שם משתמש
סיסמא
צילום: iStock
כתבות נוספות בתחום
חברות קשורות
המוסד לביטוח לאומי
 
לוח אירועים
תכנית חיסכון לכל ילד: "האוצר והביטוח הלאומי טעו בבחירת מסלול ברירת מחדל"
התכנית נועדה לצמצם פערים בחברה, אבל בעקבות פרסום הנתונים בדוח הביטוח הלאומי גורמים בענף סבורים שמדובר בהחמצה ומצביעים על הסיבות לכך | הביטוח הלאומי: ברירת המחדל ידועה מראש
דוח המוסד לביטוח לאומי בנושא תכנית חיסכון לכל ילד שהוכן עבור ועדת הכספים של הכנסת כולל נתונים רבים המעניקים תמונה בהירה וברורה על שוק זה, כעת ומאז הושקה התכנית בינואר 2017 על ידי משרד האוצר והביטוח הלאומי. מטרת התכנית היא להבטיח חיסכון ארוך טווח לכל ילד בישראל, במטרה שהכספים הנצברים בה ישמשו את הילדים למטרות שונות בהגיעם לגיל 18 או 21 – תחילת דרכם כבוגרים. מטרה מרכזית אחרת היא צמצום הפערים בחברה הישראלית. 
 
במסגרת התכנית מפקיד הביטוח הלאומי מדי חודש סכום קבוע (51 שקלים בשנת 2020) בחשבון על שמו של כל ילד שעדיין לא מלאו לו 18 שנים. להורי הילד ניתנת אפשרות להפקיד במקביל סכום זהה מדי חודש בחשבון זה, מתוך קצבת הילדים המשולמת בגין הילד. בתחילת התכנית הסכום היה 50 שקלים.

הדוח מאפשר לבחון את ההבדלים שבין תכנית חיסכון לכל ילד בבנקים לבין תכניות המנוהלות בקופות גמל. אבל לפני שצוללים לנתונים של כל בנק וקופת גמל או כל השוואה אחרת שמאפשר הדוח – צדים את העין כמה נתונים שמעוררים תהיות:

בחודש דצמבר 2020 היו תכניות חיסכון ל-3,483,158 ילדים, מתוכם ל-2,280,013 (65%) ילדים נבחרה תכנית חיסכון על ידי הוריהם ול-1,203,142 (35%) ילדים נבחרה תכנית חיסכון על ידי הביטוח הלאומי מכיוון שהוריהם לא עשו זאת עבורם.

 מתוך 3,412,158 תכניות חיסכון, 937,363 (27%) נפתחו בבנקים ו-2,545,795 (73%) נפתחו בקופות גמל.

 הוריהם של 1,613,078 הילדים מפקידים עבורם 51 שקלים נוספים מכספי קצבת הילדים במהלך 2020. מדובר על שיעור של 71% מהילדים שהוריהם בחרו באופן אקטיבי בתכנית חיסכון ו-46% מכלל הילדים. כלומר 29% מההורים ויתרו על האפשרות להכפיל את החיסכון של ילדיהם.

 בשנת 2020 נפתחו תכניות חיסכון עבור 192,521 ילדים, כאשר 103,816 נולדו במהלך השנה. מתוך הילדים שנולדו ב-2020, ל-58,118 (56%) נבחרה תכנית חיסכון על ידי הוריהם ול-45,569 (44%) ילדים נבחרה תכנית חיסכון על ידי הביטוח הלאומי. ישנם ילדים שנולדו ב-2020 שעבורם טרם הסתיימו ששת חודשי הבחירה ועדיין לא נבחרה עבורם תכנית חיסכון. לכן, שיעור הבחירה על ידי ההורים ביחס לסך ילידי 2020 העומד על 176,225, הוא כ-33%.

 מתוך 45,569 ילדים שהוריהם לא בחרו עבורם תכנית חיסכון ב-2020, 9,898 מהם הינם ילדים ראשונים במשפחה, כלומר ברירת המחדל עבורם הייתה קופת גמל בסיכון מועט, ו-35,662 ילדים הם ילדים שניים ואילך שעבורם ברירת המחדל הייתה קופת גמל בהתאם למה שקיים עבור הילד שקדם להם במשפחה. בנוסף, לכל הילדים הללו לא נעשתה הפקדה נוספת של 51 שקלים.

• מתוך 58,118 ילדים שנולדו ב-2020 ועבורם נבחרה תכנית חיסכון על ידי הוריהם, כ-32% הינם ילדים ראשונים ו-68% ילדים שניים. שיעורים אלה בקרב ילדים שנולדו ב-2020 ועבורם נבחרה תכנית חיסכון על ידי הביטוח הלאומי (ברירת מחדל), עמדו על 22% ו-78% בהתאמה.

בדוח מצוין שנתוני 2020 דומים לנתוני 2019 ו-2018 וישנה עקביות בשיעורי הבחירה ובשיעורי ההפקדה הנוספת לאורך שנתיים אלו.

הנתונים מציפים כאמור מספר שאלות:

 כיצד יתכן ששיעור כה גבוה יחסית (27%) של הורים בוחרים בבנקים כמקום שבו ינוהל החיסכון של ילדיהם, כאשר התשואות שמניבות קופות הגמל הן בשיעור גבוה באופן משמעותי מהתשואות שמניבות התכניות בבנקים?

 מה הסיבה לכך ש-35% מהתכניות הפעילות נבחרו כברירת מחדל על ידי הביטוח הלאומי ולא על ידי ההורים?

 כיצד ניתן להסביר את העובדה ש-29% מההורים ויתרו על האפשרות להכפיל את החיסכון של ילדיהם, המהווים 54% מסך הילדים?

מכיוון שמדובר על ילדים, חלקם עדיין תינוקות, אזי לרוב מדובר על הורים צעירים – דור שיודע דבר או שניים על שוק ההון, דור שיודע לשאול שאלות, לבדוק, להשוות. ובכל זאת, המספרים מראים משהו שונה.



אוריינות פיננסית ואוכלוסיות מוחלשות

קיימים שני מסלולי חיסכון להפקדת התשלומים החודשיים - בבנקים או בקופות גמל. ההורים שבחרו בקופות גמל (או הילד, אם מלאו לו 18 שנים) יכולים במהלך השנים לבחור לנייד את כספי החיסכון בין קופות הגמל השונות וכן בין מסלולי ההשקעה בקופת הגמל, אך הם לא יכולים לעבור לתכנית חיסכון בבנק. לעומת זאת, הורים שבחרו מלכתחילה בתכנית חיסכון בבנקים יוכלו רק לעבור בין מסלולי חיסכון שונים באותו בנק, וזאת רק בתחנת יציאה (כלומר, אחת לחמש שנים), אולם לא יוכלו לנייד את החיסכון בין הבנקים השונים וגם לא לעבור לקופת גמל.



החלוקה למסלולים ואופן הניהול שכל אחד מהם מאפשר מחדדים עד כמה בחירת מסלול היא קריטית, במיוחד כאשר מדובר בתכניות שמנותבות לבנקים.

"הדוח של הביטוח הלאומי לא מפתיע. קיימת בעיה של אוריינות פיננסית בציבור כולו, אבל יש אוכלוסיות אצלן הבעיה מופיעה בצורה משמעותית יותר. רואים מתאם מסוים בין המעמד הסוציואקונומי של ההורה בין המעמד הסוציו-אקונומי של ההורה למודעות שלו לניצול ההטבות הטובות מאוד של התכנית שהיא תכנית ייחודית שאין לה אח ורע. אנחנו רואים שהורים במעמדות סוציואקונומיים גבוהים יודעים לנצל בצורה טובה יותר את התכנית והם גם נוטים יותר להוסיף את החלק שלהם. זה טבעי כי יכול להיות שבמעמדות נמוכים יותר, הכסף הזה נחוץ לצריכה שוטפת", מסביר עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, בקשר לנתונים.

ספיר מצר על כך שבשכבות המוחלשות, ובפרט אוכלוסיות כמו החרדית והערבית, ששם יש אוריינות פיננסית יותר נמוכה, לא יודעות לנצל את ההטבות של התכנית ולבחור מסלולים שיאפשרו להשיג תשואה משמעותית גבוהה בעקבות הסיכון הגבוה יותר, לאור העובדה שהחיסכון הזה הוא להרבה שנים.



מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות מציין כי "באוכלוסיות המוחלשות יש נטייה לא לבחור באופן אקטיבי את דרך ניהול החיסכון בתכנית. רואים בנתונים ששיעור המשפחות שלא בוחרות את מסלול החיסכון ונכנסות למסלול ברירת מחדל עם רמת סיכון נמוכה - הוא גבוה יותר בעשירונים הנמוכים ובאוכלוסיות שיש בהן פחות אוריינות פיננסית".

"ההחלטות שהאוצר והביטוח הלאומי קיבלו, גורמות דווקא להעמקת הפערים בין הילדים. כי מי שלא בחר, נכנס למסלול ברמת סיכון נמוכה. או מי שבגלל חוסר מודעות או בגלל חוסר הבנה או בגלל איזה קמפיין של הבנקים – בחר בבנקים. לעומת זאת, מי שכן מבין שמדובר בחיסכון לטווח ארוך, בחר במסלולים עם רמת הסיכון הגבוהה. כאן נראה שהחיסכון של הילדים האלה יהיה כפול בסופו של דבר", מסביר נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בבית הסוכן קוואליטי.

טסלר, שבעבר שימש כסמנכ"ל מקצועי בהלמן-אלדובי שהייתה בין החברות הזוכות במכרז להפעלת תכנית חיסכון לכל ילד, מציין: "לקחו תכנית שהייתה אמורה לצמצם את הפערים ומספיק שהורה שמבין יותר, שמבין שבחיסכון לטווח ארוך צריך להגדיל את רמת הסיכון, ואין זה משנה באיזו חברה בוחרים, זה נותן לילד שלו נקודת פתיחה הרבה יותר גבוהה".

פער של יותר מפי 2 בין קופות הגמל לבנקים

ספיר וטסלר חושבים שהאוצר והביטוח הלאומי טעו בקשר למסלול שנקבע כמסלול ברירת מחדל. "צריך להפוך את ברירת המחדל לברירת מחדל עם סיכון גבוה. יש כאן מקום לפטרנליזם מסוים כדי שילדים יקבלו כמה שיותר כסף כשהם מגיעים לגיל 18 או בגיל 21 אם הילד בוחר למשוך את הכסף בגיל הזה. כאן נכון שתהיה הכוונת התנהגות מצד המדינה בחקיקה" מציין ספיר.

טסלר חושב גם הוא שעל החוסכים להיות מנותבים למסלול בסיכון גבוה וסבור שיש לשנות גם בקשר להפקדות: 50 שקלים על חשבון הביטוח הלאומי ו-50 שקלים על חשבון ההורים, "ומי שירצה לשנות יצטרך לעשות פעולה ישירה, ולא מי שרוצה לבחור עושה את הפעולה מול הביטוח הלאומי".

לדבריו, "הרשות יודעת לעשות כאלה פעולות. למשל, באיחוד קופות היא אומרת לחוסך שמאחדים לו את הקופות כי זה טוב יותר עבורו ואם הוא רוצה, הוא יכול להתנגד. כי הרשות יודעת שרוב האנשים לא נוקטים בפעולה אקטיבית.

"בחיסכון לכל ילד לא עשו את זה. הם לא הלכו על ההבנה שרוב החוסכים לא יודעים לקבל החלטה והכניסו אותם לברירת מחדל של מסלול ברמת סיכון נמוכה. בתחילה, ברירת המחדל הייתה הבנקים לילדים מעל גיל 15".

טסלר מבקש להמחיש את הפער שיתקבל בסיום התכנית, בין החוסכים ברמת סיכון גבוהה. "אם נבדוק למשל תשואה ממוצעת של קופות הגמל של 8% בשנה לעומת 2% לשנה בבנקים על פני 20 שנה – בקופות גמל יקבל כל ילד סכום של 29 אלף שקלים בגיל 20. בבנקים יקבל כל ילד 14 אלף שקלים. וזה עוד לפני שההפקדה הוגדלה ל-100 שקלים".

הנתונים מצביעים בבירור על ההעדפה הגורפת שניתנת לתכניות החיסכון בקופות הגמל על פני אלה שבבנקים – 73% ו-27% בהתאמה. מבין כל הגופים הפיננסיים בולטת אלטשולר שחם עם נתח של 36.5% מקרב קופות הגמל עם תכנית חיסכון לכל ילד. בנוסף, לאלטשולר שחם 929,674 תכניות חיסכון לכל ילד, כאשר בכל הבנקים יחד יש 937,363 תכניות.

מה שעוד מייחד את אלטשולר שחם זו העובדה שבין קופות הגמל היא היחידה שבה המסלול בסיכון גבוה הוא הגדול מבין המסלולים האחרים. אצל כל הקופות האחרות, מסלול בסיכון מועט הוא הגדול מבין כל המסלולים.



טסלר מסביר: "אצל כל הקופות מסלול בסיכון הנמוך הוא המסלול אליו מנתב האוצר את כל מי שלא בחר. האוצר עושה זאת לפי הסדר בין הגופים שזכו במכרז. אצל אלטשולר שחם, החוסכים מלכתחילה בחרו בה. לכן אצלה המסלול ברמת הסיכון הגבוהה ביותר הוא המסלול הגדול ביותר".

לדבריו, העובדה שאצל שאר הקופות המסלול עם סיכון נמוך הוא הגדול, מדגישה את המצב "שאנשים לא אקטיבים. רובם לא ביצעו את הבחירה. היו שני ציבורים שבחרו: אלה שמודעים למשמעות של חיסכון ארוך טווח או החרדים שבחרו בבנקים או בקופות הכשרות. שאר האנשים הלכו להיכן שהפנו אותם. ההורים המודעים בחרו במסלול ברמת סיכון גבוהה וגם בחרו להגדיל את ההפקדה ל-100 שקלים. לכן הפער בנקודת המוצא יתבטא אצל הילדים עוד 20 שנה".

כדי לגרום לחוסכים להבין יותר ובכך להפוך אותם לאקטיבים, מציע ספיר להעלות את המודעות בקרב הציבור. לדבריו, המודעות כיום אינה מספקת. "כאשר התכנית הושקה היה שטף פרסומי בעניין הזה. זה קצת נרגע. כמובן, שבתי השקעות יודעים לתת את הייעוץ הנכון כאשר פונים אליהם בנושא הזה".

"חינוך פיננסי הוא נושא רחב יותר. חיסכון לכל ילד הוא ביטוי אחד. אפשר להתחיל את החינוך הפיננסי בכיתות נמוכות ולהגביר אותו בשכבות הנמוכות יותר. אפשר להגביר את החינוך הפיננסי לחיילים בצבא לפני שהם מגיעים לשוק העבודה וצריכים לקבל החלטות בנושא פנסיה, קרנות השתלמות וכו'", מסביר ספיר בקשר לחשיבות החינוך הפיננסי.

באיגוד בתי ההשקעות מקווים לשינוי מדיניות, כך שברירת המחדל תהיה מסלול בסיכון גבוה. ספיר: "הצענו את זה ואנחנו פועלים בעניין. אבל לא רק אנחנו פועלים. ממה שאני מבין, גם בביטוח הלאומי יש הבנה בצורך הזה. אנחנו נמשיך לפעול לקידום את הנושא".

טסלר מציין כי הרשות הבינה את הבעיה בשלב מסוים והוחלט שמהילד השני, ברירת המחדל תהיה בהתאם לבחירת המסלול של הילד הקודם. "אבל מדוע מלכתחילה לא עשו את ברירת מחדל למסלול ברמת סיכון גבוהה? במצב היום אין כדאיות, זה גם בניגוד לכל המחקרים האקדמיים. צריך לתת את הדגש על כך שבמקום צמצום הפערים, יש הנצחה של הפערים".

נקודה נוספת שבסבירות גבוהה תורמת לבעיה של מודעות ומשליכה לגובה החיסכון הסופי, היא העובדה שמתחילת התכנית הגופים הפיננסים לא מקבלים את הפרטים של ההורים. בשונה מכך, כאשר הורה בוחר במסלול ומצטרף ישירות, הוא ממלא את הפרטים שלו וזהותו ידועה לגוף הפיננסי. אבל חלק גדול מהכספים מופקדים כברירת מחדל לגופים ואז בית ההשקעות, חברת הביטוח או הבנק מקבלים העברה של כסף עם מספר זהות לצדו ועם הכתובת הפיזית. הדבר משמעותי, שכן כאשר אין לגוף פיננסי את מספר הטלפון ולא את כתובת המייל של ההורה של הילד, הקשר לקוי שמקשה על האפשרות להעניק ייעוץ. ראוי שבאוצר ובביטוח הלאומי יתנו את הדעת על כך, לטובת העמיתים.

"פרסום נרחב ושליחת מסרונים"

מהביטוח הלאומי נמסר לעדיף: "בתחילת שנת 2017 החל הביטוח הלאומי ביישומה של התוכנית 'חיסכון לכל ילד'. במסגרת התכנית מופקדים מדי חודש לכל ילד 51 שקלים מטעם המדינה, לחשבון חיסכון ייעודי המנוהל בבנקים או בקופות גמל הנבדלים ביניהם במידת הסיכון ובתשואה הצפויה.

"הביטוח הלאומי פועל בערוצים מגוונים להביא לידיעת ההורים את אפשרויות הבחירה העומדות בפניהם. אנו עורכים פרסום נרחב באמצעי התקשורת, שליחת מסרונים, פרסום באתר הביטוח הלאומי ובדף הפייסבוק.

"לרשות ההורים עומד פרק זמן של שישה חודשים מיום הלידה לבחור היכן ינוהל החיסכון. נציין כי ברירת המחדל גם היא ידועה מראש, במידה וההורים לא בוחרים, כספי החיסכון ינוהלו בקופת הגמל או בבנק שבחרו לילד שנולד לפניו. אם לא בוצעה בחירה לילד שנולד לפניו, או אם מדובר בילד הראשון במשפחה, כספי החיסכון יופקדו בקופת גמל להשקעה במסלול סיכון מועט".
 


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית