שם משתמש
סיסמא
מימין: אירנה ויירו, פרופ' אודי מקוב, מוטי מור וגלית כהן | צילום: סטודיו עדיף
 
לוח אירועים
מוטי מור: ככל שחברת ביטוח יותר מבוססת, היא יודעת להתמודד עם אירועי קיצון
משנה למנכ"ל ומנהל תחום ביטוח כללי בהפניקס השתתף בפאנל "מנהלים סיכונים: טיפול בקטסטרופות ביטוחיות" | גלית כהן, המשרד לאיכות הסביבה: מציינים את נושא האקלים כסיכון של האנושות בשלישייה הראשונה
 

משבר הקורונה הכה בעולם כולו, וגם האקלים שנע בקיצוניות מצד לצד יוצרים אפקט פרפר בתעשיית הביטוח העולמית. פאנל "מנהלים סיכונים: טיפול בקטסטרופות ביטוחיות", שנערך במסגרת כנס אלמנטר ה-15 של עדיף, דן בסיכונים השונים ובהשלכות הנובעות מהם עמם מתמודד עולם הביטוח. את הפאנל הנחתה אירנה ויירו, אקטוארית ראשית, בעלי חברת actuit וחברה באגודת האקטוארים בישראל, והשתתפו בו: מוטי מור, משנה למנכ"ל ומנהל תחום ביטוח כללי בהפניקס, פרופ' אודי מקוב, ראש תכנית לימודי האקטואריה באוניברסיטת חיפה וגלית כהן, סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה.

"שנת 2020 תיצרב בזיכרון, בעיקר בעקבות נגיף הקורונה שהתפרץ וגרם לחיינו להשתנות. לצד זאת קרו לא מעט אסונות: שריפות, הצפות, שיטפונות, רעידות אדמה. לפי מכון המחקר של נאס"א, זו השנה החמה בהיסטוריה מאז החלו המדידות. במערכת הפיננסים חברות הביטוח הן הקו הראשון שבודק את ההשלכות של הקטסטרופות", ציינה ויירו בפתיחת הפאנל.

באופן כללי לתעשיית הביטוח יש רקורד של ניהול סיכוני קטסטרופות ונזקי מזג האוויר. שינויי האקלים בשנים האחרונות מוכיחים כי מודלים כאלה זקוקים לעדכונים שוטפים. פרופ' מקוב אשמח שתעזור לי להבין מה המודלים שאנחנו מדברים עליהם?

מקוב: "חקירת מודלים נעשית במוסדות להשכלה גבוהה. בתהליך של מפולת שלגים, מודלים של תלות בזנב הקיצון נחקרים באקדמיה. לצערי הרב יש נתק בין האקדמיה למוסדות ולרגולטור. עד היום לא הייתה אף פעם פנייה של רגולטור שהתייעץ איתנו בקשר לניהול סיכונים וקטסטרופות.

"לגבי סוגי המודלים הם נחלקים לכאלה שמבוססים על נתוני עבר והיסטוריה. ההסתמכות על נתוני עבר היא בעייתית, ישנם מודלים שמנסים לחזות קטסטרופות שעדיין לא נמנו. כאן יש התקדמות מאוד מעניינת כי ניתן להראות ולעשות סימולציה של קטסטרופות עתידיות, לדוגמה, האם את אסון התאומים ניתן היה לראות כקטסטרופה עתידית? התשובה היא כן, כי היו טייסים בעבר שתכננו דברים. אם לוקחים את כל התרחישים אפשר לעשות תרחיש קיצון שעדיין לא היה. האם יש סכנה שעדיין לא חזינו ואיך אפשר להכניס אותה לסל הסיכונים האפשריים? זה מודל שקיים היום".

לפי סקר האו"ם, 64% מאמינים שסיכוני אקלים זה מצב חירום. גלית, כיצד זה נתפס מנקודת המבט במדינה ובזירה הבינלאומית ומה הפעולות שנעשות?

כהן: "נהוג לחלק את זה לסיכוני מעבר, שנובעים ממעבר למדיניות שנוקטות מדינות שונות. אנחנו עוברים לכלכלת פחמן והמשמעות שמדינות באות ואומרות אנחנו נהיה נטולי פחמן, איפה אנחנו משקיעים היום? גם בנקים באים ואומרים אנחנו לא הולכים להשקיע יותר. הדבר השני זה הסיכונים הפיזיים, הקטסטרופות שאנחנו רואים פיזית בשטח, אם זה הצפות, שריפות, מפלס הים, גלי חום. הם יכולים להשפיע על הפרודוקטיביות של ענפי היצור. לצד זה יש סיכונים משפטיים. אנחנו רואים הרבה יותר גורמים שתובעים מדינות על כך שלא לוקחים את נושא האקלים בצורה רצינית ובכך פוגעים בעתיד שלנו, בנכסים שלנו. וזה לא עוצר במדינות. גם פה אנחנו רואים תביעות שפונות לבנקים, בתי השקעות, חברות פרטיות ועוד.

"מציינים את הנושא של האקלים כסיכון של האנושות בשלישייה הראשונה. בישראל אנחנו רואים את ההצפות שהיו, השריפות השונות ביערות, הסופה שהייתה באילת. לכל הדברים יש משמעות על הביטוח. בקליפורניה הודיעו 'אנחנו לא מבטחים יותר את הנושא של השריפות'. אם אנחנו מסתכלים על התחזית, אנחנו מדברים בישראל על יותר הוצאות בביטוח עד 2030. איך העולם מגיב? כשאנחנו מסתכלים במדינות העולם, בריטניה מובילה בנושא הזה. קודם כל מפתחים גילוי, מה צריך לגלות, איך מנהלים את הסיכונים. הם הקימו צוותים שמפתחים, כדי לאמץ את הנושא הזה. לגבי נושא של שינוי אקלים, זה מבחני קיצון, ברמה של ענפי הביטוח, בנקאות".

בחלקים בעולם אירועי אקלים הופכים להיות קיצוניים. זה מוביל לעלייה בהוצאות התביעות. מוטי, נשמח לשמוע כיצד חברות הביטוח בישראל מתמודדות עם הסיכונים באירועי הקיצון, איך שוק הביטוח המקומי חווה את שינויים האקלים ובאיזה ענפים אנחנו מרגישים את זה הכי חזק?

מור: "זה משפיע כמעט על כל ענפי הביטוח, בוודאי סיכוני רכוש וגם חבויות. אם ניקח את ההתמודדות עם הסיכונים, צריך לחלק את זה לענפים שהם זנב קצר, מוצרי ביטוח כללי וענפים שהם סיכוני חיים, בריאות ועוד. בביטוח כללי אנחנו יכולים לתקן כל שנה, מכיוון שמדובר על פוליסות שנתיות. למשל, בשנה האחרונה הייתה קורונה, אז הפוליסות כבר מותאמות לזה. ספגנו נזק של שנה אחת. מצד שני, אנחנו צריכים להסתכל על העשור הבא, לבדוק מה אנחנו מבטחים, מה היחס לאותם עסקים שמזהמים, האם זה משפיע על החיתום. אני מניח שנראה קשר בין סיכון פיזי לציון נמוך במדד. לכל חברה יש את ההון העצמי שלה וככל שהיא יותר מבוססת, היא יודעת להתמודד עם אירועי קיצון. יש גם ביטוחי משנה שנועדו לעזור לנו לספק הגנה במקרים של רעידות אדמה. כמובן שכל נושא ניהול סיכונים מתמודד עם מבחני קיצון".

אנחנו עדים לפריצת דרך בעולם הטכנולוגיה והדאטה. האם שינויים של מודלים וכלים מאפשרים לתעשיית הביטוח לפתח מוצרים חדשניים ואחרים לטובת הלקוחות שלה?

מקוב: "כן. חלק מההתקדמות במהפכה מתרחשת מחוץ לחברות הביטוח, בחברות סטרטאפים. הנושא של מסד נתונים מאפשר חיזויים מדויקים. בכל מקום שיש חתימה דיגיטלית שאפשר לאתר מיד, ובכל מקום שיש מידע רב, אפשר לייצר מצב שאירוע ביטוחי מוגדר אוטומטית. כאשר כל נושא התביעה הוא אוטומטי ונעשה על ידי אלגוריתם שמזהים, זה נותן לחברות הביטוח עולם חדש, שיווק מהיר, תמחור מהיר, כל נושא התביעות הוא יותר יעיל. לא מדובר בקטסטרופות מהסוג שמשפיעות על אומה, על חברות, אלא קטסטרופות שמשפיעות על אנשים בקנה מידה יותר קטן. התעשייה הזו מעשירה את עולם הביטוח, מאפשרת לטפל בסיכונים בצורה יעילה ומאפשרת לטפל בקטסטרופות".

היקף הנזק הכלכלי נמצא בעלייה מתמדת. לצד השפעות של שינויי האקלים גם החשיפה לסיכון צומחת משנה לשנה. נכון שאוסטרליה מאוד רחוקה מאיתנו, אבל ברור שלשריפות באוסטרליה, לרעידות אדמה בטורקיה, יש קשר ישיר למחירי ביטוח דירה לזוג בראשון לציון. מוטי, איך השוק אמור להתמודד עם סיכונים מהסוג הזה בעתיד? האם נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה והאם יש לך דגשים לאנשי מקצוע שעוסקים בתחום?

מור: "בהחלט נדרשת פה חשיבה מחוץ לקופסה. כל נושא הסטרטאפים מקבל בהפניקס עדיפות מיוחדת. יש לנו סטרטאפ שחוזה את האזורים המיועדים לפורענות מבחינת נזקי טבע. אם אני מסתכל על מה זה, קטסטרופה היא אירוע בתדירות מאוד נמוכה, שכשהוא קורה הוא מייצר נזק מאוד גדול.

"מנקודת מבט של חברת הביטוח איך היא מגנה על עצמה, דרך ביטוח המשנה שהוא יקר. אם יש אירועים בעולם שמייקרים את מחיר ההון, זה משליך גם עלינו. אם חברות ביטוח צריכות להפריש הרבה כספים לשיטפונות בפלורידה, גם פה הביטוח יתייקר.

"צריכים להיות יצירתיים. דרך אחת - באמצעות ביטוח פרמטרי. דרך נוספת - אג"ח לאירועי קיצון. אם כמדינה לא נשקיע בתשתיות ולא נתכונן לשנים הבאות, 2030, 2040, אנחנו עלולים להיות באותו מצב שנמצאים בקליפורניה. אם כל שנה יהיו הצפות, זה כבר לא יוגדר כקטסטרופה. מחיר הביטוח מאוד יקר. יכולות להיות השלכות גם על הרצון של אנשים לגור באזור מסוים, פגיעה במקומות עבודה ודברים כאלה. בהפניקס יש מחלקת סיקור פנימית שחלק מהסוכנים שלנו רואים בזה כעלות נוספת למבוטח, אבל למעשה יש לנו סוקרים שמגיעים לכל עסק, עושים ניתוח סיכונים, בודקים איזה הגנות צריך".

אז אנחנו מבינים שהציבור מודאג והסקטור מפנים שמשבר האקלים גורם סיכון משמעותי שמאיים על היציבות. גלית, האם נדרשת חשיבה משותפת ושיתוף פעולה בין גורמים מהשוק, המדינה, החברה האזרחית והאקדמיה?

כהן: "בוודאי. כל סקטור הביטוח יכול להיות מאוד רלוונטי.אם סקטור הביטוח ייקח את הדברים ויפנים אותם בתהליכי ביטוח ואחרים, זה יכול לתמרץ את המבוטחים לנקוט בפעילות, כך שייערכו בצורה טובה יותר. אנחנו כממשלה יכולים לסייע מאוד, יש לנו הרבה מידע, יש נתונים שאנחנו מנטרים לאורך הרבה שנים, יש מודלים שפיתחנו כדי לקדם את המדיניות לקראת כלכלה דלת פחמן. זה יבוא לידי ביטוי בהחלטות ממשלה, בתמחור, יהיה מס לפחמן. את כל הדברים האלה אנחנו יכולים להעמיד לרשותכם. אנחנו ממש קוראים לכם לשיח משותף כדי שנוכל לשתף פעולה, להביא את המידע שלנו, הנושא הזה יכוסה טוב יותר".

מור: "אני מרים את הכפפה".
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית