שנת 2020 הייתה שנה שוברת שיאים בהרבה מובנים, ובימים האחרונים, עם פרסום הדוחות השנתיים של חברות הביטוח, אפשר לראות את ההשפעה שלהם גם על 2021. בפעם הראשונה, שתי חברות אחזקות, חברות אם של חברות ביטוח, חצו את רף 7 מיליארד השקלים בשווי השוק שלהן. למרות ירידה קלה ביום שלישי, הפניקס והראל רשמו כמעט יחדיו את ההישג, כאשר נכון לסגירת המסחר ביום שלישי שווי של הפניקס עמד על 7.031 מיליארד שקלים ושל הראל על 7.042 מיליארד. זאת לאחר שבימים האחרונים הייתה דווקא הפניקס זו שהובילה את חברות הביטוח.
 

שווי השוק של החברות נקבע על פי היחס בין ההון העצמי שלהן ליחס השוק להון, כלומר כיצד השוק מתמחר אותן. בניגוד להון העצמי, שהוא חישוב חשבונאי הנובע מסיכום הרווחים וההוצאות של החברה, יחס השוק להון מכיל בתוכו גם התייחסות לנכסים בלתי מוחשיים דוגמת מוניטין, פיתוחים עתידיים ובמקרה של חברות הביטוח גם את הפרמטר המשמעותי של התחייבויות עתידיות. משכך, יחס השוק להון של חברות הביטוח נמוך באופן קבוע מ-1, כלומר שווי השוק שלהן יהיה נמוך בהכרח מההון העצמי שלהן.

לצפייה בהשפעת היחסים הפיננסיים על חמש הגדולות - לחצו כאן

על פי הנתונים העדכניים, אפשר לראות כי החברה בעלת יחס השוק להון הגבוה ביותר היא מנורה מבטחים (0.92), כלומר שווי השוק שלה הוא הקרוב ביותר להון העצמי שלה, ואחריה הראל (0.91) והפניקס (0.88).

זאת למרות שהפניקס רשמה הישג מצוין בימים האחרונים כאשר חצתה את מחסום 8 מיליארד השקלים בהון העצמי, לאחר הציגה בשנת 2020 רווח נקי של יותר מ-1.2 מיליארד שקלים. הפניקס גם מובילה את השוק בתשואה להון עם 16% כאשר שנייה במדד זה היא מנורה מבטחים (14.2%) ולאחריה הראל (9.9%). את התשואה להון, המלמדת על הרווחיות של החברה ביחס להון העצמי שלה, מחשבים על ידי כך שמחלקים את הרווח הנקי (או הרווח הנקי לפני מס), בממוצע של ההון העצמי אשר נמדד בתחילת השנה לזה שנמדד בסוף השנה.

נתונים אלו יכולים ללמד על מצבן הנוכחי של חברות הביטוח. אך מה לגבי העתיד? אחד המדדים אשר מאפשרים לקבל תמונת מצב עתידית, לפחות בהתבסס על הנתונים הקיימים, הוא מכפיל הרווח. המכפיל מדגים את מספר השנים שיצטרך משקיע על מנת להחזיר את ההשקעה שלו בחברה, והוא מתקבל על ידי חלוקה של שווי השוק של החברה ברווח הכולל שלה. כך, ככל שמספר השנים קטן יותר, החברה כדאית יותר להשקעה, שוב בהתבסס על כך שרווחי החברה יישארו דומים לאלו המדווחים כיום.

גם כאן אפשר לראות כי הפניקס מובילה, והיא תוכל להכפיל את ההון העצמי בזמן (התיאורטי) הקצר ביותר – בתוך 6 שנים בלבד. זאת גם כאשר לוקחים בחשבון שלחברה גם ההון העצמי הגדול ביותר. אחרי הפניקס נמצאת מנורה מבטחים ואחריה הראל, אך אם מכניסים למשוואה גם את גובה ההון העצמי, רואים כי הפער בין שתי החברות במדד מכפיל הרווח מצטמצם. כאן יש להזכיר כי מכפיל הרווח אף מרמז על התשואה האפשרית של החברות לשנים הבאות. תשואה זאת מתקבלת כאשר מחלקים 1 במכפיל הרווח, או אז מתקבלת התשואה השנתית התיאורטית על המנייה.

לצד הנתונים הללו, הדוחות הכספיים מאפשרים לבחון גם כיצד מממנת החברה את נכסיה. זאת אפשר לראות באמצעות היחס בין ההון העצמי לסך הנכסים של החברה, מדד אשר נקרא יחס הון למאזן. ככל שהתוצאה של חלוקת ההון העצמי בנכסים גבוהה יותר, החברה משתמשת ביותר מקורות עצמיים למימון הנכסים, והיא פחות ממונפת. כלומר, היא זקוקה לפחות כסף זר על מנת לממן את נכסיה.

מהנתונים העדכניים אפשר לראות כי מנורה מבטחים היא החברה עם יחס הון למאזן הגבוה ביותר, בעוד מגדל היא החברה הממונפת ביותר מבין חמש חברות הביטוח הגדולות. כאן יש להביא בחשבון את העובדה כי מגדל היא גם החברה עם סך הנכסים הגבוה ביותר, בפער עצום מהיתר, ואילו נכסיה של מנורה מבטחים מהווים בדיוק שליש מסך הנכסים של מגדל, כך שנתונים אלו מסבירים את הפער במינוף בין שתי החברות.