שבועון עדיף
עמוד הבית
דפי עדיף
לוח אירועים
 
צמאים לידע: 300 מעסיקים בכנס היערכות למהפכה הפנסיונית של עדיף
רגע לפני תום ההסכמים הקיימים, שמעו המעסיקים על הפרמטרים אליהם יש להתייחס בבחירת קרן פנסיה, למדו על משמעות פס"ד לנדסברג ועל תיקון 21 | הכנס נערך בחסות ראשית של הלמן אלדובי ושאול את לחמן ייעוץ פנסיוני
מאת: מערכת עדיף |
09/01/2019 19:24
העולם הפנסיוני ממשיך להתכונן לקראת סוף חודש מרץ, אז יפוגו הסכמי קרנות פנסיית ברירת המחדל הקיימים של המעסיקים, וממתין לנקודת המבחן האמיתית של רפורמת האוצר. אם לשפוט לפי 300 נציגי מעסיקים מהגדולים במשק שהגיעו היום (ד') לכנס עדיף בנושא המהפכה הפנסיונית, השוק מתחיל להתעורר.

במהלך הכנס שנערך בחסות ראשית של בית ההשקעות הלמן אלדובי ושל שאול את לחמן ייעוץ פנסיוני ובשיתוף איגוד לשכות המסחר, סקרו שורת מרצים בכירים בפני המעסיקים את השינויים שהתרחשו לאחרונה בתחום הפנסיוני, הדגישו בפניהם את ההיבטים שעליהם לבחון בעת שהם בוחרים קרן ברירת מחדל עבור עובדיהם, והסבירו את המשמעויות המשפטיות, הכספיות והתפעוליות של השינויים האחרונים בשוק הפנסיוני וביחסי עובד-מעסיק. 

רועי ויינברגר, העורך הראשי של עדיף, ציין בפתיחת הכנס שתי החלטות חשובות שניתנו בקיץ האחרון, ושינו מגמות ביחסים בין המעסיקים לעובדים. "ההחלטה הראשונה ניתנה בביה"ד הארצי לעבודה, שקבע שעובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני ללא כיסוי אבדן כושר עבודה ולמעסיק אסור להתערב בבחירה זו. פסה"ד מגדיר באופן סופי שהמעסיק אינו אחראי לבחירות העובד גם אם הן פועלות לרעתו. הפסיקה הגדירה דה-פקטו את יחסי עובד-מעביד במישור הפנסיוני והביטוחי ומעניקה הגנה מלאה לשניהם", אמר ויינברגר.

"ההחלטה השנייה נוגעת לכספי המעסיק. תיקון 21 לחוק קופות הגמל שפורסם ב-8 ביולי מהווה שינוי דרמטי בשוק העבודה. התיקון מעביר את הכספים שנצברו בקופות פיצויים אישיות מהמעסיק לעובדים ומאפשר לעובדים למשוך כספים שעד היום לא יכלו. עם זאת, ולמרות שהתיקון מעניק עדיפות לעובד, הוא משאיר פתח למעסיקים לפעול באופן אקטיבי ומאפשר להם למשוך כספים שלא יכלו לגעת בהם עד עתה. שתי ההחלטות האלה עיגנו את זכויות המעסיקים והפכו את סדר היום של הכנס הנוכחי למרתק ורחב כל כך", הוא הסביר.

רמי דרור

רמי דרור

רמי דרור
, מנכ"ל הלמן אלדובי, הסביר מדוע המשמעות של דמי הניהול הנמוכים הינה כה דרמטית לכסף של החוסכים לפנסיה. "לקחתי לדוגמה את הזוג יוני ויעל דהן, שמשתכרים 10,000 שקלים ברוטו כל אחד. הם משלמים דמי ניהול מקסימאליים, 6% על הפקדה ו-0.5% על צבירה. הזוג יוכל לחסוך יותר מ-80% מדמי הניהול שהוא משלם, חסכון של כמעט 600 אלף שקלים בפרישה, רק מתוקף החיסכון בדמי הניהול, יחד עם האפקט של ריבית דריבית במשך 35 שנים של הפקדות. זה המון כסף שאתם רוצים שיהיה לעובדים שלכם בפרישה שלהם", אמר דרור למעסיקים.

ברדה: סיסמת 'דמי הניהול הם חזות הכל' נועדה לנגח אותנו

איתי ברדה, מנכ"ל הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, נשאל בריאיון אחד על אחד עם העיתונאי אלי רוזנברג, האם דמי הניהול הם חזות הכל. "אני חושב שהמעסיקים בכנס יכולים להסכים איתי והתשובה ברורה - דמי ניהול הם לא חזות הכל. זה ברור. מאיפה נולד המשפט הזה? מהמתחרים שלנו אחרי שזכינו במכרז, כאשר 60% מהעמיתים בארץ משלמים דמי ניהול מקסימליים ואנחנו הצבנו רף של דמי ניהול יותר הוגנים. הסיסמה הזו עפה לאוויר כניסיון לנגח אותנו. מעבר לדמי הניהול יש פרמטרים מאוד חשובים, אבל דמי ניהול הוגנים הם כרטיס הכניסה שלנו לעולם החדש של הפנסיה ולשינוי ברפורמות שמתחוללות בענף. עם דמי ניהול הוגנים אפשר להתחיל את השיחה לגבי כל שאר הדברים החשובים בשולחן נקי", השיב ברדה.

איתי ברדה בריאיון עם אלי רוזנברג

ברדה (מימין) ורוזנברג

ח"כ מיכל בירן סיפרה בכנס כי ביום שהושבעה בכנסת, היא הגישה יחד עם ח"כ עומר בר לב הצעת חוק לפנסיית ברירת מחדל. "עכשיו זה נשמע OBVIOUS אבל אמרו לנו שאנחנו הוזים, שזה לא הפתרון. רק אחרי שהצלחנו להביא את הנושא יחד עם מיקי חיימוביץ' לפריים-טיים, הסכימו שיש בעיה ושברירת מחדל היא פתרון טוב. לא במקום שוק פרטי, כי כל מי שרוצה לבדוק עבור עצמו קרן אחרת יכול לעשות מה שהוא רוצה. אבל עבור מי שממילא לא מתקשר ולא מברר, לפחות שיקבל מוצר ציבורי מפוקח. לחם אחיד או איך שתקראו לזה. כשמשלמים את דמי הניהול המקסימליים זה אומר שבין רבע לשליש מהחסכונות לפנסיה הולכים על דמי ניהול. תחשבו על כל תחום אחר, בבנק הייתם נטרפים מזה", היא אמרה.

ח

ח"כ בירן

ישראל לחמן
, מנכ"ל משותף בשאול את לחמן ייעוץ פנסיוני, סיפר כי כמי שמלווה את המעסיקים קרוב לשני עשורים, הוא יכול לשתף אותם שפעילות קרנות ברירת המחדל, כמובן בסבב הקודם, כבר מורגשת בצורה מאסיבית. "לא צריך לחכות ל-1 באפריל כדי לראות מה קורה, אלא מרגישים את הפעילות שמשפיעה פעם ראשונה על קרנות ברירת מחדל, אבל יותר מזה על המהפכה הפנסיונית, לא סתם נבחר לכנס השם הזה בצורה מלאה", הסביר לחמן.

ישראל לחמן

ישראל לחמן

"ניתן לייצר קרן פנסיה בהתאמה אישית. אני משוכנע שחלק מהאנשים בחדר שומעים את זה לראשונה. זה לא לעשות PICK UP מתוך ארבע הקרנות שנבחרו, אלא אפשר לעשות דברים שמביאים את המוצר בצורה תואמת ומתאימה ללקוח", הוסיף המנכ"ל המשותף בשאול את לחמן.

כותרת ביניים: "ברירת מחדל – גם בקרנות ההשתלמות"

שותפו של לחמן, רן שאול, השתתף בשני פאנלים במהלך הכנס. הוא התייחס דווקא לנושא קרנות ההשתלמות. "הייתי מנצל את הבמה ומצרף לחגיגה של הוזלת דמי הניהול וקרנות הפנסיה את קרנות ההשתלמות. אף אחד לא מדבר על זה, אבל המהפכה הפנסיונית צריכה לקרות גם בקרנות ההשתלמות. מי שמנהל היום את המערכים האלה הם יצרנים פנסיוניים ואפשר בהליך מכרזי, לפי תקנות הרגולציה, לצרף את כל העובדים לקרן השתלמות ברירת מחדל. המעסיק נהנה קודם כל מצירוף דיגיטלי, אין יותר טפסים ואין יותר כלום. דמי הניהול של כל מי שיושב בחדר הזה, אצל כל היצרנים הפנסיוניים, ירדו פלאים ובמהפכה הבאה בנושא המעסיקים נטפל גם בקרנות ההשתלמות", אמר שאול.



מימין: רן שאול, רו"ח ירון חריטן, אסף אלמקיאס, מיכל הדס ואלי רוזנברג

מנחה הכנס, עו"ד עופר יוחננוף, מומחה ליחסי עבודה, דיני עבודה וניהול סיכונים בעולם העבודה, ביקש מהמשתתפים לחשוב על כך שגם בפנסיה, כמו בתחומים אחרים, החלשים נדחקים לשוליים. "זה לא דבר חדש. אם מדינת ישראל הייתה צריכה לבנות ולסלול את כביש 6, איך הוא היה נראה? לדעתי האישית, טוב שיש חברות וגופים כמו הלמן אלדובי ודומיהם שינהלו את התחום הפנסיוני, כי מדינת ישראל במה שהיא נוגעת, בדרך כלל התוצאה לא הכי מוצלחת", אמר יוחננוף.

עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, סקר את פס"ד לנדסברג ואת משמעותו, ואמר כי "יש גבול לפטרניאליזם של ארגוני עובדים. גם אם חושבים שבמסגרת המוצר הפנסיוני יהיה רכיב של אבדן כושר עבודה, זו יכולה להיות ברירת מחדל אבל לעובד קיימת הזכות לשנות את הבחירה, ואם הוא מחליט שהוא לא מעוניין באבדן כושר עבודה, אי אפשר להחליט בשבילו".

אמיר גיל

אמיר גיל, מנהל אגף ההשקעות בהלמן אלדובי, הסביר למעסיקים על ניהול תיק ההשקעות ועל השפעתו על החיסכון הפנסיוני

 
מייל:
סיסמא:
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
כל הזכויות שמורות לעדיף תקשורת 2013