פוליסת ניתוחים פרטיים הינה תעודת הביטוח עבור מבוטח הזקוק לניתוח ומבקש לבצעו בסטנדרטים הגבוהים ביותר במסגרת הפוליסה שרכש. שהרי לשם כך, רכש פוליסה פרטית. אם כן מהי טובת הציבור? והאם חברות הביטוח פועלות לטובת הציבור בהתאם?

השאלות מקפלות בתוכן סוגיות רבות בהן תעסוק הסדרה 'קו לבריאות' בעדיףTV, בהנחיית עו"ד איילת ערוסי, מנכ"ל בריאות מא' ועד ת'. בפרק הנוכחי התארח באולפן ד"ר זיו צפריר – מנתח גניקולוגי בכיר, מנהל השירות לכירורגיה גניקולוגית אנדוסקופית ואחראי על המרפאה הרב-תחומית לטיפול באנדומטריוזיס בבית החולים קפלן.

כיצד תרבות ארגונית ושאיפה למצוינות כירורגית מתורגמות הלכה למעשה?

"הוכח מעל לכל ספק, שניתוח אנדוסקופי (ניתוח זעיר פולשני) עדיף על פני ניתוח פתוח (פתיחת בטן). הניתוח האנדוסקופי כרוך בפחות סיבוכים, פחות תחלואה נלווית או חלילה תמותה. לאחר ניתוח זעיר פולשני המטופלת סובלת פחות מכאבים, משך האשפוז קצר, ההתאוששות וההחלמה מהירים הרבה יותר, והתוצאה הקוסמטית טובה לאין שיעור. ולכן, נעשה מאמץ, היכן שניתן, מבלי לפגוע במטרת הניתוח, מן הסתם, לבצע את הניתוחים בגישה אנדוסקופית. אם באופן קטגורי סוגי ניתוחים כאלה עדיפים למטופל/ת, הרי שקיים אינטרס ציבורי לקדם זאת".

השיטה הזעיר פולשנית נהוגה בשני אופנים – שיטה לפרסקופית ושיטה רובוטית. מהם היתרונות בכל שיטה?

"בניתוח לפרוסקופי מבצעים 3-4 חתכים קטנים בדופן הבטן, בדרך כלל באורך של חצי ס״מ או ס״מ, ודרכם מוחדרים לחלל הבטן מצלמה ומכשירים עדינים נוספים, בעזרתם מבוצע הניתוח.

"בניתוח רובוטי ההתנהלות שונה. המערכת הרובוטית מורכבת משלושה חלקים: גוף הרובוט המכיל מספר זרועות, אשר מתחברות לגוף המנותחת באמצעות מתאמים מיוחדים, גם הם בקוטר של עד 1 ס״מ. החלק השני, הוא הקונסולה/הקוקפיט, בו יושב המנתח הבכיר. הוא מניח את ראשו על תושבת עם עדשות, דרכן הוא מביט אל תוך חלל הבטן תוך שימוש במצלמת תלת מימד, בהגדלה ורזולוציה יוצאת דופן. את אצבעות ידיו המנתח מכניס להתקנים הזזים ב-360 מעלות. זרועות הרובוט מחקות את התנועות הווירטואליות של המנתח. החלק השלישי הוא המגדל או המוח, המבצע אינטגרציה בין שני החלקים, ומכיל יחידות נוספות, החשובות לתפעול הניתוח".

תוכל לחדד לנו מה היתרונות של הרובוט על פני הלפרוסקופיה המסורתית?

"בלפרוסקופיה המנתחים עומדים בצמוד לשולחן הניתוחים במשך כל הניתוח. במידה והניתוח מורכב, הם ייאלצו לעמוד כך במשך שעות ארוכות, דבר הגורם לעייפות רבה.

אחד מהביטויים של עייפות הוא רעד לא נשלט. הדבר משפיע על הדיוק של הפעולה והבטיחות שלה. בניתוח רובוטי לעומת זאת, המנתח הבכיר יושב ולא עומד. הרובוט מבטל למעשה את הרעד האנושי.

"בנוסף, בניתוח לפרוסקופי, המנתח הבכיר תלוי מאוד בעוזר שלו, זה שמחזיק לו את המצלמה. יעילות הניתוח והצלחתו תלויים לא מעט במיומנות של העוזר. פערים גדולים במיומנות של המנתח הבכיר לעומת העוזר, מקשים מאוד על עבודת הצוות. בניתוח רובוטי, לעומת זאת, המנתח הרבה יותר עצמאי, הוא תלוי פחות בעוזר המנתח. המנתח הבכיר שולט במצלמה, יש לו מספר זרועות שהוא יכול להפעיל במקביל או לסירוגין. סך כל היכולות הללו מביאות לכך שהניתוח הרובוטי פשוט יותר לביצוע, מדויק יותר ובטוח יותר".

אם כך, מדוע לא לבצע את כל הניתוחים בגישה הרובוטית?

"השימוש ברובוט כרוך בדרך כלל בעלות גבוהה יותר, ביחס ללפרוסקופיה. הלפרוסקופיה היא גישה טובה, הנותנת מענה הולם במקרים שגרתיים. יחד עם זאת, כאשר קיימת מורכבות רפואית או כירורגית, זה המקום להעדיף את הגישה הרובוטית".

למה לדעתך הניתוחים הרובוטיים אינם שכיחים בישראל?

"כאשר מדובר בניתוח פרוסטטה (בלוטת הערמונית), ניתוחים רובוטיים הפכו לסטנדרט מקובל. לעומת זאת בגינקולוגיה, אנחנו בפיגור של מעל עשור ביחס לארה״ב או אוסטרליה. לדעתי, הפער הזה נובע מחוסר מודעות. הציבור לא יודע שיש מערכת משוכללת יותר, היא הפלטפורמה הרובוטית. בהיעדר מודעות, אין דרישה.

"כמנתח רובוטי בישראל, בכל פעם שאני מבקש לנתח אישה בגישה הרובוטית, אני מרגיש כמו בחציית ים סוף. מדובר במאבק קשה, סיזיפי וארוך, בו חברות הביטוח מפעילות לחצים כבדים על הנשים ומקשות עליהן, כדי שהן ירדו מהרעיון. הן מתישות גם את המבוטחת וגם את הרופא המנתח. ככל שאני חושב על זה לעומק, אני שואל: האם גם כאן קיימת אפליה מגדרית?".