משבר הקורונה הציב אתגרים רבים בתחומים שונים, בהם בכלכלה, בחברה, בשוק העבודה, במערכת הבריאות ובמערכת החינוך. מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מבקש להתחקות אחרי האתגרים וגם ההזדמנויות שבפניהם ניצבת המדינה בתחומים אלו בעקבות משבר הקורונה.
 

"החיים בישראל בימי משבר הקורונה הזכירו מאוד נסיעה ברכבת הרים. הסגר הראשון במרץ, הפתיחה החפוזה של המשק והתנעתו מחדש באפריל ובמאי, פתיחת שנת הלימודים וכמעט מייד לאחר מכן סגירת בתי הספר, הסגר השני הבלתי נמנע בספטמבר, הפתיחה והסגירה. וכמובן, בזמן האחרון גם הציפייה (התקווה?) שקצב ההתחסנות המהיר יאפשר לרכבת ההרים הזאת להוליך אותנו בבטחה אל קרקע יציבה", מציינים החוקרים.

לדבריהם, "חזרה לסטטוס-קוו שלפני הקורונה, מבחינות רבות לא יהיה בה די. עלינו לנצל את ההזדמנויות שהמשבר מציע לנו כדי להזניק את החברה אל עתיד ורוד יותר". במסמך הם מְכנַסים את התובנות של המומחים הבכירים של מרכז טאוב בתחומי המחקר השונים: מאקרו-כלכלה, שוק העבודה, רווחה, חינוך, דמוגרפיה ובריאות. עוד הם מסבירים, כי "כל הנושאים קשורים זה בזה לבלי הפרד".

סיכוני האשראי במשק

החוקרים מסבירים, כי פיקוח על היציבות הפיננסית במשק מחייב מעקב אחר פגיעותה של המערכת, הזעזועים המאיימים עליה ועמידותה בפניהם. "סיכוני האשראי במשק, הכוללים את רמת המינוף (החוב) ואת הסיכון לחדלות פירעון או לאי עמידה של משקי הבית והעסקים בהתחייבויותיהם, נחשבים על ידי בנק ישראל לאינדיקטורים ליציבות הפיננסית בישראל. במיוחד, גל רחב היקף של פשיטות רגל עלול לערער את יציבותה של המערכת כולה".

לדבריהם, המערכת הפיננסית, בהכוונת בנק ישראל, מסייעת למשקי בית ולעסקים בהתמודדות עם המשבר, בין השאר באמצעות דחיית תשלומי הלוואות, לרבות משכנתאות והגדלת מסגרות אשראי. צעדים אלו נועדו להיות זמניים, ואכן, עד סוף חודש נובמבר כבר הסתיימה תקופת הדחייה של כ-59% מסך החובות שנדחו, כאשר בקרב עסקים גדולים ובינוניים עמד שיעור זה על כ-70%, ובקרב עסקים קטנים וזעירים הוא עמד על כ-74% ו-64%, בהתאמה. עבור לקוחות פרטיים הסתיימה תקופת הדחייה של כ-52% מההלוואות שלא לדיור ושל כ-56% מההלוואות לדיור. נכון לסוף חודש נובמבר עמד סך כל החובות שנדחו על כ-161 מיליארד שקלים, מתוך אשראי לציבור בסך של כ-1,053 מיליארד שקלים, כלומר שיעור של כ-16%.

עוד הם מסבירים כי "שיעור גבוה זה של דחיית תשלומים מחייב מעקב מקרוב כדי לאמוד את הסיכון לחדלות פירעון הטמון בה ולהעריך את מידת האיום על יציבות המערכת הפיננסית. מעקב אחר הפגיעות הפיננסית הנובעת מסיכון האשראי חשוב במיוחד משום שסביבת הריבית האפסית צפויה לשרור עוד תקופה ארוכה. אמנם סביבת ריבית נמוכה תומכת בהתאוששות הכלכלית, אך היא עלולה להגביר את הפגיעות הפיננסית עקב ביקוש גבוה לאשראי זול, ועובדה זו פוגעת בעמידותן של המערכת הפיננסית והכלכלה בפני זעזועים עתידיים".



הקשר בין קצב החיסונים לצמיחת המשק

בהיבט הכלכלי התייחסו חוקרי מרכז טאוב לנקודות נוספות: מהניתוח שלהם בקשר לצמיחה הכלכלית של המשק עולה, כי לקצב החיסונים משמעות רבה לשיעור הצמיחה.

הם מסבירים, כי נוכח גידול אוכלוסייה של 1.8%, התוצר לנפש קטן בשנת 2020 ב-4.3% וחזר לרמתו ב-2016. אם תהליך ההתחסנות המהיר יימשך, צפויה צמיחה של 6.3% בתוצר ב-2021 ו-5.8% ב-2022 – צמיחה שכמעט תסגור את הפער ותחזיר את התוצר לנפש כמעט לצפי ללא קורונה. תהליך התחסנות איטי יקטין את שיעור הצמיחה הצפוי בתוצר (3.5% ו-6%, בהתאמה).

באשר לגירעון, בשנת 2020 גדלו הוצאות הממשלה ב-22.5% וההוצאה השנתית המצטברת הגיעה לכ-35% מהתמ"ג, בעוד הכנסותיה ירדו לכ-23%, פער שיצר גירעון של כמעט 12%. "חשוב להחזיר את הגירעון חזרה לממדים של אמצע העשור; השאלה היא כיצד זה ייעשה. נראה שלא תהיה ברירה אלא להעלות מיסים, אך כדי להימנע מהגדלת אי השוויון בין קבוצות אוכלוסייה במדינה כדאי יהיה להימנע מהעלאת מיסים עקיפים, שהם רגרסיביים בעיקרם".

לדברי החוקרים, בשנת 2020 גדל החוב הלאומי ל-72% מהתמ"ג והוא צפוי לגדול עוד. "יחס זה מחזיר את ישראל יותר מעשור אחורה. כדי לשמור על דירוג האשראי של ישראל חשוב לנקוט צעדים שיקטינו את הגירעון ויעודדו את הצמיחה, ובכך להוביל להורדה הדרגתית ביחס חוב–תוצר. השאלה הגדולה היא באיזו מהירות זה יתרחש".

"עדיין רב הנסתר על הגלוי"

"קשה לדעת היום מה יהיו תוצאות המשבר לאחר שיחלוף. אולם הנתונים מצביעים על אתגרים ברורים שיהיה צורך להתמודד איתם בהקדם, כמו הגירעון, רמת האבטלה הגבוהה שתימשך גם לאחר שרבים יחזרו לשוק העבודה, ההשפעות ארוכות הטווח של המשבר על תלמידים, במיוחד מאוכלוסיות חלשות, על ילדים בגיל הרך ועל מערכת הבריאות, ובייחוד על בריאות הנפש. בשנה האחרונה נוספו משאבים רבים למערכות השונות כדי להתמודד עם המשבר, אולם ספק אם הקצאתם תימשך גם אחריו. עדיין רב הנסתר על הגלוי, והמטרה העיקרית של מסמך זה היא להציף את השאלות שעליהן כדאי לתת את הדעת בשנה-שנתיים הקרובות", אמר פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב.