שם משתמש
סיסמא
 
לוח אירועים
“הפוליסות הקיימות לא מספקות לעובדים זרים שירותים פסיכיאטריים אלא רק שירותי חירום”
דיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לעוברים זרים בכנסת הציף בעיות מהותיות בצו העובדים הזרים הגוררות חוסרים חשובים בפוליסות ביטוחי הבריאות של העובדים הזרים
בשנת 2001 הוסדר נושא שירותי הבריאות לעובדים זרים בישראל תחת ‘צו עובדים זרים’, אך למרות המציאות המשתנה ובעיות רבות שעולות בתחום, ב-20 השנה שחלפו מאז לא נערכו בו שינויים. החודש התכנסה (שוב) הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת ואולי המסקנות שלה יביאו לשינוי בחקיקה שתשליך על תכני הפוליסות.

בישיבת הוועדה בראשות ח”כ אבתיסאם מראענה עלו מספר נקודות מהותיות בצו העובדים הזרים הגוררות חוסרים חשובים בפוליסות ביטוחי הבריאות של העובדים הזרים. העיקרית בהן הינה שירותי בריאות הנפש.

“ב-2015 נכנסה לתוקף הרפורמה בבריאות הנפש שהעבירה לקופות החולים את האחריות להנגשת שירותי בריאות הנפש אבל צו העובדים הזרים לא תוקן בהתאם”, אמרה ח”כ מראענה, “בפועל הפוליסות הקיימות לא מספקות להם שירותים פסיכיאטריים אלא רק שירותי חירום. מצב זה לא מאפשר המשך טיפול בקהילה לאחר אשפוז, וטיפול במקרים ספציפיים כגון טראומה, דיכאון אחרי לידה, חרדות וכדומה".

יתרה מכך, על פי הצו אין חובה כלל לכלול בביטוח הרפואי טיפולים פסיכולוגיים ורק "שירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי, במצב חירום רפואי, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים לתקופת העסקה אחת".

"ההיגיון שהנחה את ההחרגה הזו אינו היגיון רפואי, אלא 'טכני' בלבד", נכתב בנייר העמדה של עמותת קו לעובד לקראת הדיון. "סעיף זה נקבע בתקופה בה שירותי בריאות הנפש בכללותם לא ניתנו על ידי קופות החולים, והוחרגו מהתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לכן הם גם הוחרגו במסגרת צו עובדים זרים ובהמשך לכך מפוליסות עובד זר שמנוסחות לאורו, שכן זה נשען על סל השירותים שנכלל בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי על שינויו מעת לעת. החל מיולי 2015 נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש אשר העבירה את האחריות להנגשת שירותי בריאות הנפש אל קופות החולים, כאשר השירותים האמורים מנויים על התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. על כן, כיום כבר אין כל הצדקה, או מניעה, לרבות מניעה טכנית, להחרגה האמורה, אשר שוללת ממהגרי ומהגרות העבודה גישה לשירותי בריאות הנפש החיוניים להבטחת שלומם ורווחתם".

עוד נטען בנייר העמדה כי בנוסף להחרגת הטיפולים הפסיכולוגיים, הניסוח של הזכאות לטיפולים פסיכיאטריים רחב ונתון לפרשנות.

"מניסיוננו בטיפול בפניות ממבוטחים ומבוטחות, החרגה זו מפורשת פעמים רבות על ידי חברות הביטוח באופן נרחב, אשר מונע מהמבוטחים והמבוטחות גם גישה לשירותים פסיכיאטריים בקהילה – לרבות מעקבים תרופתיים אחרי אשפוז, סיוע לנשים המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, ו/או עם מחלה קשה או כרוניות".

“יש לזכור שמדובר באנשים שמבצעים עבודות מאוד קשות, בעיקר בענף הסיעוד”, אומר עו”ד אלעד כהנא מקו לעובד. “הם גרים בבית של אדם זר ועובדים מסביב לשעון ואנחנו נתקלים בסיפורים של הטרדות מיניות, טראומות ועומסים נפשיים”.

“עמותת רופאים לזכויות אדם מתעסקת הרבה שנים בבעייתיות של ביטוחי עובדים זרים”, מוסיפה ד”ר זואי גוטצייט מהעמותה, שגם נכחה בישיבת הוועדה. “מאז שהוועדה חזרה לתפקד השתתפנו בכמה ישיבות אבל כרגע דברים לא ממש זזים. הבעיה נובעת מכך שמשרד הבריאות הסיר מעצמו אחריות לבריאותם של העובדים הזרים ומהגרי העבודה והסתפק בניסוח רשלני של הצו, שלא התעדכן כבר שני עשורים, ומבלי שיש מעקב ואיסוף מידע אחר היישום שלו בפועל".


מהן הבעיות העיקריות בתחום ביטוח שירותי בריאות הנפש לעובדים הזרים?
גוטצייט: “ההחרגה הגורפת של טיפולים פסיכולוגיים לא ברורה, כי הרי פעמים רבות הטיפולים האלו משולבים - אנשים מתחילים טיפול אצל פסיכולוגים ולא ישר הולכים לפסיכיאטרים. בעיה נוספת הינה אי הבהירות בנוגע לטיפולים פסיכיאטריים. בצו כתוב שהזכאות של אשפוז פסיכיאטרי הינה ל-60 יום, ולא מעט פעמים חברות הביטוח נוקטות פרשנות רחבה בנושא ומסיקות מהמגבלה הזו שגם שירותים פסיכיאטריים אחרים מוחרגים מהפוליסות וכך המבוטחים לא יכולים לקבל שירותים פסיכיאטריים בקהילה לפני או אחרי אשפוז".

מהי עמדת משרד הבריאות?
כהנא: “משרד הבריאות מפקח רק על קופות חולים, ואין שום בקרה האם ואיך מיישמים את הצו. מבחינתו האחריות היא על משרד האוצר ומי שיש לו בעיה יכול להתלונן, אבל איזה עובד זר מסוגל להתלונן למשרד האוצר?”.

גוטצייט: “במשך תקופה ארוכה הייתה התעלמות מצד משרד הבריאות. בתקופה הנוכחית יש הקשבה, אלא שעדיין נוסח הצו לא שונה. לטענתו הצו ברור והטיפולים הפסיכיאטריים שציינו כן כלולים בו. בינתיים אנחנו מקבלים טלפונים מבתי חולים פסיכיאטריים על מאושפזים שצריכים להשתחרר להמשך טיפול בקהילה - למעקב תרופתי ותרופות ולא יכולים לקבל אותו. אנשים שהתפרצה אצלם פסיכוזה, יוצבו בבית חולים אבל חייבים המשך טיפול או נשים שמגיעות לטיפת חלב ומראות סימנים של דיכאון אחרי לידה ולא מקבלות טיפול”.



בעייתיות לא רק בתחום בריאות הנפש
לפוליסות הביטוח של עובדים זרים יש גם כמה יתרונות, אותן ציין בפנינו מומחה לביטוח בריאות. שירותי עזרה ראשונה ברפואת שיניים שניתנים חינם ללא השתתפות עצמית, לעובדים הזרים אין השתתפות עצמית בתרופות או מכונים והם יכולים להזמין ביקורופא הביתה 24/7 ללא השתתפות עצמית.

בדיון עצמו נדונה גם סוגיית ההנגשה השפתית החסרה. יש הרבה עובדים מתאילנד וסין ובשפות אלה פוליסות הביטוח לא מתורגמות, קופות החולים לא דוברות אותן ואין מתורגמנים וגם אתרי האינטרנט ומרכזי המידע לא מתורגמים. בנוסף, גם אם נושאים אלה לא עלו לדיון בוועדה האחרונה, אי אפשר לכתוב על הנושא מבלי להתייחס אליהם.

חוסר רצף ביטוחי
"עקב חוסר בעובדים זרים והתערבות המדינה בהבאת עובדים זרים נוצר מצב בו העובדים הקיימים עוזבים מטופלים לטובת שכר טוב יותר אצל מטופלים אחרים", אומר אותו מומחה בתחום ביטוחי הבריאות. "הדבר גורם לאי יציבות המערכת הכללית ועובדים שעזבו מעסיק, הביטוח שלהם מתבטל ונוצר מצב של חוסר רצף ביטוחי. על המחוקק ליצור מצב בו אין חוסר בעובדים זרים בעיקר בענף בסיעוד ולבצע שינוי בחקיקה הנוגע לעזיבת עובדים זרים את המטופלים לטובת מטופל שישלם שכר גבוה יותר. ברגע שתבוצע חקיקה מתאימה המערכת תהיה יציבה יותר ומספר המקרים בהם אין רצף ביטוח יהיה מינורי".

ומה לגבי העובדים שהמעסיקים שלהם נפטרו? 
גם הם לפעמים עומדים מול שוקת שבורה.
גוטצייט: “כשהעובדים עוברים ממעסיק למעסיק, והמעסיק החדש לא יודע שהוא יכול להאריך את הפוליסה הקיימת הם מבוטחים בפוליסה חדשה. מצב זה יכול לגרום לכך שטיפולים נקטעים באמצע, גם אם מדובר במחלות שהתפרצו פה בארץ, בגלל החרגה של מצב רפואי קודם בפוליסה החדשה הם לא יקבלו טיפול”.

אובדן כושר עבודה
פוליסות הביטוח לעובדים זרים נותנות כיסוי לעד 90 יום אובדן כושר עבודה בלבד, וזאת לפי לשון הצו: "קבע רופא כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה נתקבל לעבודה אצל מעבידו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה, בתוך פרק זמן של תשעים ימים מן המועד שבו נבדק על ידו, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו, לא יהיה העובד זכאי אלא לשירותים רפואיים שהוא נזקק להם במצב חירום רפואי לשם ייצוב מצבו הרפואי, עד למצב המאפשר המשך הטיפול בו מחוץ לישראל, וכן לשירותים רפואיים אחרים, שהוא נזקק להם בתקופת 30 הימים שלאחר קביעת הרופא כאמור או הקביעה בדבר ייצוב מצבו הרפואי כאמור".

גוטצייט: "יש עובדי סיעוד שמשרתים את הקשישים שלנו 10-15 שנה. מה קורה אם מגלים אצלם סרטן והם לא יכולים לעבוד בגלל מצבם הבריאותי ונזקקים לטיפול אונקולוגי ממושך? הם נשלחים הביתה, לפעמים בלי שיש שם המשך טיפול. יש פה משהו מאוד לא אנושי".

הכדור אצל משרד הבריאות ובינתיים העובדים הזרים תלויים ברצון הטוב של חברות הביטוח. גם גוטצייט וגם כהנא מדגישים שהאחריות הכוללת בנושא מונחת לפתחו של משרד הבריאות. אבל מה לגבי חברות הביטוח?
כהנא: “במקרה של עובדים זרים, המעסיק הוא הבעלים של הפוליסה, והם רק המוטב. הם לא יכולים לבחור את חברת הביטוח, ולכן לחברות הביטוח אין תמריץ ‘לחזר’ אחריהם, על ידי הוספת שירותים, אלא אחרי המעסיק, על ידי הוזלה של הפוליסה”.

גוטצייט: “אנחנו פונים לחברות הביטוח, מתווכחים ומנסים לערער ולפעמים מצליחים ולפעמים לא. טענתנו אינה לחברות הביטוח. לפעמים הן מקטינות ראש ולפעמים לא ויש שם אנשים טובים. מי שצריך לקחת אחריות זה קובעי המדיניות שאמונים על ניסוח התקנות ובראש ובראשונה משרד הבריאות. הוא חייב לקחת אחריות על העובדים הזרים החיים בינינו במקום להעביר אחריות למשרד האוצר ולחברות הביטוח”.

בדיון האחרון שהתקיים בוועדה לענייני עובדים זרים, טען נציג משרד הבריאות, מנהל תחום צמצום פערים גדעון פרץ, לאחרונה חודדה הנקודה שהשירותים הפסיכיאטריים כלולים בצו העובדים הזרים.

מנהלת מוקדי קול הבריאות, משרד הבריאות, טלי דהן, טענה כי לאחרונה נפתח מוקד מיוחד לעובדים הזרים, עם השפות התאית והסינית, ובו ניתן לקבל מידע.

יו”ר הוועדה דרשה ממשרדי הבריאות והאוצר לקיים דיון על הכללת השירותים הפסיכולוגיים בשירותים הניתנים לעובדות ולעובדים הזרים, מרשות האוכלוסין ומשרד הבריאות לבחון אפשרות להסדרה במסגרת ההסכמים הבילטרליים של שירותים פסיכולוגיים באופן מקוון מול מדינת המוצא וממשרד הבריאות להוציא הבהרה לחברות הביטוח בנוגע לזכאות לשירותים פסיכיאטריים במסגרת פוליסת עובד זר.
 
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית