שם משתמש
סיסמא
מימין: תומר ברקול וגילעד אלטשולר
חברות קשורות
אלטשולר שחם בית השקעות
 
לוח אירועים
גילעד אלטשולר: כל מי שפועל מפחד ומעניין שאינו לוגי, הוא כמעט תמיד יפסיד
בעלים ומנכ"ל משותף של אלטשולר שחם ניתח בכנס מעסיקים 2022 את המתרחש בשוק ההון וציין: "הסיבה העיקרית שהתשואות שלנו בשנה וחצי האחרונות פחות טובות – היא בעיקר אלוקציה לישראל לעומת חו"ל"
"אנחנו רואים את שוק ההון בטלטלה עמוקה, הרבה חוסר ודאות, יש הרבה תנודתיות, אנחנו רואים את מדד הנאסד"ק משלים ירידה שמתקרבת ל-30% מתחילת השנה, וגם המדדים האחרים, בארצות הברית בפרט ובעולם בכלל, סגרו עם תשואות שליליות דו-ספרתיות". כך, עם תמונת המצב העדכנית, פתח תומר ברקול, בעלים ומנכ"ל סוכנות פשוט לתכנן עתיד, את הריאיון שקיים היום (ה') עם גילעד אלטשולר, מייסד, בעלים ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם, שנתנה חסות לכנס.
 
ברקול הוסיף: "כמובן שזאת לא הפעם הראשונה שנתקלים באירוע כזה. מצד אחד - אנחנו לא רואים אירוע שמחזיק את זה כמו שידענו להגיד קורונה, כמו שידענו להגיד סאב פריים. מצד שני - אני חושב שאנשים לא מבינים שהעלאת הריבית היא אירוע ענק, כי לוקחים אותנו לעולם אחר. חיינו 15 שנה בעולם מסוים, עם ריבית אפס, שיש לזה הרבה מאוד משמעותיות, ופתאום מתחילים להעלותה. זה מרעיד את השווקים ולמרות תשואה חלומית שליוותה אותנו הרבה מאוד שנים, זה מאוד מגביל. לקוחת עלולים לעשות טעויות".

"לפעול בפאניקה זה לא עובד בכמעט מאה אחוז מהמקרים"

ברקול שאל את אלטשולר: "כמי שחווה משבר או שניים גם קשים מאלה מאוד מקרוב, האם צריך להיבהל, האם יש מקום לפאניקה, והאם לקוחות צריכים לעשות דברים או לשבת ולחכות עד שהגל הזה יעבור?".

אלטשולר: "בדרך כלל לפעול בפאניקה זה לא עובד בכמעט מאה אחוז מהמקרים. לפחות בעשרים שנים האחרונות, אם נראה את המשברים שהיו, הסאב פריים ב-2008 - כל מי שפעל בפאניקה ומכר בירידות החמיץ את העליות של 2009. ראינו את זה ב-2011, שהשוק ירד על רקע משבר באירופה. ב-2012 תיקן חזרה. ראינו את זה ברבעון האחרון של 2018 כשהשוק ירד גם כן ב-20%-25%, גם כן על רקע אשליית ריבית אז. ברבעון הראשון של 2019 החזיר חזרה. זה זכור לכולם מהטווח הקצר. זוכרים פברואר-מרץ 2020 - קורונה, אי ודאות, פאניקה, הכל יורד. לא עברו מספר חודשים והכל חזר חזרה.

"אז כמובן שהיסטוריה לא חייבת לחזור על עצמה, אבל כל מי שפועל מפחד ומעניין שאינו לוגי, הוא כמעט תמיד יפסיד. מעבר לזה, גם אנשים שיוצאים או משנים מסלול וזה ממשיך לרדת הם לא חוזרים בחזרה, לא חוזרים בחזרה למחיר היותר זול. כשזה ממשיך לרדת, הם עוד יותר בפאניקה ולא רוצים לשמוע על זה. מתי חוזרים חזרה? כשהכל נראה טוב. כשהכל נראה טוב המחירים לא מחכים לאף אחד, הם לגמרי במקום אחר. מהניסיון שלי לפחות - כל מי שניסה בדברים האלה - תמיד יצא בנזק. תמיד קנה יותר יקר מאשר מכר לפני כן או עבר מסלול בתקופה לא נכונה.

"אז, כמו שאמרתי, ההיסטוריה לא חייבת לחזור על עצמה. הם צריכים לפחד. צריכים לפחד תמיד. תמיד יש ממה לדאוג. בשנת 2020 לא פחדנו מכלום ובאה הקורונה. 11 בספטמבר פתאום דברים קורים. לחשוש מדברים שקורים, תמיד יכול לקרות.

"אבל יש גם את העולם שממשיך לעבוד ולהתקדם והטכנולוגיה מתקדמת והחברות מתקדמות, והחברות מרוויחות עוד. בסופו של דבר - אם מסתכלים מתקופה לתקופה, מי שמתמיד בשוק המניות ולא מנסה לשחק את המשחקים האלה, זוכה לתשואה משמעותית גבוהה יותר. גם הפעם הזאת, משבר, עליית ריבית, מלחמה עם אוקראינה, מחירי סחורות עולים, שכר העובדים עולה, זה מאוד טוב לחברות. אבל אלה דברים שהיו בעבר, והם יצאו החוצה ואז זה ימשיך קדימה".

האם בנקודת הזמן הזאת, חוסך שיש לו טווח זמן מספיק ארוך, בגיל 40-45, שממילא יישאר לטווח ארוך, אולי היום השוק מספיק זול דווקא להגדיל את מסלול המניות?

"אני חושב שנכון עבור החוסך להישאר במסלול הכללי. לנו, להקטין בתוך המסלול הכללי את אחוז המניות ורכיבי הסחורות. יש היבט פסיכולוגי מאוד חשוב. כשאתה נמצא מאה אחוז בפנים, לא כל אחד ואחת יש להם את החוסן שהם רואים פתאום מפולת ורואים את החסכונות נחתכים ואז יש פאניקה באמת ויש פחד. במסלול הכללי זה גם, אבל לא מאה אחוז נכסי סיכון. לכן, אני בדרך כלל ממליץ לאנשים להישאר במסלול כללי ולתת לנו להחליט האם להקטין את האחזקות או נכסי הסיכון".

האם אפשר לנסות להסתכל על הסיכונים - לא כמו הקורונה שהגיעה משום מקום - לנסות למצוא דרך לגדר את הסיכונים האלה ובעצם לא להתעלם מהם? השאלה היא עד כמה מנהל ההשקעות יכול להיות בצד היוזם ולא רק בצד המגיב?

"זה עניין של ניהול סיכונים כללי. הרעיון הוא פיזור ההשקעות. זה עניין של פיזור סיכונים. לכן אנחנו בתור מנהלי השקעות צריכים לדעת לחשוב על כמה אירועי קיצון. זאת אחת הסיבות שאנו בפרופורציה בישראל נמוכה משאר השוק. בדיוק מהסיבה הזאת. אני מאוד מאמין בכלכלה הישראלית בחברות הישראליות. אין ספק שיש תנופה חזקה מאוד לעומת העולם. אבל, יש פה סיכונים ואנחנו כולנו יודעים מה יכול להתפתח כאן. לא מדבר על אירוע קטן בעזה וכמה טילים שבאים, ואחרי שלושה ימים בא המודיעין המצרי וסוגר את הדברים. אני מדבר על דברים גדולים יותר שהלוואי ולא יקרו.

"היום אנו באמצע הסכמי שלום. הולכים לסעודיה ודובאי. אבל זה יכול להתפוצץ. אנחנו בהחלט נמצאים פה על חבית חומר נפץ שיכולה להתפוצץ. לכן, הדרך הנכונה היא פיזור סיכונים נאות בין ההשקעות".

ברקול ציין שבמשך יותר מעשור, אלטשולר שחם הייתה בראש טבלת התשואות בפער משמעותי מעל האחרות. הוא ציין לגבי מנכ"ל אלטשולר שחם , שלאורך השנים הוא לא נבהל מללכת נגד המגמה עם הרבה שכל, אומץ וחוכמה, הסתכלות לטווח ארוך.

ברקול הוסיף ושאל: "תמיד ניהלת, תמיד יזמת. וכשכל זה הולך וטוב, אז כמובן שהכל נהדר. בחודשים האחרונים אנחנו רואים תשואה שהיא קצת שונה. אשמח אם תוכל להסביר מאיפה זה מגיע ומה קרה שם, לאן אנחנו הולכים?".

אלטשולר: "הסיבה העיקרית שהתשואות שלנו בשנה וחצי האחרונות פחות טובות – זה בעיקר אלוקציה לישראל לעומת חו"ל. מחזיקים יחסית פרופורציה נמוכה בשוק המניות הישראלי לעומת האמריקאי וכלל העולם. השוק הישראלי עשה משמעותית טוב יותר מהשווקים בעולם. זה עיקר העניין שגרם לנו לפגר.

"דרך אגב, בשנים קודמות ה-S&P לא עשה פחות טוב. לפעמים לוקחים נקודות שונות מהשוק בגדול וכך אנו נבנינו לאורך השנים. תסתכל, גם בשנות התשעים יצאנו מהשוק בזמן וגם בדוט.קום יצאנו לפני המפולת. גם בכל 2011 לא היינו בכל האג"חים של הטייקונים הישראלים. זה היה בניגוד מוחלט למה שהשוק עשה. לפעמים זה עובד טוב ולפעמים זה עובד פחות טוב. כל העניין זה לבוא עם לוגיקה מסוימת. ההיגיון לא להיות עם אחוז מאוד גבוה בישראל. יכול להיות פה חס ושלום, אירוע גאו -פוליטי גדול שממנו אני מפחד. אז אולי אני עושה 2%-3% פחות, אבל כשיהיה אירוע גדול מאוד זה לא יהיה ב-2%-3%, אלא בעשרות אחוזים ופה אני לא מוכן לקחת את הסיכונים האלה וללכת איתם ולהשקיע כתוצאה מזה שהציבור כרגע אוהב השקעות בישראל ולא בחו"ל. זו הסיבה העיקרית".

"אם אני מסתכל קצת קדימה, אני רואה את האינפלציה מתחילה להתרסק"

לדברי ברקול, יודעים שהיום הפד נמצא כמעט ללא כלים, הוא מעלה ומעלה והאינפלציה לא ממש נעצרת. "אנחנו באזורים של 8.5%. אני מניח שהוא בדילמה כי העלאת ריבית גבוהה יותר יותר תכניס למיתון ואבטלה והאמריקאים לא סובלים אבטלה. יש פה משחק מאוד מוגבל שהפד יכול לעשות" הוסיף ברקול ושאל את אלטשולר איך הוא רואה את הדברים קדימה, גם בהיבט של הפד, ומה הפד יעשה. איך זה מתומחר בשוק, לאן אנחנו הולכים?

אלטשולר: "קודם כל, לא רק האמריקאים לא אוהבים אבטלה, גם אנחנו. אף אחד לא אוהב לראות אנשים מסתובבים ברחוב ללא עבודה. זה דבר ראשון שיש. נכון, יש אינפלציה, אבל אם אני מסתכל קצת קדימה, אני רואה את האינפלציה מתחילה להתרסק. היא באה מהכסף המטורף שהיה בתקופת הקורונה. היא באה גם כתוצאה מזה שבהרבה מאוד מקומות בעולם לא עבדו בקיבולת מלאה. היו בעיות בשרשרת האספקה. יש הרבה מוצרים שחסרים. לא יודע אם מישהו נוסע לחו"ל בקיץ - נסו לשכור רכב באירופה או בארצות הברית המחיר פי 2-3 ממה שהיה. אין מכוניות, אין צ'יפים.

"דבר שני, הנמלים היו סתומים ומחירי התובלה הימית עלו בשיעורים של גם פי עשרה וגם מעבר לכך. המחירים יחזרו להיות הרבה יותר שפויים. מחירי הסחורות עלו כתוצאה מהמלחמה בין אוקראינה ורוסיה. עוד שנה, עוד חצי שנה, עוד שנתיים, ייגמר הסיפור הזה שם. כמה אפשר לכתוש את העסק הזה ולהמשיך. זה ייגמר, תיגמר המלחמה כך או אחרת ואז הכל יחזור לשפיות. אז גם האינפלציה - אני לא רואה אותה ממשיכה בקצב הזה, בשנה, שנתיים, שלוש הקרובות. אפילו גם בישראל, שבה ראינו שוק דיור טס וטס".

 
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית