שם משתמש
סיסמא
לוח אירועים
יורים להרבה כיוונים, אבל לא בהכרח לכיוון המטרה
גבי נקבלי מנתח עבור עדיף את פרק הבריאות בטיוטת התכנית הכלכלית של האוצר לשנת 2023
תגיות:
 
26/05/2022 10:21
מי מאיתנו לא היה רוצה לצמצם את יוקר המחיה ולחזק את הרפואה הציבורית? כמעט ברור מאליו שאיש אינו יכול להתנגד להבטחה כזו והיא כמובן זוכה לאהדה ולתמיכה מקיר לקיר. אולם, שוב מוכח שפעמים רבות המרחק בין כותרת יפה, מבטיחה ופופולרית, לבין מימושה וקיומה בפועל יכול להיות גדול, גדול מאוד.
 
טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2023: איסור על כפל ביטוח במוצרים מסוג פיצוי, הכיסוי בחברת הביטוח יופעל לפני כיסוי זהה בשב"ן
24/5/2022
תחת הפרק "צמצום יוקר המחיה בביטוחי הבריאות הפרטיים וחיזוק הרפואה הציבורית", מציע האוצר שורה של שינויים הכוללים גם היטל על תשלום לרופא ולמוסד רפואי והתאמות בתכניות השב"ן
תחת הכותרת המבטיחה הזו של “צמצום יוקר המחיה בביטוחי הבריאות הפרטיים וחיזוק הרפואה הציבורית” מציגים אנשי האוצר שינויים מבניים מרחיקי לכת בכללים ובאופן פעילותה של מערכת הבריאות הפרטית הכוללת את השב”נים של קופות החולים והביטוחים המסחריים של חברות הביטוח. אולם, למרות שאכן יש צורך ומקום לבחון את מבנה מערכת הבריאות כולה – ציבורית ופרטית - ואת אופן פעילותה ולבצע בה שינויים ורפורמות שיחזקו אותה ויאפשרו לה להתאים את עצמה למציאות המשתנה ולצרכים הבריאותיים של אזרחי ישראל כיום ובעתיד, נדמה, למרבה האכזבה, וכפי שקרה גם בעבר, שגם הפעם בוחרים אנשי האוצר שלא להתמודד ולטפל בבעיות העומק המבניות האמיתיות הקיימות במערכת, ומציעים צעדים שאין בינם לבין חיזוק הרפואה הציבורית, שיפור התשתיות בה, קיצור תורים והנגשת בדיקות וטיפולים וטכנולוגיות מתקדמות, כמעט דבר.

גם אם ניתן למצוא היגיון בחלק מההצעות וגם אם חלקן יכול להוות צעד ראשון בכיוון נכון, הרי שאין בהן את הפעולה ההכרחית הראשונה והנדרשת של הגדלה משמעותית של תקציב הבריאות ושוב ממוחזרים ומוצעים אותם צעדים שמשמעותם היא צמצום הפער בין המערכת הציבורית לפרטית, בעיקר באמצעות החלשת והגבלת המערכת הפרטית, תוך התמקדות בכיסויים לניתוחים ולהתייעצויות, וזאת אף מבלי לקחת בחשבון ולהתייחס לרפורמות ולצעדים שמיושמים במקביל על ידי גורמים ממשלתיים ובראשם רשות שוק ההון ומשרד הבריאות.

במסגרת פרק הבריאות בטיוטת התכנית הכלכלית, המהווה, את יריית הפתיחה והבסיס לתקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2023, מוצגים מספר צעדים שחלקם כבר הוצעו ברוח דומה גם בעבר. בין היתר, מוצע להטיל היטל בגובה 35% על חברות הביטוח ו-15% על השב”נים, על כל תשלום לרופא ולמוסד רפואי בגין פעילות פרטית של ניתוחים וייעוץ שיש לגביה זכאות למימון ציבורי, לקבוע חובת תשלום ראשון על חברות הביטוח, כך שבכל מקרה בו אדם תובע כיסוי ביטוחי בתחום הניתוחים או הייעוציים, ואותו כיסוי ביטוחי קיים לו בחברת ביטוח פרטית ובשירותי בריאות נוספים של קופת חולים, חברת הביטוח הפרטית תפעיל את הפוליסה לפני תכנית שירותי הבריאות הנוספים של קופת החולים ולהגביל את הכיסוי להתייעצויות רפואיות רק לרופאים שבהסדר (למעט אפשרות לרשימת רופאים מוגדרת ובאופן דומה לנעשה בכיסוי לניתוחים).

לצד זאת, נדרש משרד הבריאות להורות לקופות החולים לבצע התאמות בתכניות השב”ן שלהן כך שיוסרו מתכניות אלה שימושים שאינם נמצאים בתיעדוף גבוה מבחינת יעילותם הרפואית, וזאת על מנת שלא יהיה צורך בהגדלת סכום דמי החבר שנגבים בתכניות אלו כתוצאה מההיטל המתוכנן. סעיף זה לבדו יכול להעיד על ההבנה כי ההיטל עלול להיות מגולגל אל כיסי הצרכנים. כמו כן, מוצע להקצות תקציב של 250 מיליון שקלים לתכנית לקיצור תורים לניתוחים בבתי חולים ציבוריים וייעוציים בקהילה, תכנית שכבר קיימת, מתוקצבת ומיושמת מזה מספר שנים.

עוד מוצע להרחיב את האיסור על מכירת כיסויים דומים מסוג שיפוי, לא רק לביטוחי פרט כפי שנקבע ברפורמה שפרסמה רשות שוק ההון אך לאחרונה, אלא גם לביטוחים קבוצתיים.

התנגשות בין הצעות האוצר לפעולות ולרפורמות שמקדמים רשות שוק ההון ומשרד הבריאות

גם אם מדובר בטיוטה ובהצעות שסביר שרובן הגדול לא ייכללו בסופו של דבר בספר התקציב הסופי, יש בהצעות מסוג זה בכדי לאותת על כיוון החשיבה של אנשי האוצר ולזעזע שוב את המערכת כולה ואת מארג היחסים העדין בין המערכת הפרטית לציבורית.

אם לא די בכך, נדמה שחלק מהצעדים המוצעים כעת כלל אינם עומדים בקנה אחד ואף מנוגדים לפעולות ולרפורמות אחרות שמקדמים רשות שוק ההון ומשרד הבריאות. כך לדוגמה, הטלת חובת תשלום ראשון על חברות הביטוח, עלולה לעקר, למעשה, את הצורך והרציונל בפוליסות משלימות שב”ן לניתוחים, בדיוק אותן פוליסות שמבקשת רשות שוק ההון לקדם כאופציה ראשונה ברפורמה המקיפה שפרסמה אך לפני זמן קצר ועתידה להיכנס לתוקף בסוף שנת 2022.

כך גם, לפני כחודשיים בלבד הכריז שר הבריאות על הקמת ועדה ציבורית להעצמת שירותי הבריאות בישראל ואסדרת מערכת הבריאות הציבורית והפרטית שאמורה לדון ולבחון בדיוק בנושאים אלה של מבנה מערכת הבריאות ואופן פעילותם של כלל השחקנים בה. במידה רבה, ההצעות בתכנית הנוכחית עלולות לפגוע בזכות קיומה של הוועדה וביכולתה לבחון באופן עמוק ואמיתי את המערכת וצרכיה ולבנות תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שכל כך נדרשת על מנת להבטיח את חוסנה של מערכת הבריאות לשנים הבאות, וחבל. לפני כשנה, הצליח שר הבריאות להביא במהלך דיוני התקציב להגדלה כלשהי בתקציב הבריאות ולאחרונה אף קיבלה הממשלה החלטה מבורכת להקצאת תקציב להוספת מכשירי CT,MRI ואחרים. גם אם אלה אינן מספיקות, מדובר בפעולות נדרשות ובכיוון הנכון שעושה הממשלה, וקיים חשש שצעדים מהירים שאינם מבוססים על הסתכלות מערכתית רחבה וארוכת טווח, כדוגמת חלק מהצעדים המוצעים כעת, יסיטו את המאמצים למקומות שלא יתרמו לקידומה ופיתוחה של המערכת, אלא להיפך.

פגיעה דווקא במגזר היצרני

שירותי בריאות הם מהשירותים הבסיסיים החשובים ביותר שבאחריות המדינה לספק לתושביה ומערכת ציבורית חזקה ואיתנה היא הכרח ואינטרס משותף ראשון במעלה ויסודי בכדי להבטיח את עתידם וביטחונם הבריאותי של תושבי ישראל.

במשך שנים רבות ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל מציבה אותנו בתחתית מדינות ה-OECD ואילו ההוצאה הפרטית מתוכה גבוהה משמעותית מזו הנהוגה במדינות אלה. נתונים אלה מעידים על תת תקצוב מתמשך וארוך שנים של המערכת הציבורית שכורעת תחת ביקושים הולכים וגדלים לשירותי בריאות ועלויות שגדלות לנוכח גידול והזדקנות האוכלוסייה וההתפתחויות הרפואיות והטכנולוגיות, באופן שכבר כיום חלק ניכר מהעלויות מגולגלות ומשולמות על ידי הציבור. רפורמות קודמות ברוח אלה המוצעות כעת שכבר יושמו בשנים האחרונות, הוכיחו שלא ניתן לחזק את המערכת הציבורית רק על ידי החלשתה של המערכת הפרטית ושצעדים מסוג זה לא תורמים למערכת הציבורית, לא מביאים לשיפור השירותים והנגישות אליהם בפריפריה, לא מביאים להרחבת התשתיות או להכנסת טכנולוגיות חדשות לסל ולא מקדמים את המערכת הציבורית.

בסופו של דבר, הציבור בוחר לרכוש מוצרים ופתרונות משלימים מתוך הבנה שהמערכת הציבורית לעולם לא תוכל לספק מענה מלא לצורך. על פי הערכות כ-45% מהאוכלוסייה מחזיקה כיום בביטוחי בריאות מסחריים, וכ-90% מתוכם מחזיקים גם בשירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים. רעיונות של הגבלת השירותים הניתנים במסגרות אלה מבלי להקצות משאבים למערכת הציבורית, כמו גם היטלים שיגולגלו בסופו של דבר אל הצרכנים או שיפגעו פגיעה אמיתית באיכות הכיסויים, מהווים פגיעה דווקא במגזר היצרני שנושא כבר כיום בעיקר נטל המס ובאותם אלה שמוכנים להשקיע ולשלם מכיסם על מנת להבטיח את עתידם הבריאותי.

נדרש לבנות תכנית אסטרטגית ארוכת טווח

עם זאת, יש במערכת הבריאות בישראל כשלים וליקויים לא מעטים ונדרש להסדיר אותם ולבצע את ההתאמות על מנת שזו תהיה ערוכה למציאות המשתנה, להתפתחויות הרפואיות ולצרכים העתידיים של תושבי המדינה. כך, לדוגמה, יש לבחון, בין היתר, באופן כן ואמיתי את זכות קיומם של השב”נים של קופות החולים ואת פעילותם ולצמצם ואף לבטלם כליל, לבצע את ההתאמות בביטוחים המסחריים ולרסן אותם במקומות בהם אלה אינם נדרשים או שיש מענה מספק עבורם במערכת הציבורית וליצור הפרדה ברורה בין מערכת בריאות ציבורית מתקדמת, הוגנת, שוויונית ויעילה המעניקה שירותים איכותיים לכלל הציבור באמצעות קופות החולים דרך סל הבריאות לבין מערכת פרטית משלימה ותומכת בה חברות הביטוח הן אלה שמציעות מוצרים מתקדמים ופתרונות שאינם נמצאים במערכת הציבורית.

לשם כך, נדרשים מקבלי ההחלטות לגלות אומץ לב ציבורי, הבנה והתמודדות עם המציאות כפי שהיא ועם גורמים ושחקנים חזקים במערכת, אכפתיות וחזון. נדרש לבנות תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתתבסס על בחינה ולימוד מעמיקים של המערכת על כלל השחקנים בה ושתכלול פעולות מבניות להסדרתה וביצוע ההתאמות בה, לרבות הגדלת ההוצאה הציבורית לבריאות, הקצאת תקציבים משמעותיים למערכת הציבורית, צמצום אי השוויון המעמיק, הקטנת היקף ההוצאה הפרטית, ויצירת יחסי גומלין בהם המערכת הפרטית וביטוחי הבריאות המסחריים מהווים רובד נוסף ומשלים לשירותים הניתנים במערכת הציבורית, מקדמים אותה, משפרים אותה ואינם מתחרים או פוגעים בה.

ניתן להניח שחלק מהצעדים שהוכנסו לטיוטת התכנית הכלכלית הם לא יותר מ”עיזים” שייצאו ממנה בהמשך, ולקוות שאכן יתבצע התכנון האסטרטגי והשינויים המבניים הנדרשים שיבטיחו שתושבי ישראל יזכו לקבל את השירותים הרפואיים להם הם ראויים במערכת ציבורית ופרטית איכותיות, מתקדמות, הוגנות ויעילות, כאמור.

הכותב הוא יועץ מומחה בביטוחי בריאות וסיעוד ובפיתוח שירותים ועסקים במערכת הבריאות הפרטית. מנכ”ל “אופק זהב" ומנהל שותף בחברת "עולם הבריאות"
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית
תגיות:


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית