שבועון עדיף
עמוד הבית
דפי עדיף
לוח אירועים
 
טסט פנסיוני לעובד ולמעסיק
ענף הביטוח והחיסכון מתחיל להפנים את השינויים הדרמטיים הרבים שהתרחשו בו לאחרונה | לשינויים אלו השפעה ישירה על המעסיקים, אך מקומם פעמים רבות נדחק הצידה, וההיערכות הנדרשת מהם לוטה בערפל | רב שיח
מאת: עופר נוריאל |
28/05/2013 00:00
מקדם הקצבה המובטח, זכות הבחירה, שוק האנונות, אג"ח מיועדות, חינוך פיננסי- כבר זמן רב חלף מאז הפכו כל אלה למטבעות לשון שחוקות בשוק הפנסיה. כל שחקן בענף יוכל לדקלם בנקל תיאור קצר אודות כלל הרפורמות והשינויים הרבים אותם מוביל אגף שוק ההון בתחום החיסכון ארוך הטווח.

למרבה האירוניה, מבט על המעסיקים מצייר תמונה קצת שונה, ואף מטרידה. על אף ההשפעה הישירה שיש לשינויים אלו על המעסיקים, רבים מהם אינם מיטיבים להבין את משמעותם ואת ההיערכות הנדרשת מהם כתוצאה מכך.

כמה מבכירי הענף קיימו רב שיח בנוגע לנקודות ההשקה הקיימות בין הרפורמות הרבות בשוק הפנסיה לבין קהל המעסיקים, תוך ניסיון להציף את הבעיות ואת הצרכים הייחודיים להם.





מהו תפקיד המעסיק בשוק החיסכון הפנסיוני?
"בראש ובראשונה להסביר לעובד בצורה הפשוטה ביותר מה זה ביטוח הפנסיוני", משיב ארן שדמי, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת פישמן. לדבריו, עובדים רבים כלל אינם מבינים מהי המשמעות של החיסכון הפנסיוני וכיצד הוא ישפיע על חייהם בהמשך. "בנוסף, תפקיד המעסיק הוא לנסות להביא חבילת ערך משמעותית עבור העובד, או במקרה שלנו לנצל את יתרון הגודל של קבוצת העובדים בארגון. באופן זה ניתן לשפר את מוצר הפנסיה והביטוח על מנת שהעובד יקדם אותו. אני עובד בארגון שתפישת הניהול הייחודית שלו היא שפרישה לגמלאות היא תפקודית ולא גילאית. במקומות אחרים בגיל 67 ויום העובד כבר לא עובד במפעל".
"שדמי מייצג את המעסיקים הנאורים, אשר שמים לנגד עיניהם את טובת העובדים וחורגים ממסגרת יחסי עובד מעביד רגילים", אומר בתגובה רמי דיין, לשעבר משנה למנכ"ל כלל. "הם מנסים לעטוף את העובד וללוות אותו בכל התחומים שניתן".

יעל גרינולד, משנה למנכ"ל ומנהלת אגף שיווק במנורה מבטחים, מוסיפה כי המציאות בשטח היא שלרוב התכנית הפנסיונית נבחרת על ידי המעסיק או על ידי נציגות העובדים.

העובדה שבשוק הפנסיוני נותר מוצר אחד מיטיבה עם העובד?
"מאחר שלעובדים אין מספיק הבנה של המוצר הפנסיוני- ככל שתציב להם פחות חלופות, כך הם יהיו פחות מבולבלים", קובע שדמי. "היעדר אפשרות בחירה הוא מצב בעייתי, אבל יתכן שמתן אפשרות בחירה מבין למעלה משני מוצרים זה כבר יותר מדי עבורם".

בעקבות רפורמת המקדמים המובטחים השיקו החברות ביטוחי מנהלים חדשים, ללא מקדם מובטח, שעדיין לא הצליחו לחדור לשוק. זהו מצב נכון כרגולטור?
"במישור הכלכלי, מוצר אחד על המדף הוא אינו טוב בהגדרה, כיוון שחשובה האלטרנטיבה", מסביר רו"ח רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון במשרד האוצר. "אך עובדת קיומו של מוצר אחד בשוק היא תוצאה של איזון בין עלות לתועלת, נוסף על בחירת הלקוח. תפקידו של הרגולטור הוא להסיר את כל החסמים שעלולים להטות החלטה בנוגע למוצר מסוים, וכיום החסם המרכזי האחרון שעדיין קיים בשוק הוא הקצאת אג"ח מיועדות בקרן הפנסיה בלבד".

גרייב סבור שהשיקולים שצריכים להנחות את החוסך בעת קבלת ההחלטה בבחירת המוצר הוא דמי ניהול, סוג כיסוי ביטוח, וכן הטעמים האישיים של כל חוסך, כדוגמת גודל הגוף ורמת השירות. "השיקולים מבחינת הלקוח והמעסיק צריכים להיות מבוססים על מידת ההתאמה האישית של המוצר ללקוח", הוא מוסיף, ומבקש להזכיר כי יתכן שגם לאחר הסרת החסמים אנשים יעדיפו לבחור בקרן הפנסיה, לפחות עד רמת שכר מסוימת.

"במהלך שני העשורים האחרונים כל פיתוח השוק היה ממוקד חיסכון, ורק לאחרונה התחיל האגף לפתח את שוק הקצבאות על מנת להרחיב את אפשרויות הבחירה של החוסך בשוק משוכלל ותחרותי", מסביר גרייב.

הגמל וביטוח המנהלים יכולים להיות לגיטימיים כבחירה ראשונה?
דיין משיב כי לצורך כך יש להקצות אג"ח מיועדות לכל המוצרים הפנסיוניים, למפות את כל החוקים ולבצע האחדה של החקיקה של הגנת שכר ומיסוי, וכן לקבוע תמריצים כלכליים עבור החברות המנהלות של קופות הגמל. "הכנסת מבטח זר לא תועיל, כיוון שקיימות בעיות מקדמיות רבות שיש לטפל בהן", הוא אומר. "ההבחנה הבסיסית בין המוצרים צריכה להיות ביטוח הדדי או ביטוח אצל מבטח, ובמידה והחוסך בוחר להוציא מהביטוח ההדדי חלק מכספו, הוא צריך לבחור אם להפריד חיסכון מביטוח. כך הלקוח בוחר גורם לניהול כספים לחוד וגורם מבטח לחוד".

גרינולד מתייחסת לדבריו של דיין, וטוענת כי מדובר בתפישה המבוססת על הנחה לפיה ישנה בחירה מושכלת של הלקוח הבודד, וכי ההפרדה בין החיסכון לניהול הסיכונים סבוכה עבור החוסך הפשוט.

"אני חולק על דעתך", משיב דיין. "תפקידו של המעסיק הוא לייצר חלופות הרבה יותר חכמות שמתאימות לעובד. על אף חופש הבחירה המוענק לעובד, תפקיד המעסיק הוא לייצר מערך מוצרים שיעניק לעובד את היכולת להרכיב את המוצר האופטימלי מבחינתו. כפי שציין שדמי, העובד אינו מצוי בנבכי המוצרים, ומכאן שתפקיד המעסיק הוא להוות גורם המנצל את יתרון הגודל על מנת לסייע לעובד להגיע לאופטימום". לדבריו, הכנסת מוצרי הגמל ושכלול השוק תתאפשר עם יכולת רכישת מקדם מובטח לגידול בתוחלת החיים, ללא קשר למרכיב החיסכון, למבוטחים שגילם עולה על 60. "האוצר מודע לנקודה זאת, ובנייר העמדה ובחוזרים השונים הונחה התשתית למוצר כזה", אמר.

גרינולד הוסיפה כי מקדם מובטח לא יהיה באופק הקרוב בקרן פנסיה, אך מוצרים נלווים שמגנים על המבוטח מפני סיכונים ילוו את החיסכון בקרן הפנסיה, וגרייב מיהר להבהיר: "אין לאוצר העדפה לגבי מוצר מסוים. האוצר מעונין שיהיה שוק תחרותי, וכל אחד יבצע את הבחירה שלו".

כיצד יש להתמודד עם המשוכות הביורוקרטיות שקיימות בפני בתי השקעות למכירת ביטוח בגמל?
"הנדבך האחרון במסגרת התכנית להגברת התחרות בתחום המוצרים היה הוספת הכיסויים הביטוחיים לגמל", מזכיר גרייב. "קופת הגמל או חברה מנהלת שמעוניינת להיכנס לתחום ולהציע ללקוח כיסויים ביטוחיים- צריכה לבצע שינויים פורמליים בתקנון. מספר גופים כבר התחילו לנהל משא ומתן עם מבטחים על מנת לבנות את המודל העסקי. האגף עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק, ובוחן באופן עקבי אם קיים צורך לבצע התאמות ושינויים בחקיקה, כדי שיהיו מבטחים זרים שיציעו את ההשלמה לגמל. אנו מקבלים פניות רבות מהגופים, ואם יידרשו תיקונים והתאמות- נעשה זאת".

"הערך הוא המלך"
קיים מודל פנסיוני מיטבי להגדלת הערך של העובד?
"אני שמח על השימוש במילה 'ערך', שאינה שגורה בעולם הפנסיה", מציין ישראל לחמן מחברת הייעוץ שאול את לחמן. "השוק הולך למקומות הנוחים, של מה שאפשר לראות בעין. כלומר, דמי ניהול, הפשוטים להשוואה. רמת ההבנה והמעורבות הפנסיונית של העובד נמוכה במקרים רבים. במהלך המרוץ לדמי הניהול נשכחו בסיסי הביטוח החשובים ביותר- הכיסוי הביטוחי במקרה של פטירה ואובדן כושר עבודה. יש מקום לחזור ולהעמיק בכיסוי הביטוחי שמושתת על תכנון פנסיוני אמיתי, במקום ניירת רגולטורית שצריך למלא".

לדבריו, המעסיקים רואים חשיבות רבה ביצירת מעטפת הגנה כדי לא לחשוף עצמם לתביעות משפטיות מצד העובדים. "תפישתנו כחברת ייעוץ פנסיוני היא שהערך הוא המלך", הוא אומר. "השוק מתכנס לתוך ממוצעים. כיום ניתן להשיג, במסגרת מכרז, דמי ניהול זהים מכל קרנות הפנסיה שהיינו רוצים שישתתפו. הגל הבא של העובדים ושל המעסיקים הוא יצירת חבילות ערך פנסיוניות, שמבוססות על מפרטי שירות רחבים למעסיק ולעובד- שירותים משלימים לפרישה, רכיבים חדשים כדוגמת תכנון משכנתאות, וכן העמקה של תכנון פיננסי כולל. יש להקנות לעובד כלים פיננסיים פנסיונים שישפרו את התכניות הפנסיוניות שלו ויקלו על המעסיקים בניהול מערכות הפנסיה והביטוח. חשוב להדגיש את החשיבות ביכולת ליצירת ערך כלכלי ביטוחי כולל עבור המעסיק והעובד, יחד עם הראייה של העובד כתא משפחתי, ולא כאינדיבידואל".

כמעסיק נאור, אתם מספקים את חבילת הערך הזו?
"אנחנו עושים מאמץ לתת לעובד מעבר למינימום הנדרש, כי אנו יודעים שכיום החוק לא מחייב לפגוש את העובד כדי לצרף אותו לביטוח פנסיוני", משיב שדמי. "יש לנו קרוב ל-3,000 עובדים בכל הארץ, ובכל זאת אנו דורשים ממנהל ההסדר להיפגש עם כל עובד פנים אל פנים אחת לשנתיים, כדי למנוע מצב בו העובד יפגוש את הפנסיה רק כשהוא מצטרף וכשהוא פורש".

מעסיקים רבים סבורים שהסוכן הוא רק עלות המייקרת את כל התהליך.
"אני מרגיש היום יותר מתמיד שהעובד צריך סוכן שילווה אותו, שידאג לאינטרסים שלו", פוסק ששון מנה, מנהל שותף משגב ירושלים. "כשמעסיק שואל בפגישתנו הראשונה מה הוא יקבל ממני, אני עונה שאם בסוף השנה העובד יבין מה יש לו ומה אין לו- עשיתי את שלי. מדובר בציבור שברובו אין לו מושג".

מנה התייחס לתהליכים המתרחשים בשוק הפנסיוני, בהם השיווק הישיר של יצרנים תוך עקיפת הסוכן. "זה יתפוצץ לכולנו בפנים. קשה לקבל שירות אובייקטיבי ישיר מהיצרן", הוא טוען. "העובדים הם צאן מובל לטבח. גם אם היצרן מאד מקצועי ואובייקטיבי, כדי לתת שירות אופטימלי נדרשת ראייה כוללת של כלל החסכונות והמוצרים הביטוחיים שברשות התא המשפחתי. היצרן דואג לביטוח חיים בקרן הפנסיה- אבל מה קורה עם כל מוצרי הביטוח המצויים מסביב?".

מנה סבור שהחסם העיקרי טמון בהיעדר השכלה בסיסית של העובד, ולא בטיב המוצר. "התשלום לסוכן מממן אולי פגישה אחת בשנה, ודווקא אלו שמנסים לחסוך, כשמדובר לרוב באוכלוסייה החלשה, לא מקבלים את הידע לו הם זקוקים. החקיקה הולכת לכיוון של זכות הבחירה לסוכן, אבל אני קורא למעסיקים לא לצאת מהתמונה. אם העובד יכול לבחור את הסוכן שלו, הוא ילך למי שהוא בוטח בו. לצערי, מנהלי ההסדר נכשלו במשימה להסביר ללקוח ולשוק את ערכם".

לחמן מבקש להזכיר שהשוק הינו לקראת שינוי. "המודל הפנסיוני החדש שאנו רואים את ניצניו עוסק בתשלום כספי לסוכן או ליצרן עבור מפרט שירות מותאם אישית", הוא אומר. "זוהי תחילת עידן חדש של תמחור שלא נגזר מדמי ניהול אחידים, אלא קיים קשר ישיר בין השירות שמתקבל לבין התשלום עבורו. יהיה ניתוק בין דמי הניהול לשירות. לדעתי המודל שנראה בעתיד הוא קביעת דמי שירות פרטניים עבור כל עסקה, שייגבו בהסכמה מתוך העסקה כולה".

לחץ מצד העובדים
גרינולד מתארת את הדברים מזווית הראיה שלה, כיצרן שרוב פעילותו מול מעסיקים מתבצעת בערוץ הישיר. "זוהי דרך שמתאימה לארגונים רבים במשק, וכיום הארגונים מתמודדים עם לחץ של עובדים שקיבלו עד היום שירות מסוכן הסדר לעבור להתקשרות ישירה", היא אומרת. "הלחץ מגיע מצד עובדים שלא זיהו כל יתרון בטיפול מנהל ההסדר, ושהרגישו שהם מממנים את ההסדר של העובדים הבכירים בעלי שילובים פנסיוניים ותכניות ישנות. הבעיה של המעסיקים היא התמודדות עם גיוס עובדים שלהם תכניות פנסיוניות שונות ממגוון יצרנים".
במבט על השכירים, מוסיפה גרינולד, המוצר הפנסיוני הוא מצוין אם מתאימים נוסף עליו כיסויים נוספים הדרושים לו. "ההסתכלות השטוחה רק דרך דמי ניהול היא לא נכונה, כולם מסכימים על זה. חשוב לתת את הדעת לשינוי במצב המשפחתי, בשכר, במעבר בין עבודות וכדומה, ולדאוג שהמבוטח לא ינקוט בצעדים שמזיקים לו, כדוגמת משיכת כספי פיצויים".

הרי מנורה עובדת ללא סוכנים בהתנהלותה השוטפת.
"מעסיק שבוחר לעבוד אתנו בערוץ הישיר נהנה מאמנת שירות ומתשתית טכנולוגית שתומכת ביכולת שלו לבצע מעקב ובקרה", מסבירה גרינולד. "לכל לקוח מוצמד מנהל תיק עסקי, ואנו מספקים לעובדים מתווה שירות באמצעות משווק פנסיוני מורשה. קיימים לא מעט ארגונים בהם אנו פועלים בשיתוף עם מנהלי ההסדר, ואנו מבצעים חלוקת עבודה, בידיעת המעסיק, בהתאמת התכנית הפנסיונית לעובדים. ועם זאת, מה פסול בשיווק ישיר?".
דיין משיב לה: "לקוח מעונין לקבל את ההסדר הזול ביותר, ואנשים לא מבינים שזה לא קוטג' של 'לקנות וללכת', אלא יש צורך בליווי לאורך זמן. כיום אחד הגורמים היעילים בענף הם היועצים והסוכנים, שמתווכים ומבצעים השוואות מחירים".

חינוך פיננסי- בשורה?
גרייב מתייחס אף הוא לדברים באומרו כי חיסכון פנסיוני הוא נושא מורכב, ואין מקום להתיימר להעלות את המודעות הפיננסית בקרב כלל האזרחים באמצעות חינוך פיננסי. "באוסטרליה, שנחשבת למובילה בתחום החיסכון הפנסיוני והינה בעלת ניסיון של עשרות שנים גם בחינוך פיננסי, הגיעו למסקנה שחרף המאמצים המושקעים, כ-40% מהאוכלוסייה לא יגיעו לאוריינות הפיננסית הבסיסית", הוא אומר. "תפקיד הרגולטורים הוא להקנות כלים נוספים, ובין היתר לייצר במקביל מסלול של ברירת מחדל על מנת להגן על החוסכים שלא יכולים לקבל החלטות מושכלות בנושא".

בעבר לטעות בשיקול דעת החוסך היו הלשכות לטווח ארוך, כיום המצב שונה.
"כיום יש לחוסך הרבה יותר כוח", אומר גרייב. "זכות הבחירה, הזכות לנייד בין מוצרים ובין גופים ללא קנסות, היכולת 'לתקן' ולשנות שינו את המצב. חזון האגף בנוגע למקומו של המעסיק בחיסכון הפנסיוני הוא להפוך אותו לאדיש כלכלית למוצר הפנסיוני שבוחר העובד. תפקידו של המעסיק הוא לייצר ערך לעובדיו באמצעות השגת תנאים מיטביים במסגרת המשא ומתן שהוא מנהל מול היצרנים, מתוך הנחה שמדובר גם באינטרס אישי שלו".
לדברי גרייב, מדד ההצלחה ליישום זכות הבחירה של החוסך אינה בהכרח היקף הניודים. "זכות זו צריכה לשמש מעין "שוט" מול היצרן שהחוסך יכול לעשות בו שימוש כשנדרש לכך. הזכות לבחור בכל עת יכולה להשיג את המטרה, ובמקביל ראוי שהמעסיק יכוון את העובד או ייצר לו ברירת מחדל ראויה".

מהם החששות בעקבות מתן זכות הבחירה?
"לא מדובר בחששות, כיוון שנפתח בפניי שוק ענק ולכן אני רואה במהלך הזדמנות גדולה", מסביר מנה. "ישנם דברים רבים שאמנם נשמעים רציונליים, אבל אתה לא פוגש את ההיגיון הזה בשוק. לעצמאים, למשל, יש זכות בחירה אם לצבור חיסכון פנסיוני, ובכל זאת הם בעלי החיסכון הגרוע ביותר. לכן חשוב לקדם תהליכים של חינוך פיננסי".
גרייב מציין כי בעבר הגיעו לאגף שוק ההון תלונות של עובדים שהלינו על כך שהשיגו תנאים טובים יותר ממה שמציע מנהל ההסדר, והמעסיק כופה עליהם לעבוד רק מול מנהל ההסדר. "מדובר בכלי פסיכולוגי נוסף שהחוסך יכול להשתמש בו במקרים חריגים. אני מאמין שגם בעתיד ההסדר שיושג על ידי המעסיק, שמבוסס על אינטרס העובדים, יהיה בדרך כלל ההסדר הטוב ביותר עבורם".

נדרשת היערכות מיוחדת לכניסת זכות הבחירה לתוקף?
"ודאי", משיב שדמי. "יש לי חמישה חשבי שכר ושני מנהלי הסדר עבור 3,000 עובדים. אני מעריך שזכות הבחירה תדרוש ממני סוללה נוספת של חשבי שכר בגלל כל הסוכנים שיתקשרו אלי לבקש כל חודש את הצ'ק. לא נראה לי שמישהו שאל את המעסיק מה המשמעות של המהלך. המעסיקים תמיד נחשפים לרגולציה כמוצר מוגמר שצריך ללמוד לחיות אתו".
שדמי מזכיר כי כיום קיימת אחריות של המעסיק כלפי העובד בנוגע להעברת התשלומים ולביטחון הפנסיוני של העובד. "ברגע שהעובד מביא את הסוכן- הוא מוציא את המעסיק מהתמונה. בכל בעיה יפנה המעסיק את העובד לסוכן".

קבוצות רכישה פנסיונית
לחמן סבור שכניסת הסוכן הפרטני לשוק המעסיקים לא תהיה כה דרמטית. "השוק עובר קפיצה, ובמקום כניסת סוכני פרט לארגונים הגדולים יתגבש מודל חדש של קבוצות רכישה פנסיוניות ממוקדות, לפיו קבוצה אחת לא מוכנה לסבסד קבוצה אחרת בעלת מאפייני סיכון גבוהים יותר. צפויה התארגנות משותפת של קבוצות עובדים לניהול משא ומתן ישיר מול יצרן, או ספק, או מנהל הסדר".

לחמן טוען שההפרטה הפנסיונית תיצור מגמה הפוכה לרצון הרגולטור, עקב קיטון בגודל הקבוצה. "במסגרת משא ומתן, יסכים היצרן לתנאים פחות טובים מאלו שהוא מוכן לתת כיום לקבוצות גדולות", הוא מסביר. "הנחיית הרגולטור למתן תנאים אחידים לכל הסוכנים צפויה להביא לכך שהיצרנים יקטינו מראש את התנאים וההטבות לכלל הסוכנים, ויעלו את דמי הניהול כדי לשמור על רווחיות".

לדבריו, ריבוי נותני שירות קופות ויצרנים אצל המעסיק עורר צורך במערכות בקרה פנסיוניות על פירעונות הכספים, נוסף על שמירה על כיסויי הביטוח אצל כלל הסוכנים. "אנו מתבקשים כיום על ידי מעסיקים לבצע תהליכי בקרה על רמת השירות למעסיק ולעובד, והתנאים מגיעים רק אחר כך. ניתן באמצעות מכרז לקבל בדרך כלל דמי ניהול טובים, ולכן בניגוד לתפישה הרווחת- דמי ניהול מצויים דווקא כשיקול אחרון בבניית אסטרטגיה פנסיוניות, כיוון שהוא גורם מובן מאליו בתהליך הבניה".

"המעסיקים מאותתים לנו שריבוי סוכנים יצור קשיים תפעוליים, אך גם היום אנו נתקלים ביותר ויותר בקשות של מעסיקים לביצוע בקרה חיצונית על הפקדות וקיום הסכמים בנוגע להטבות בדמי ניהול", אומרת גרינולד. "זה קורה גם בארגונים שקיים מנהל הסדר אחד או יותר, שעל פניו היו אמורים לבצע את הבקרות".

נראה שהשוק עדיין אינו מפנים את השינויים של שוק הקצבאות.
"השוק עדיין לא הפנים, כי השוק עדיין לא שם", אומר גרייב. "מרבית הפורשים לפנסיה עדיין נמצאים בפנסיה תקציבית או בקרנות פנסיה הוותיקות, ולכן שוק הפנסיה הצוברת עדיין לא רלוונטי לגביהם. המטרה היא לפתח שוק בהדרגה, עם יסודות בריאים לשוק משוכלל ותחרותי בנוסף למוצר הפנסיה הקלאסית שקיים כיום. המודל קיים בעולם, ובאגף שוק ההון מקדימים את הנחת התשתית כדי שהחוסך יוכל להתאים בגיל הפרישה את המוצרים בהתאם להעדפותיו".

גרינולד מציינת כי תיפתח בפני מנהלי ההסדר האפשרות לניהול הסדרי פרישה, בו המיקוד יהיה הפרט ולא המעסיק. "כיום בקרנות החדשות האוכלוסייה יחסית צעירה ולכן הביקוש אינו גדול, אך זה צפוי להשתנות", היא מסבירה. "כבר כיום יש פניות של לקוחות שמעוניינים להפקיד סכומים חד פעמיים בקרנות הכלליות ולקבל קצבה מיידית, א
 
כתבות נוספות בתחום
מייל:
סיסמא:
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
כל הזכויות שמורות לעדיף תקשורת 2013