שם משתמש
סיסמא
לוח אירועים
"כרגע אנחנו נמצאים באירוע ייחודי - חווים ירידות בכל האפיקים"
תמונת מצב: ירידות שערים תלולות בשוקי ההון בעולם, חוסר ודאות וחשש שאולי לא הגענו לשיא השפל | בכירים בבתי השקעות מפזרים את הערפל, מסבירים ומעריכים, בזהירות רבה, מה צפוי וכיצד יש לנהוג בעולם ההשקעות
ימים מטלטלים עוברים על שוקי ההון בשבוע האחרון. מאז שהעלה (שוב) הבנק הפדרלי המרכזי בארה"ב את הריבית, המניות בשווקים השונים נסחרות בירידות חדות. מדד ה-S&P נפל לשפל של יותר משנה ומענקיות הטכנולוגיה נמחקו טריליון דולר משווין. הירידות החדות לא פוסחות על הבורסה בתל אביב, ולמרות עליות קלות שלשום (ג') ניתן כבר להגיד שמדובר במגמה, שאין לדעת עד כמה עמוק ולאיזה היקף תגיע.
 
כדי להבין את המתרחש, העניקו כלכלנים בכירים בבתי השקעות מובילים סקירה מקיפה על המצב השווקים, הסיבות להתנהגות הנוכחית וגם, בזהירות רבה, נתנו הערכות והמלצות.

אז למה ואיך הגענו למצב היום?

"יש שלוש סיבות לירידות החדות שאנחנו רואים בוול סטריט", אומר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "הראשונה היא סיבה כלכלית, שמקורה בהעלאת הריבית של הבנקים המרכזיים. העלאה שהולכת ומתעצמת בעקבות האינפלציה שהחלה לעלות כבר בשנה שעברה והגיעה לרמות גבוהות, במיוחד בארה"ב ואירופה. בעקבותיה, החלו הבנקים המרכזיים לעבור מ'מדיניות מקלה' ל'מדיניות מרסנת' עם העלאות ריבית בשיעורים חדים במטרה לקרר את השווקים.

"שתי הסיבות הנוספות אינן פיננסיות במהותן, אך יש להן השלכות כלכליות משמעותיות - המלחמה באוקראינה ומצב הקורונה בסין. המלחמה גרמה לעלייה חדה במחירי הסחורות, במיוחד בתחום האנרגיה. זה סוג של מס על משקי הבית והחברות שפוגע בצמיחה ויוצר אי ודאות. בסין המדיניות של אפס תחלואה וסגרים פוגעת בכלכלה הסינית ומכניסה טלטלות ובעיות בשרשרת האספקה הגלובלית. כשסין עוצרת פעילות בנמלים גדולים ואנשים לא עובדים, זה מורגש בכל פינה בעולם. יש מחסור, המחירים עולים, וגם פה אין לדעת מתי ואיך זה ייגמר".



גיא רוזן, מנהל דסק חו"ל במגדל ניהול תיקי השקעות, מסביר בנושא זה: "אחת הסיבות הינה צמצום מוניטרי אגרסיבי של הפד, אשר מייצר תנאי אשראי ונזילות קשים יותר הן למשקיעים בשוק ההון והן לחברות. ישנו חשש שמדיניות מצמצמת אגרסיבית מדי תוביל להאטה משמעותית ואף למיתון. כמו כן, מדיניות זו גורמת לעליית תשואות משמעותית בשוק האג"ח, אשר מייצרת אלטרנטיבה לשוק המניות ומייצרת לחץ כלפי מטה על מכפילי הרווח, במיוחד בקרב חברות שנסחרו לפני כן במכפילים גבוהים (חברות צמיחה)".

רוזן אף מציין את המצב הגיאופוליטי של החודשים האחרונים כגורם משמעותי – המלחמה באוקראינה והסגרים בסין, אבל גיא בית אור, הכלכלן הראשי בפסגות בית השקעות, טוען שהסיבות להתנהגות הנוכחית התחילו הרבה קודם. "השורשים לירידות נעוצים כבר בתחילת משבר הקורונה, שכעת אנחנו מתחילים לשלם עליו את המחיר", הוא אומר. "במהלך המשבר, תגובת המדינות הייתה מתן כספים ישירות לציבור (חל"ת, צ'קים, הלוואות, דחיית תשלומים ועוד) בהיקפים חסרי תקדים על מנת לעודד את הציבור לצרוך ולשמור על נזילות גבוהה בקרב משקי הבית. כל זאת נעשה תוך הנפקות חוב גדולות מאוד מצד הממשלות. על מנת שהשווקים הפיננסיים לא יקרסו, כל הבנקים המרכזיים הורידו ריביות לאפס והזרימו כספים בהיקפים חסרי תקדים ממש אל השווקים - מה שתמך בעליות חדות בכל נכסי הסיכון. במקביל, הסגרים הביאו לשינויים בהרגלי הצריכה – פחות שירותים ויותר מוצרים וכך יצא שבכל העולם כולם קנו הרבה מוצרים, מה שדחף את רווחיות החברות כלפי מעלה. הגענו למצב שבו שני המנועים המרכזיים שמזיזים שוקי מניות, נזילות ורווחיות החברות, עבדו חזק והזיזו את השווקים כלפי מעלה".



ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה, מרחיב על החששות ממיתון: "בשבוע שעבר הפד העלה את הריבית ב-50 נ"ב לרמה 0.75%-1%, כאשר הצפי הוא להמשך העלאות ריבית בקצב של 50 נ"ב בכל ישיבה (השוק מתמחר עוד העלאות ריבית לרמות של מעל 3% במהלך 2023). המטרה היא כמובן לקרר את האינפלציה, אבל מכיוון שרובה בצד ההיצע, יכולת הבנק המרכזי להשפיע עליה מוגבלת, ולכן יש סכנה של סטגפלציה כאשר העלאות הריבית יביאו להאטה בצמיחה הכלכלית והאינפלציה תישאר גבוהה".

שני אירועים גדולים במקביל

עברו הרבה שנים מאז שהעולם חווה מגפה עולמית או מלחמה באירופה, וכששני אירועים גדולים כאלה קורים במקביל, אין פלא שגם השווקים מתנהגים בצורה יוצאת דופן.

זבז'ינסקי: "כרגע אנחנו נמצאים באירוע ייחודי בגלל שבדרך כלל ירידות במחירי המניות מלוות בעליות במחירי אגרות החוב, אבל הפעם אנחנו חווים ירידות בכל האפיקים. גם במניות, גם באג"ח הממשלתיות והקונצרניות ואפילו בביטקוין, כך שלמשקיעים אין לאן לברוח. בדרך כלל יש סקטורים שמתנהגים יותר טוב בשעת משבר, סקטורים ‘דיפנסיביים' של צריכה שוטפת – מזון, בריאות ותקשורת, דברים שפחות תלויים במצב הכלכלי והם מתנהגים טוב יותר מסקטורים כמו טכנולוגיה".

מה הערכתך למה שיבוא בהמשך?

זבז'ינסקי: "קשה לדעת, כי מדובר בשני גורמים לא כלכליים ולכן גם השווקים מתנהגים ככה. אם כל האירוע היה משבר פיננסי ‘טהור' שקשור רק לנסיבות כלכליות ניתן היה לנתח יותר את שווי החברות, אבל ברגע שמדובר במלחמה ובמגפה, קשה להעריך. אני יכול לומר שלגבי הריבית, לדעתי השווקים כבר מגלמים את פוטנציאל העלייה שלה, וגם הירידות במחירי המניות כבר עמוקות. ירידות של 15% במדד P&S וקרוב ל-25% בנאסד"ק זה לא משהו שפוגשים הרבה ולכן מבחינה סטטיסטית יכול להיות שהשוק כבר מתמחר חלק גדול מהנזק. בנוסף, הירידה במחירי האג"ח נראית קרובה למיצוי והסיכוי שתימשך באותו קצב הוא קטן. אם המצב באוקראינה ובסין ישתפר, אולי מניות הטכנולוגיה יובילו את המפנה כי הן חטפו חזק".

בית אור: "אתרי החדשות הגיעו מאוחר ל'מסיבה'. הנאסד"ק יורד כבר מנובמבר האחרון והירידות רק מתעצמות בחודשים האחרונים. כבר ב-2021 התחלנו לראות איך השיבוש באספקת מוצרים יחד עם הנזילות הובילו לאינפלציה שהחלה לזנק והגיעה למספרים שלא ראינו מתחילת שנות ה-80.



"בכל העולם, הבנקים המרכזיים החלו להיות מוטרדים מהשלכות האינפלציה ששוחקת את כוח הקנייה של האזרחים, שינו את הגישה שלהם, ונקטו בפעולה מהירה ואגרסיבית. הם העלו ריביות בחדות, במיוחד בארה"ב ובעצם מנסים ‘לייבש' את כל הנזילות שנתנו לשוק. שוקי המניות מגיבים והתנודתיות בשווקים הופכת להיות גבוהה. במקביל, האינפלציה הגבוהה כבר כאן והשחיקה בכוח הקנייה של האזרחים היא מאוד משמעותית. זה משפיע על הביקושים, מה שפוגע ברווחיות החברות ויותר ויותר חברות מתריעות על פגיעה בפעילות, כל מה שקרה בשנים האחרונות מתהפך".

רוזן: "הבורסה בתל אביב מושפעת הן מהמניות הדואליות שיורדות חזק בוול סטריט ומושכות מטה גם את המדדים המקומיים, והן מחששות של משקיעים מהמגמה השלילית בשווקי העולם, אשר גורמת ליציאת כספים גם משוק ההון המקומי בימים אלו. רואים זאת בשוק קרנות הנאמנות, אשר חווה עלייה בקצב הפדיונות בימים האחרונים".

מהי ההשפעה על אפיקי החיסכון?

רוזן: "ההשפעה השלילית על אפיקי החיסכון השונים הינה רוחבית מאוד השנה. אפיקי סיכון כגון מניות ירדו כמובן בשיעור ניכר, אולם גם אפיק האג"ח חווה ירידות בשיעורים שלא נראו מזה שנים ואף עשורים. על כן, כמעט כל מסלול השקעה שיקלי, למעט מסלול אג"חי לטווח קצר מאוד, נפגע לא מעט השנה עד כה. מסלולי השקעה דולריים תפקדו טוב על רקע עלייה מרשימה של כ-10% בשער הדולר מול השקל השנה".

מה באמת עובר על השקל?

"לשקל קישור טבעי לכל מה שקורה בעולם", מסביר בית אור. "השקל הוא מטבע מחזורי שמתואם עם שוקי המניות העולמיים. כשהם עולים, השקל מתחזק. זה בדיוק מה שקורה היום. השקל נחלש בגלל שהדולר בעולם מתחזק וגם בגלל ששוקי המניות עולים, ולהערכתנו יש לו עוד לאן להיחלש. כתוצאה, הייבוא מתייקר, ועם המשך העליות בשוק הדיור נרגיש את זה גם פה בסביבה אינפלציונית עם הסיכונים כלפי מעלה".

"הצפי להעלאות הריבית האגרסיביות בארה"ב הביא להתחזקות הדולר בעולם", מוסיף קלינסקי, "ובנוסף הירידות החדות בשווקים מאלצות את המשקיעים המוסדיים בישראל לרכוש יותר דולרים כחלק מהתאמות חשיפות המט"ח בתיקים שלהם, העמדת בטחונות מול חוזים וכו'. כתוצאה מהאירועים הקיצוניים בשווקים, אנחנו רואים מחסור של דולרים בשוק, מה שמביא להתחזקותו מול השקל".

קלינסקי מוסיף כי הירידות בשווקים צפויות לפגוע בתשואות של חודש מאי כאשר האפיקים הסולידיים ייפגעו פחות והאפיק המנייתי ייפגע יותר.

בית אור: "התנודתיות כאן כדי להישאר לפרק זמן ועמוק לתוך חודשי הקיץ, כי כרגע הבנקים המרכזיים מוכוונים להעלאת ריביות בקצב מהיר, מה שיתמוך בתנודתיות גבוהה בשוקי המניות. בנוסף, עם כל מה שקורה בגזרת רוסיה ואוקראינה, אני מאמין שנראה עלייה נוספת במחירי הסחורות, סביבה אינפלציונית ופגיעה בפעילות הכלכלית בכל העולם. רוסיה ואוקראינה הינן ספקיות משמעותיות של חיטה ודשנים ואנחנו כבר מקבלים התראות מארה"ב שהחקלאים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דשנים, הם שותלים פחות ונראה את האפקט בשוק המזון לקראת החורף. וכמובן שיש את סין הנמצאת בסגר שמשפיע על התעשייה העולמית ועל שרשראות האספקה. התמונה כעת היא של המון סיכונים שגם מתממשים".



"עד עכשיו הפאניקה לא הגיעה"

כל עוד המלחמה באוקראינה והבידודים בסין נמשכים, קשה להיות יותר מדי אופטימיים, אבל האם ישראל תישאר "אי של שפיות"?. לפי בית אור, יש בהחלט אפשרות כזאת. "עד לא מזמן שוק המניות בארץ החזיק מעמד באופן מרשים למרות הירידות בעולם, וגם עכשיו הירידות יחסית פחותות. אחרי הכל, המצב הכלכלי בישראל טוב יחסית, הגירעון נמוך ויש הרבה הכנסות ממיסים. בישראל יש פנסיה חובה והרבה כסף נכנס כל חודש לגופים המוסדיים, כסף שצריך להיות מושקע איפה שהוא. לאור המצב בעולם, אני מאמין שהרבה מוסדיים בארץ יעדיפו להשאיר את הכסף כאן ונראה ביקוש קשיח ששומר על שוק המניות הישראלי".

והכי חשוב, הוא טוען, שלא להיתפס לפאניקה בשוק הקרנות. "שוק קרנות הנאמנות בישראל הוא מאוד גדול והוא זה שמזיז את השוק. כשיש פאניקה הבנקים מוכרים קרנות שהן נזילות. עד עכשיו הפאניקה לא הגיעה, וגם אם נראה גל פדיונות בקרנות אני מעריך שבמצב כזה הכסף ‘החכם' של הגופים המוסדיים יעבור לשם. יש בארץ הרבה כסף שצריך להיות מושקע היכן שהוא".

מה יקרה אם יהיו בחירות?

בית אור: "מבחינה היסטורית לא ראינו שלבחירות הייתה השפעה משמעותית על השוק, בטח לא כמו כותרות על ירידות בעולם".

איזו עצה כללית אפשר לתת כעת למשקיעים? האם ואיזה שינויים כדאי לעשות במדיניות ההשקעות?

קלינסקי: "באופן טבעי, חברות צמיחה וחברות הנסחרות במכפילים גבוהים צפויות להיפגע יותר, שכן יש התאמת מכפילים למצב החדש, לעולם של תשואות אג"ח גבוהות יותר, לקיטון בקצבי הצמיחה, להורדת תחזיות מצד החברות וכו'. להערכתנו, יש להיזהר מהשקעות בחברות בעלות המאפיינים הללו, בעלות בטא גבוהה, וכן להיזהר מחברות חלום וחברות במינוף גבוה ולחפש השקעות דיפנסיביות יותר, חברות במכפילים נמוכים יותר עם הכנסות יציבות יותר, וכאלו שגם נותנות הגנה אינפלציונית. בנוסף, אפיקי החוב הופכים להערכתנו למעניינים יותר כאלטרנטיבה לשוק המניות.

"בחודשים האחרונים ראינו עלייה בתשואות של איגרות החוב הממשלתיות ופתיחת מרווחים באפיק הקונצרני בארץ ובחו"ל. ככל שאפיקי החוב הופכים מעניינים יותר הדבר פוגע בחברות כאשר הוצאות המימון שלהן גדלות וכן יש אלטרנטיבה מבחינת המשקיעים שלעיתים יעדיפו להשקיע בחוב של חברה בתשואה גבוהה, מאשר באקוויטי שלה. השווקים מתמחרים את שוק המניות לא רק באופן אבסולוטי אלא גם באופן רלטיבי ושוק האג"ח הופך להערכתנו לאלטרנטיבה מעניינת בשלב זה".

בית אור: "לאורך זמן אני ממליץ לקנות יותר נכסים ריאליים, אפיקי השקעה שנהנים מסביבת אינפלציה גבוהה והאטה כלכלית כמו צריכה בסיסית, מזון, תשתיות, ואג"ח צמודות מדד בדרוגים גבוהים. בנוסף, לאור ההתפתחויות במלחמה אני ממליץ על השקעה בסקטור האנרגיה שכן ממשיך להיות סיכון לעליית מחירי הנפט. במקביל, הייתי נזהר יותר מסקטורים של צמיחה מחזורית, טכנולוגיה ומדיה".

רוזן: "בתקופה של Panic Sales, אף פעם לא נכון לבצע שינויים מהירים ופזיזים בתיק ההשקעות. בחודשים האחרונים, עקב אי הוודאות מהגורמים שצוינו לעיל, היה נכון להסיט את ההשקעות לחברות איכות גדולות וענפים המתאפיינים בתנודתיות נמוכה, וכן למניות אנרגיה וסחורות כהגנה מפני עליית מחירי התשומות בעולם. כיום התמחור של מניות צמיחה נורמטיביות וענפי טכנולוגיה מבוססים וצומחים כגון שבבים וסייבר, חזר לרמות נמוכות מאוד בראייה של העשור האחרון. חלק משמעותי מאוד מהתשואה העודפת של מניות צמיחה בשנים האחרונות נמחק לחלוטין. אי לכך, לדעתי לא נכון כלכלית להקטין חשיפה לענפים אלו ברמות התמחור הנוכחיות. הענפים שלא נפגעו הינם בעיקר חברות הקשורות לאנרגיה מסורתית (נפט וגז), וכן חברות מתחום ייצור וכרייה של מתכות וחומרי גלם. כל עוד אי הוודאות לגבי מחירי סחורות בעולם נמשך, על רקע האירועים הגיאופוליטיים שצוינו לעיל, יש בהחלט מקום להמשיך ולהיחשף לתחומים אלו כהגנה מפני המשך לחצי המחירים בעולם".

 
 


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית