסעיף זה | ומה עוד פסק בית המשפט, בקשר לסיווג ביטוח כ"ביטוח ימי"?
גב' דבירה פרידמן היא אלמנתו של המנוח, שמעון פרידמן ז"ל ("המנוח") וגב' אור פרידמן היא בתו של המנוח, אשר הועסק בחברת ש. אפרתי ייבוא ושיווק בע"מ - חברה העוסקת בייבוא ושיווק של כלי עבודה חשמליים ("החברה"). המנוח הועסק בתפקיד סוכן שיווק ומכירות, וזאת בתקופה שמיום 15.1.99 ועד לפטירתו ממחלת הסרטן ביום 15.6.16. 

לאורך כל תקופת העסקתו של המנוח בחברה לא בוצעו עבורו הפרשות פנסיוניות. האלמנה ובתו של המנוח תבעו את החברה ודרשו פיצוי בגין הפסדי פנסיית השארים שנגרמה להן בגין אי ביטוחו הפנסיוני של המנוח בסך של 1,113,075 שקלים, החזר עלות חוות דעת אקטוארית שהוגשה לצורכי התביעה בסך של 11,700 שקלים, שכר מחצית חודש יוני 2016 בסך של 4,196 שקלים, דמי הבראה בסך של 3,402 שקלים, גמול שעות נוספות בסך של 260,568 שקלים וכן מתן צו עשה להעברת פנקס החופשה של המנוח לידיהן. סכום התביעה הועמד על סך של 1,392,941 שקלים. 

פיצוי בגובה הפסדי קצבת שארים

האלמנה והבת טענו, כי החברה לא ביטחה את המנוח בביטוח פנסיוני בניגוד לחובתם לפי דין, וזאת בהתבסס על צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בענפי הייבוא, הייצוא, המסחר והשירותים מיום 13.5.84, הוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מיום 30.12.07 והוראות צו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה מיום 3.8.11 וכן מכוח פסיקת בית הדין לעבודה ותקנת הציבור.

החברה טענה כי התביעה התיישנה, אך בית המשפט קבע כי בתביעות מסוג זה, המופנות כלפי המעסיק בגין אי ביצוע הפקדות פנסיוניות, יש לבחון את המועד בו היה על המעסיק לבצע את ההפקדות ובהתאם לכך להחיל את כללי ההתיישנות, כאשר עילת התביעה קמה במועד שבו היה על המעסיק לבצע כל הפקדה והפקדה, כשהתביעה מתיישנת תוך שבע שנים לאחר המועד האחרון בו לטענת העובד היה על המעסיק להפריש לו לקרן הפנסיה. 

אובדן גמלה תקופה מוגבלת 

כמו כן, נמצא כי אין במקרה זה מחלוקת בין הצדדים על כך שהחברה לא ביצעה עבור המנוח הפרשות פנסיוניות לאורך כל תקופת העסקתו, גם לאחר כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מיום 30.12.07, וכי התביעה הינה בעבור פיצוי בגין אובדן גמלה (להבדיל מפיצוי בגין היעדר הפקדה). מכיוון שעילת התביעה מתחדשת מידי חודש במועד בו היה על המעסיק לבצע את ההפקדות ומשהיא תחומה במגבלת דיני ההתיישנות, זכאיות האלמנה והבת לסעד, אך זאת לתקופה שמיום 12.2.10 ועד ליום 15.6.16, מועד פטירתו של המנוח. קרי עד לשבע השנים קודם להגשת התביעה, הואיל והתקופה הקודמת למועד זה התיישנה, כאשר שאיריו של עובד באים בנעליו ותביעתם לא עומדת בפני עצמה, ומכיוון שכמו שהמנוח לא היה זכאי לזכויות בגין התקופה שמעבר לתקופת ההתיישנות, כך גם התובעות.

פגישה עם חברים

בית המשפט קבע עוד, כי בין אם הסיבה לאי ביצוע ביטוח פנסיוני למנוח נבעה מתקלה שבוצעה בשוגג ובתום לב ובין אם לאו, כך או כך, בשים לב לנסיבות בהן המנוח קיבל בכל חודש בחודשו תלוש שכר, ויכול היה לדעת אודות היעדרו של הביטוח הפנסיוני בפועל, הרי שבנסיבות אלו, יש לדחות את הטענה כי העובדות המקימות למנוח את עילת התביעה נעלמו מעיניו, או כי בזהירות סבירה הוא לא יכול היה למנוע אותן. בקביעתו זה מבהיר בית המשפט, כי נדרש היה מהמנוח כבר במהלך תקופת העסקתו לפנות בעניין הנדון למעסיק ובמידת הצורך להגיש תביעה. 

בכל הנוגע לשעות העבודה הנוספות נמצא, כי החברה הצליחה לעורר קשיים ממשיים בגרסת האלמנה להעסקת המנוח בהיקף השעות הנוספות לו היא טענה, ובין היתר, מכיוון שהעידה שלאחר סיום יום העבודה היה נוהג המנוח לערוך קניות, לבקר חברים ולבצע עניינים אישיים, שאינם בהכרח קשורים לעבודה, כמו גם כי לו אכן היה המנוח עובד כחמישים שעות נוספות בכל חודש, הרי שהיה פונה לממונה שלו בעניין הנדון, והדבר לא נעשה. יחד עם זאת, נמצא, כי יש להתבסס על פנקס החופשה של המנוח, ונקבע כי הוא עבד כ-20 שעות עבודה נוספות בחודש. 

סיכום ומסקנות

בסופו של דבר, בפסק דין חלקי (בשלב זה), נקבע כי על החברה לשלם לאלמנה ובתה 76,536 שקלים בעבור גמול עבודה בשעות נוספות, בתוספת שכ"ט אקטואר מומחה בסך 11,700 שקלים והוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקלים. עוד נקבע כי על הצדדים לערוך חישוב מחדש של הנזק שנגרם בהתייחס לתקופה הרלוונטית, וזאת במסלול הכללי, על יסוד שכר המנוח, לפי הפרשות עובד ומעסיק לגמל בשיעור 5% והפרשות מעסיק לפיצויים בשיעור 8.33%, ועל בסיס זה יקבע גובה הפיצוי. בקביעותיו כפי שהוצגו לעיל מבהיר בית המשפט, כי הן העובד והן המעסיק אחראים לבצע מעקב וביקורת על הפרשות לפנסיה. 

* הכותב הינו שותף במשרד עו"ד בן חיים, כהן, גאליס, ומתמחה בליטיגציה וביטוח

** סע"ש (ת"א) 23735-02-17 דבירה פרידמן נ' ש. אפרתי יבוא ושיווק בע"מ (פסק דין חלקי מיום 11.10.20)

*** המאמר פורסם לראשונה במגזין עדיף שהופק לרגל ועידת עדיף ה-20, דצמבר 2020
 
תגיות:


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית