שם משתמש
סיסמא
מימין: עו"ד יניב גל ואייל שלזינגר
 
לוח אירועים
לשכת היועצים הפנסיוניים לשר האוצר: יש להכיר בשכר והחזר הוצאות שישולמו ליועץ פנסיוני כתשלומים ששולמו לקופת גמל
יו"ר הלשכה אייל שלזינגר מסביר במכתבו כי התקנונים ויתר תנאי המוצרים הפנסיוניים מורכבים ולא ברורים מספיק לחלק גדול מציבור החוסכים, וכי התקנת תקנות לפי פקודת מס הכנסה תסייע בהרחבת היקף הייעוץ הפנסיוני
לשכת היועצים הפנסיוניים פנתה יחד עם יועמ"ש הלשכה עו"ד יניב גל לשר האוצר אביגדור ליברמן, בבקשה להתקין תקנות, לפי פקודת מס הכנסה (סעיף 47ג), שיסייעו בהרחבת היקף הייעוץ הפנסיוני לציבור. על פי הסעיף האמור, שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שכאשר הם מתקיימים - שכר והחזר הוצאות ששולמו ליועץ פנסיוני, יראו כתשלומים ששולמו לקופת גמל.
 
במכתב שנוסח על ידי עו"ד גל ושעליו חתום יו"ר הלשכה, אייל שלזינגר, מוסבר כי התקנונים ויתר תנאי המוצרים הפנסיוניים הנם מורכבים ולא ברורים מספיק לחלק גדול מציבור החוסכים, למרות שמדובר על רכיב מרכזי של החיסכון הפרטי. המכתב נשלח גם ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ אלכס קושניר. בין המכותבים: הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת ומנהל רשות המסים ערן יעקב. לדברי הלשכה, מדובר על מכתב שני בנושא, לאחר שמכתב קודם לאוצר לא נענה.

"פגישה והתייעצות עם יועץ פנסיוני אובייקטיבי שאינו מקבל עמלה מגופים מוסדיים, עשויה לסייע ללקוח הפרטי להבין את מצבו, ובמקרים רבים לשפר את תנאי החיסכון הפנסיוני שלו ולמטב את הליך הפרישה, יחד עם תכנון הפרישה במהלך תקופת עבודתו", מסביר שלזינגר במכתבו ומציין: "אף על פי כן, נכון להיום חלק לא מבוטל מציבור החוסכים לפנסיה נמנעים מקבלת ייעוץ אובייקטיבי עקב העלות הכספית הכרוכה בכך (יועץ פנסיוני שאינו עובד בנק, על פי רוב, אובייקטיבי ואינו זכאי לעמלות מגופים מוסדיים כאמור), עיוות שכאמור המחוקק ניסה לתקן".

שלזינגר מוסיף בקשר לכך: "פקודת מס הכנסה מאפשרת קבלת סיוע לצורך קבלת ייעוץ פנסיוני, אולם על מנת לממש את כוונת המחוקק לפי תיקון הפקודה, נדרש להתקין תקנות בסמכות שר האוצר". מסיבה זו, מציין שלזינגר, פונה לשכת היועצים הפנסיוניים לשר האוצר, בכל הקשור לסמכותו לפי הסעיף האמור, להתקין תקנות בדבר החזר שכר והוצאות ששולמו במסגרת קבלת שירותי ייעוץ פנסיוני ליחיד.

שלזינגר מפרט במכתבו את הסיבות לכך. לדבריו, על פי סעיף 47ג לפקודה נקבעו הוראות לטובת ציבור החוסכים לפנסיה, המקנות, בכפוף להתקנת תקנות מתאימות (אשר עד לשלב זה טרם הותקנו), הטבה כספית בעת צריכת ייעוץ פנסיוני טרם קבלת החלטות מהותיות על ידי החוסך היחיד. כלומר, המחוקק ביקש לתמרץ צריכת קבלת ייעוץ מקצועי, בידי בעל רישיון שאינו מוטה במתן המלצותיו בשל זכאותו לעמלות מהגופים עמם הוא קשור (כגון סוכן ביטוח או משווקים פנסיוניים אחרים).

שלזינגר מדגיש, כי למרות המורכבות של עולם הפנסיה בעיני החוסך היחיד (עובד או עצמאי), עדיין נמנעים מלצרוך ייעוץ מקצועי ובלתי תלוי (אובייקטיבי), בשל העובדה שהשירות ניתן בתשלום שכרו של היועץ מראש (בשונה מתשלום דמי עמילות מתוך דמי הניהול הנלקחים מהמוצר הפנסיוני).

עוד מדגיש שלזינגר: "ממילא אין באותה הטבה לפי סעיף 47ג לפקודה כפי שתוקנה, כדי לייצר יש מאין פטור או הטבת מס על פי בסיס חדש; אלא שאותו תיקון נולד עם הפרדת הייעוץ מהשיווק במסגרת 'רפורמת בכר', תוך השוואת הטבת המס המגולמת בעמלות שבפועל משולמות ישירות לגורם המשווק ומושתות על חשבון העמית (כחלק מדמי הניהול אותם הוא משלם), מקום בו העמית היחיד מבקש לבחור את הייעוץ הניתן לו בידי יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח".

לדברי שלזינגר במכתבו, במסגרת תיקון מס' 149 לפקודה (עוד משנת 2005), נוספו הוראות סעיף 47ג לפיהן ניתן יהיה לראות בתשלומי שכר והחזר הוצאות ששולמו ליועץ פנסיוני, "...כתשלומים ששולמו לקופת גמל", ובכך להיטיב עם ציבור החוסכים לפנסיה אשר נועצים ביועץ פנסיוני מורשה.

אולם, התנאי שהוצג לפי סעיף 47ג לפקודה הוא ששר האוצר ישתמש בסמכותו ויתקין תקנות, לגבי תנאים, תקרות וכיו"ב על פי הפקודה, ובכך תיושם הוראת אותו סעיף. "מאז חקיקת התיקון לפקודה ועד היום לא הותקנו תקנות מתאימות (ולמיטב ידיעתנו אף לא פורסמה טיוטת תקנות), ובכך נמנע מציבור החוסכים ליהנות מן ההטבה שקבע המחוקק עוד במסגרת הרפורמה הבין משרדית להגברת התחרות בשוק ההון ('רפורמת בכר'), מסביר שלזינגר ומוסיף: "למותר לציין, כי בהיות הוראתו של סעיף 47ג לפקודה משום 'אות מתה', יש משום טעם לפגם וכישלון ביישום עקרון שלטון החוק והדמוקרטיה – מקום בו המחוקק הראשי הסמיך את מחוקק המשנה (היא הרשות המבצעת) ליישם ולהוציא לפועל את דבר הכנסת, ואילו הרשות המבצעת ממאנת להפעיל את סמכותה ובכך מבטלת, הלכה למעשה, את דבר המחוקק".

שלזינגר צירף את התייחסותו בעבר של היועץ המשפטי לעניין המינוח "שר האוצר רשאי" בסעיף האמור: "מן הראוי שלא להשהות את ההכנה וההתקנה של תקנות הנדרשות לביצוע החוק, בין אם הסמכות להתקין את התקנות נקבעה בלשון של חובה ובין אם נקבעה בלשון של רשות. בהעדר תקנה עשויות הרשויות המנהליות המופקדות על ביצוע החוק למצוא עצמן בלא מדיניות וכללים לגבי דרכי הביצוע, והן נזקקות, כל אחת בתחומה, לאלתר ולפעול לפי הבנתה. הצורך במדיניות, כמו הדרישה לאחידות ולשוויוניות, מחייבים התקנת תקנות בהקדם".

עוד מציין שלזינגר: "ככל שמדובר בשירותים אשר בעיני ציבור החוסכים לפנסיה קשה מאוד לכמתם ולהעריך את היתרון שבהם (בפרט ככל שמדובר בחוסך אשר נותרו לו שנות עבודה רבות, אשר דווקא עבורו תרומת הייעוץ הפנסיוני רבה יותר), אף גדלה החשיבות שבהתקנת התקנות ומתן תמריץ כספי לנטר ולתכנן את אופק החיסכון ארוך הטווח, ובפרט בימים אלה של חוסר וודאות במשק התעסוקה ויכולות החיסכון הפרטי".

שלזינגר מבקש משר האוצר להעלות את הנושא לדיון מקצועי ולהפעיל את סמכותו. עוד הוסיף כי לשכת היועצים הפנסיוניים תשמח להשתתף בדיונים בנושא.

 
 


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית