שם משתמש
סיסמא
לוח אירועים
דמי טיפול לארגוני מעסיקים הם בגדי המלך החדשים
דמי הטיפול אותם תובעים ארגוני המעסיקים מחברות במשק תואמים לתמונת מצב ארכאית של הכלכלה הישראלית ולא מייצגים את השוק הישראלי הנוכחי • הגיעה העת לעצור את המחדל
בסיפור המפורסם של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן "בגדי המלך החדשים", רק ילד קטן פותח את פיו וחושף את הבלוף הגדול אודות המלך העירום שאינו לובש בגדים כלל בעוד כל אנשי החצר שרואים ויודעים שותקים. חשבתי על סוגיית דמי הטיפול לארגוני מעסיקים ומצאתי קווים מקבילים וזהים לסיפור הזה.
 
ישראל 2020 – עולם העבודה מול אתגרי מגפת הקורונה
9/9/2020
המגפה לא פסחה על עולם העבודה שהשתנה וממשיך להשתנות ללא הכר | עו"ד עופר יוחננוף סוקר את המגמות המרכזיות בעולם העבודה החדש ומנסה להעריך את ההשלכות וההשפעות העתידיות
תקנות דמי טיפול לארגוני מעסיקים הותקנו לפני 45 שנה, ב-1976. בתקופה ההיא מדינת ישראל הייתה מדינה שונה לחלוטין ממדינת ישראל היום. היא התאפיינה במשק קטן, סגור וריכוזי, בהסתדרות כללית חזקה ודומיננטית עם חברת העובדים ובמפעלי כור בשיאם. הרעיון שבבסיס התקנות היה נכון: ארגון מעסיקים שחותם על הסכם קיבוצי כללי שמורחב בצו הרחבה ראוי ונכון שיקבל תשלום כלשהו מאותן חברות שבחרו לא להצטרף לארגון מעסיקים (חברות בארגון מעסיקים הינה וולונטרית) ועדיין נהנו מפירות ההסכם שנחתם והורחב.

אך מאז 1976 חלפו ועברו ימים רבים, המדינה השתנתה ואיתה המשק הישראלי וחיי הכלכלה. ארגוני המעסיקים הגדולים והמרכזיים במדינה לא חתמו או עדכנו הסכמים קיבוציים חדשים או קיימים מזה שנים רבות מצד אחד, ומצד שני שבים ומגישים תביעות משפטיות ודרישת דמי טיפול מחברות שבחרו לא להיות חברים בארגונים אלו, וכל זאת בלי להניד עפעף. מי כאן הילד שיצעק "המלך הוא עירום"?

השינוי יתחיל בפסיקה 

התפקיד מצופה בראש ובראשונה מבתי המשפט, וליתר דיוק מבתי הדין לעבודה. אם ארגוני המעסיקים לא חותמים ולא מעדכנים הסכמים קיבוציים, אין זה מתבקש כי השופטים בערכאות השונות יבררו מול באי הכוח של הארגונים מתי לאחרונה חתם הארגון על ההסכם הקיבוצי שהורחב ושמכוחו נתבעים דמי טיפול? שאלה כל כך פשוטה, שהתשובה אליה בהכרח הייתה צריכה להוביל לפסיקה ברורה וחד משמעית. ארגון מעסיקים שלא חותם על הסכמים קיבוצים חדשים או מעדכן הסכמים קיימים ודואג להרחבתם לא זכאי לתשלום כלשהו של דמי טיפול.

זו תוצאה משפטית מתבקשת, הגיונית וסבירה. היעלה על הדעת כי בתי הדין יחייבו בדמי טיפול על הסכמים עתיקי יומין משנות השבעים והשמונים של המאה ה-20, כשהצדדים להסכם עצמם גילו את דעתם בהתנהגותם שאינם מחדשים אותם או מעדכנים אותם? 

היה מצופה גם מבאי הכוח של הנתבעים בתביעות הנ"ל להעלות טיעונים בנושא ולהביא את בתי הדין לפסיקה עקרונית ומחייבת בנושא. תרחיש זה טרם קרה, אבל אני רוצה להאמין שלא ירחק היום ותצא פסיקה מהדהדת של בית הדין הארצי לעבודה שיקבע באופן חד משמעי: אתם רוצים לקבל תשלום של דמי טיפול? אין בעיה, חתמו על הסכמים כאלו והציגו הסכמים רלוונטיים שחתמתם.

בתי הדין אשר לפתחם הגיעו תיקים מהסוג הנ"ל, העוסקים בדמי טיפול לארגוני מעסיקים, לא דנו משום מה בסוגיה, אלא עסקו בסוגיות של שיוך ענפי של העסק שנתבע לענף כזה או אחר, במקום לשאול - אפילו מיוזמתם - את שאלת מיליון הדולר: מתי בדיוק חתמתם או עדכנתם ההסכם שהורחב ושמכוחו אתם תובעים?

אגב, בשנים האחרונות היו הצעות לתיקון התקנות. הצעות שעלו בוועדת העבודה בכנסת כללו למשל קביעת תקופה מזכה של 7 שנים בלבד, כלומר שרק הסכמים שנחתמו והורחבו ב-7 השנים האחרונות מזכים בדמי טיפול עם אפשרות להארכת התקופה. ארגוני המעסיקים ידעו להפעיל כוחם בכנסת ולבלום התיקונים הנדרשים והמתבקשים. ובכל זאת, התקנות חייבות להיות מותאמות לרוח הזמן ולתקופה - במיוחד בימי קורונה.

בחזרה לעתיד

המשק הישראלי השתנה וההסכמים הקיבוצים הכלליים איבדו מזוהרם ועוצמתם. כפי שציינתי, ארגוני המעסיקים הגדולים והמרכזיים במדינה רואים באי החתימה על הסכמים ענפיים עובדה מוגמרת. עובדה זו עומדת בניגוד לכך שעם ריבוי התארגנויות העובדים במגזר הפרטי, הכוח וההשפעה עברו להסכם הקיבוצי המיוחד המקומי. ברמת הפירמה, ארגוני המעסיקים, גם אם היו רוצים, לא בטוח כלל שהיה להם מנדט מהחברים הרלוונטיים בארגונם לנהל מו"מ על הסכם קיבוצי ענפי חדש או עדכון הסכם קיים, כאשר ברוב המקרים בהסכמים המיוחדים המקומיים יהיו תנאים טובים יותר.

הנושא הזה לטעמי הוא סוג של פצצת זמן על השהייה. אני לא פוסל בעתיד אפשרות לתובענות ייצוגיות על עשרות מיליונים כנגד אותם ארגוני מעסיקים שמחד לא חותמים ולא מעדכנים הסכמים קיבוצים כלליים מתוך בחירה מושכלת, ומאידך ממשיכים לתבוע חברות בגין אותם הסכמים ארכאיים שאבד עליהם הכלח.

אני תקווה שבתי הדין לעבודה יתעוררו, ייקחו על עצמם את תפקיד הילד שצעק "המלך הוא עירום" ויפסקו פסיקה נוקבת וברורה בנושא. המשמעות המעשית יכולה להיות רק אחת: דמי הטיפול אותם ארגוני המעסיקים מבקשים יהיו קבילים רק כאשר הם ייחתמו על הסכמים קיבוציים חדשים או יעדכנו הסכמים קיימים. ארגון שלא יעשה כן יאבד את הזכות לתבוע דמי טיפול.

* הכותב הינו מומחה לדיני עבודה, יחסי עבודה וניהול סיכונים בעולם העבודה. לשעבר היועץ המשפטי ומנהל המחלקה למשפט עבודה בהתאחדות התעשיינים בישראל 

** המאמר פורסם לראשונה במגזין עדיף שהופק לרגל ועידת עדיף ה-20, דצמבר 2020
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית
תגיות:


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית