קפלן 1, ירושלים, 91950
טלפון: 
לחץ לצפיה במספר
כתבות נוספות
 
אתגרים במלחמה בהון השחור בגופים מוסדיים
פוליסות חיסכון ללא מרכיב ביטוחי (שאין בהן מגבלה על סכום ההפקדה, טווח הזמן להשקעה ומטרת ההשקעה, והכספים בהן ניתנים למשיכה בכל עת וללא הגבלה) עלולים להוות כלי קלאסי להלבנת הון
המלחמה בהון השחור ובמימון טרור תופסת תאוצה בארץ ובעולם בשנים האחרונות. כחלק מהמאבק פרסם ב-16 ביוני 2016 אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר טיוטה לעמדת ממונה בנוגע לממצאי ביקורת רוחב שערך בנושא איסור הלבנת הון בחברות ביטוח בין השנים 2013-2015. הפרסום הינו בהמשך לעמדת הממונה בנוגע לביקורת דומה שערך בחברות מנהלות של קופות גמל שפורסמה ב-13 באוגוסט 2014.

שתי הביקורות נערכו ברוח הגישה החדשה המקובלת במלחמה בהון השחור, המכונה "הכר את הלקוח". בשתי הביקורות מצביע הרגולטור על אי עמידה בדרישות בכל הנוגע לחובות זיהוי, אימות וניהול רישומים, תהליך תנועת הכסף בחברה (הפקדות ומשיכות), דיווחים לרשות איסור הלבנת הון וממשל תאגידי.
ב-20/9/2015 פרסם משרד האוצר טיוטה לצו איסור הלבנת הון המאמצת את הגישה החדשה הנהוגה בעולם. הטיוטה טרם קיבלה תוקף רשמי אך היא משקפת את הלך הרוח במסדרונות משרד האוצר. יחד עם הביקורות שנעשו בשנים 2013-2015 נוצרת התחושה שתוקפה הרשמי של הטיוטה אינו רחוק.

עיקרי הדרישות החדשות בטיוטה שפורסמה:

• הצו מחייב ביצוע הליך של הכרת הלקוח לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור וביצוע בקרה שוטפת לתהליך הכרת הלקוח, לעומת החובה הקיימת לזיהוי הצדדים הקשורים/ בעלי הזיקה על סמך מסמכים רשמיים.
• חובה לקיום בקרות שוטפות אחר פעילות מקבל השירות.
• בדיקת של כל בעלי הזיקה בפוליסה/ בחשבון אל מול רשימת ארגוני הטרור המוכרים ואנשים שהוכרו כפעילי טרור.
• קביעת מדיניות לכלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור.
• הופחתו הסכומים שעבורם יש לדווח לרשות המוסמכת ונוספו הוראות חדשות לעניין חובות הדיווח.
• הצו חל על כל החשבונות והפוליסות ולא רק על פוליסות בפרמיה גבוהה (מעל 20 אלף שקלים).

הרקע לרגולציה הוא חוק איסור להלבנת הון תש"ס-2000, שנחקק בארץ במסגרת המאבק הבינלאומי בתנועות כספים שמקורם בפשיעה כלכלית. החוק שם לו למטרה להקשות על ניודם של כספים על ידי עבריינים ועל המרתם של כספים שמקורם בעבירות לכספים המתיימרים להיות לגיטימיים.

במסגרת זו, הוטלה על הגופים הפיננסיים החובה לבצע פעולות האמורות להקשות ולאתר את הפעילות האמורה. בין היתר, על הגוף הפיננסי לוודא את זהות הלקוחות ולהעביר לרשויות דיווחים על תנועות כספיות העונות על פרמטרים שנקבעו.
בהמשך לפרסום החוק, אימצו רגולטורים רבים בארץ ובעולם את גישת "הכר את הלקוח" כפרקטיקה מקובלת למלחמה בהון השחור. הגישה מטילה חובת זיהוי, הכרת הלקוח וניהול רישומים על הלקוח. למשל, בשנת 2014 אושר תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון על נותני שירותים עסקיים ושירותי מטבע, המטיל את החובות הנ"ל על ספקי שירות אלו.
הגופים המוסדיים עלולים להיות כלי נוסף בידי עבריינים להלבנת הון ומימון טרור באמצעות פוליסות חיסכון ללא מרכיב ביטוחי. הרי אין בהן מגבלה על סכום ההפקדה, טווח הזמן להשקעה ומטרת ההשקעה, והכספים בהן ניתנים למשיכה בכל עת וללא הגבלה.




גישת "הכר את הלקוח" נהוגה בבנקים בישראל כבר מ- 2/5/02, מתוקף חוזר 2076 בנושא מניעת הלבנת הון, זיהוי לקוחות וניהול רישומים הקובע מהן הפעולות שיש לבצע על מנת להכיר את פעילות לקוחות הבנק ולאתר חריגים.
האתגרים שיעמדו בפני הגופים המוסדיים בעת כניסת טיוטת החוזר של אגף שוק ההון בנושא הלבנת הון לתוקפה?
האתגר דרך ההתמודדות המומלצת

שמירת המידע ההכרחי להכרת הלקוח באופן שיאפשר איתור יעיל וזמין שלו גם בפוליסות קיימות שהופקו לפני פרסום הצו ושלא בוצע עבורן זיהוי. לעניין פוליסות אלה נדרשת הצהרת הנהנים בפוליסה/ בחשבון, תעודת זהות, אימות ורישום בעת ביצוע פדיון בנוסף לביצוע הזיהוי. בסיס נתונים שלם ואמין מהווה רכיב מרכזי ביכולתו של הגוף המוסדי להכיר את לקוחותיו. חוזר גופים מוסדיים מספר 16-9-2012, "טיוב נתונים זכויות עמיתים בגופים מוסדיים", מגדיר את הפעולות הנדרשות על מנת להבטיח ככל הניתן רישום שלם, זמין ומהימן של פרטי העמיתים/ המבוטחים באופן שיהיה ניתן לאחזור.
הליכי הבקרה הנעשים כיום על ידי גופים מוסדיים מבוססים בעיקר על בדיקות אנושיות. משאבים אלו יורדים לטמיון משום שהעבריינים מורגלים במסירת אותה האינפורמציה בכל פעם מחדש. מיכון תהליכי בקרה אוטומטיים לזיהוי חריגים ואי סבירויות, כגון: ניטור הלוואות שניתנו ונפרעו בסמוך למועד לקיחתן, או פוליסות שהוקמו / חשבונות חדשים ובוצע בהן פדיון/ משיכה בסמוך למועד הקמתן/ פתיחתן.


הפיקוח: חלק מחברות הביטוח לא דיווחו על פעולה בלתי רגילה בפוליסות
16/6/2016
בעמדת ממונה שפרסמה סלינגר לאחר ביקורת בנושא איסור הלבנת הון למרות שנסיבות המקרה הצריכו דיווח בלתי רגיל, הוא לא בוצע | במספר חברות נמצא כי חברה דיווחה על פעולה בלתי רגילה, אך לא צרפה מסמכים רלוונטיים
 תיעוד כל מסמך וראייה באופן נאות על מנת לאפשר מעקב אחר פעילויות הלבנת הון. יש לבצע הערכת סיכון לכל פעולה שבוצעה ולשמור ראיות תומכות. בנוסף, לבצע הדרכות שוטפות לעובדי התפעול בתהליכים בעלי פוטנציאל לפעולת הלבנת הון.

מחסור בעובדים מיומנים ומנוסים עלול להוביל לדיווח שגוי של פעילויות הלבנת הון. העסקת עובדים בעלי ידע וניסיון בהלבנת הון פיננסית והגדלת המודעות של שאר העובדים באמצעות הדרכות.

גישת ניהול סיכונים מקובעת המבוססת על "כללי אצבע". קבלת סיוע חיצוני כאשר קיים מחסור בניסיון פנימי ועריכת סקרי ציות ספציפיים אחר סיכוני הלבנת הון.

ביקורת פנימית שלא שמה דגש על עבירות פיננסיות ובקרות תומכות. הכללת ביקורת ייעודיות בתוכנית העבודה השנתית של הביקורת הפנימית, העסקת מבקר המוסמך בביצוע ביקורת כאמור והתייחסות לנושא סיכוני הלבנת הון בסקרי הסיכונים שמבוצעים.

 הכותבים הם רו"ח ישראל גבירץ, שותף ומנהל תחום פיננסים, ורו"ח ברק צ'יפרוט, מנהל תחום גופים מוסדיים, פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornthon Israel


 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
 
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011