שם משתמש
סיסמא
צילום: Depositphotos
כתבות נוספות בתחום
 
לוח אירועים
טיוטת חוק ההסדרים: "יש תמריץ לקרנות לקחת סיכון עודף"
האוצר מסביר שביטול האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה לטובת מנגנון מבטיח תשואה של 5% יתרום לשכלול שוק ההון ויגביר את התחרות בענף | משה ברקת מצדד, מומחים בשוק הפנסיה רואים את הדברים אחרת
פרסום חוק טיוטת ההסדרים מכניס מדי שנה לכוננות מגזרים שונים במשק, שמבקשים לדעת אם משרד האוצר "סימן" אותם לחסד או לשבט – מנקודת מבטם כמובן. עולם הביטוח, הפנסיה והפיננסים, שאינו שונה מהם, קיבל השבוע (ג') בשורה דרמטית: משרד האוצר מציע להחליף את המנגנון הקיים של הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה הוותיקות והמקיפות במנגנון חדש של השלמת תשואה.
 
ברקת: מקדמים מכשיר פיננסי שייתן חוזק למשקיעים
28/7/2021
הממונה מצדד בביטול הנפקת אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה הוותיקות והמקיפות | ציין כי באמצעות המכשיר החדש, שיבטיח תשואה של 5%, רמת הבטוחה תהיה כמו זו שבאג"ח מדינה
בטיוטה מובטח כי "המנגנון החדש יבטיח את המשך ההגנה על יציבות התשואות בחיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה, באופן שאינו מביא לפגיעה כלשהי בעמיתי קרנות הפנסיה אלא רק מאפשר להם לשפר את מצבם לעומת המצב כיום. זאת, הואיל ו-30% מנכסי קרן הפנסיה שהוגבלו במנגנון הישן בתשואה שנתית של 4.86% (צמודה למדד), יושקעו מעתה בשוק ההון בו וייהנו מהבטחה לתשואה שנתית מינימלית של 5% (צמודה למדד)".

עוד מוסבר, כי לפי המנגנון החדש, ככל שהתשואה השנתית שהושגה תהיה נמוכה מ-5% (צמודה למדד), המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש, כך שמצבם של העמיתים לא יורע לעומת המנגנון הישן. בנוסף, באוצר מסבירים כי המנגנון החדש יתרום לשכלול שוק ההון הישראלי באמצעות הגברת הסחירות והנזילות בבורסה, וכן יתרום להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.

עוד מסבירים באוצר כי אחת לחמש לשנים תחושב התשואה שהשיאו הנכסים עליהם חל המנגנון החדש. "במידה שהתשואה שהצטברה נמוכה מתשואת היעד המצטברת לתקופה זו (26.7%) המשקפת את התשואה האפקטיבית המצטברת שהיו משיאות קרנות הפנסיה בגין אגרות החוב המיועדות במשך חמש שנים, המדינה תעביר לקרן הפנסיה את ההפרש בין תשואת היעד המצטברת לבין התשואה שצברו הנכסים במהלך חמש השנים".

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מצדד בהצעת האוצר. בדברים שנשא אתמול בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח המתקיימת בירושלים, אמר ברקת: "אנחנו מקדמים הקמה של מכשיר פיננסי שייתן חוזק למשקיעים ונגיע לרמת בטוחה כמו שיש היום באג"ח מדינה. מכשיר שיניב 5% ולא 4.87%. אם מישהו יכול להבטיח לי היום מכשירים שמעניקים תשואה של 5%, אני שם את כל הכסף שלי שם. אנחנו רוצים לעודד חיסכון ולא לדכא חיסכון".

"החלטה שתפגע באטרקטיביות של קרנות הפנסיה"

גורמים שונים בענף מצביעים על בעיות שונות שיש בהצעה. את ההסבר של האוצר שמצבן של קרנות הפנסיה ישתפר בזכות המנגנון החדש לוקחים בערבון מוגבל לכל הפחות. יש גם כאלה שרואים בשינוי המתוכנן ככזה שיפגע בקרנות ובחוסכים.

"ההבטחה של האוצר לתת תשואה של 5% לחוסכים במקום המנגנון שקיים היום היא בעייתית. אמנם ישנה הבטחה של 5% אך הפה שנתן הוא גם הפה שיאסור - שעלול לאסור את ההבטחה. כלומר תהיה בעיה להסתמך על הבטחה ממשלתית בלבד", מציין שי עופרי, יועץ פנסיוני.

עופרי סבור שישנה בעיה ביישום. "יש הבדל בין מצב בו שולחים מדי חודש אגרות חוב לאוצר ורושמים התחייבות לאג"ח מיועד לבין אמירה כללית שאנחנו בסוף נתחשבן. באוצר כביכול נותנים כרית ביטחון של 5% שזה אמנם דבר אפשרי, אבל אם מחר יהיה חוסר בתקציב עלולים לפגוע בהבטחה הזו לחוסכים. זה דבר שניתן לשחוק אתו לעומת המנגנון הקיים והוא תלוי ברצון טוב של הממשלה. לכן, מדובר בהחלטה שתפגע באטרקטיביות של קרנות הפנסיה".

עופרי מציין שיש להבין את שיקול המדינה: "אמנם המדינה מגייסת פה חוב יקר כאשר היא יכולה לגייס חוב זול. ההצעה הזו אגב לא מגיעה כנראה משוק ההון אלא מהחשכ"ל. מדובר בחוב יקר, 4.86% צמוד, כאשר היא יכולה לגייס בשווקים ריבית נמוכה יותר כיוון שהריביות מאוד נמוכות. מאז 2008 זה מעין חוב כפוי על המדינה. דבר נוסף, גם אם הריבית אותו דבר, המדינה מגייסת כשהיא לא צריכה כסף. אלה הם שיקולי המדינה לצאת מהמנגנון הקיים".

לדבריו, השיקול העיקרי הוא לייעל את שוק החוב, אבל יש פגיעה לא פשוטה בעמיתים. "מבחינה פנסיונית זה רע מאוד, כיוון שזה עוגן מרכזי בהמלצות היום ללקוחות לקחת קרן פנסיה. עוגן התשואה מאוד מהותי והאופן שבו מציעים לתת חלופה שנראית מאוד מפתה, הכוונה ל-5%, ניתן גם לחשוד בה. זה מנגנון שקשה לאכיפה לאורך שנים".

עופרי מסביר כי אם ההצעה תעבור, הקרנות יהיו יותר תנודתיות. "נניח שיש ירידות בשוק. השאלה מתי יקבלו את ה-5%. כי אם מישהו רוצה להוציא את הכסף בתוך החמש שנים שהובטחו, מה קורה אני רוצה לצאת? האם אקבל את ההבטחה לתשואה? יש כאן המון בעיות".

נקודה נוספת אותה מציין עופרי קשורה להשלכות שעשויה להיות להצעה על התנהלות מנהלי הקרנות. "אם נותנים רצפה של 5%, יש תמריץ לקרנות לקחת סיכון עודף וזה לא ברור איך יפצו על זה במנגנון. אם אני הולך לשוק ותמיד יתנו לי 5%, אם אומרים לי תסתכן כמה שאתה רוצה ואני נותן לך 5%, אני כמנהל קרן פנסיה יכול להסתכן על זה – יש כאן משהו שיצטרכו לתת עליו את הדעת. הרי לא יאפשרו להתפרע לקחת סיכון של 100% ואם זה ירד תקבל את ה-5%. יהיו על זה מנגנונים ויהיו עיוותים והיישום של זה מאוד מסבך. שאלה פתוחה – איך זה יעבוד? יש כאן עיוות בהקצאת הסיכונים".

"בעיות תפעוליות רבות"

ביטול האג"ח המיועדות לפנסיות הוא רעיון שאינו עולה פעם ראשונה, מציין רמי דיין, יועץ פנסיוני למעסיקים. "יש איתו מספר בעיות. ההצעה היא ברמת הכותרת בלבד ולא מספיק מפורטת ברמה האופרטיבית. מניתוח של הצעות דומות בעבר, אפשר לראות שהביצוע הופך להיות כמעט בלתי אפשרי מבחינת היישום. כרגע מדברים על שנת 2022 שבה ההצעה אמורה להתחיל להיות מיושמת. אני מתקשה לראות שזה יבוצע בלוח זמנים כזה".

אחת הבעיות שדיין רואה בהצעה היא ש"למעשה יש התחייבות אחת למספר שנים שהמדינה תבצע הזרמה לקרנות הפנסיה. השאלה איך ההתחייבות הזו תעוגן מבחינה חוקית. האם היא תהיה במסגרת חוק או משהו אחר וכיצד ניתן יהיה לשנות אותה. אחד הדברים שעשויים להתרחש הוא, שאם הסכום הזה יהיה משמעותי, המדינה לא בהכרח תעמוד מאחוריו ותרצה לשנות את ההתחייבות".

דיין מציין, כי גם ברמה הפרקטית יש לא מעט בעיות, כמו בנושא ההקצאות השונות. "כלומר המערכת תעשה את ההקצאה לפי מסלולי הביטוח השונים מבחינת חישובים. השאלה שעולה היא מה קורה במקרה של ניודים, מעברים בין מסלולי השקעה, מעברים בין קרנות הפנסיה, אנשים שנמצאים בתפר ועברו בדיוק במועד של חמש השנים האמורות מקרן אחת לשנייה – האם הם לא יקבלו את הסבסוד הזה? בסופו של דבר יש הרבה פרטים שצריך לסגור מהבחינה הזו. מבחינת הצהרת כוונות של 5% ולא 4.86% אני לא רואה אופרטיבית שהצעה כזו תצא לפועל. זו לכאורה סוכריה - ההבטחה של 5%. השאלה האם ביחס למצב הקיים ההבטחה הזו תתממש".

לדברי דיין, יש בעיות תפעוליות רבות שיש לתת עליהן את הדעת בעניין הזה. לדוגמה, נניח שהיה הפסד במהלך חמש שנים ולא עמדו ב-5% ובחמש שנים אחר כך הייתה תשואה פנומנלית. אז יתחשבו במה שהיה קודם או שכל חמש שנים עומדות בפני עצמן?".

דיין מוסיף: "אם נלך לפי מודל האוצר ונאמר שבפועל הקופה עשתה 4%, הרי יש 1% לעומת ה-5% המובטח – מי שמקבל עכשיו יקבל בפועל לפי 5%, כלומר קרן הפנסיה אמורה לממן את ה-1% עד ההזרמה הממשלתית שתשלים ל-1%. יש כאן עלויות מימון – מי יפצה אותן?".

במקרה של גמלאים, דיין סבור שההבטחה הזו עוד יותר בעייתית. כייוון שהם מקבלים קצבה, צריך לדעת מה הריבית התעריפית ואם יש הבטחה אחת למספר שנים, אז בצד התזרימי מימוני יכולה להיווצר בעיה. כאמור, אם אני מחשב קצבה כאילו השגתי 5%, אבל השגתי בפועל 4%, מישהו צריך לשלם את זה וכדי לשלם הבטחת תשואה מישהו צריך לקחת בחשבון שהקופה שילמה יותר מדי קצבאות בגין הסיטואציה הזו ומאיפה לקחו את הכסף עד ההזרמה הממשלתית) - מעמיתים אחרים או ממקבלי קצבה וכד'? צריך לפצות אותם על שהם הלוו את כסף בתקופה הזו".

דיין מציין שהוא לא שולל את המודל, אבל מסביר את הקושי ביישומו בגלל לוח זמנים צפוף מדי. "אם מעוניינים לבצע את המהלך בצורה נכונה הוא אמור להתבצע דרך חוק ההסדרים, אלא בחקיקה מסודרת עם מודלים מסודרים שאומרים מה יהיה בדיוק בכל אחד משלבי התהליך", מסביר דיין.

"להבטיח שרשת הביטחון תיכנס תחת החוק להגנה על השקעות"

פורום החוסכים לפנסיה טוען כי חוק ההסדרים המוצע כולל מספר שינויים במערכת הפנסיה שחייבים לתת עליהם את הדעת. "חוק ההסדרים עומד להחליף את מנגנון אגרות החוב המיועדות במנגנון חדש. לפני שינוי משמעותי כל כך במנגנון חשוב, יש להציג בפירוט את מנגנון הבטחת התשואה, ולהבטיח שיחול על כל החוסכים בקרנות הפנסיה, בכל תקופות הזמן ובכל מסלולי החיסכון.

כמו כן יש להבטיח שרשת הביטחון תיכנס תחת החוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, כדי שלא ניתן יהיה לבטל אותה בעתיד באופן שרירותי", אומר יו"ר הפורום רועי מימרן.

בתגובה להצעה אומרים בהסתדרות: "ההסתדרות לא תאפשר לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו של ציבור החוסכים לפנסיה. המנגנון שמוצע כעת בטיוטת חוק ההסדרים מסכן את הביטחון הכלכלי של אוכלוסייה רחבה וחייב להיבחן מחדש. הגנת הפנסיה היא משימה ראשונה בחשיבותה ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יהיה שותף לכל הידברות מול המדינה לבחינת חלופות נכונות וטובות יותר".

בהסתדרות גם מזהירים: "ככל שהאוצר יבחר להמשיך עם המחטף על גב החוסכים, לא נהסס לפעול בכל הערוצים כדי לסכל את המהלך".

 
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית