שם משתמש
סיסמא
 
לוח אירועים
הערכה: כ-318,600 מבנים יינזקו בעת רעידת אדמה בישראל
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מספק נתונים מעניינים על מספר ביטוחי דירה בישראל, הפרמיה השנתית המשולמת, מספר המבנים המסוכנים | וגם: השוואה בין ישראל למדינות בעולם
החשש לקריסתם של מבנים ישנים והיערכות המדינה להתמודדות עם החשש שאירוע רחב היקף שכזה יגיע, אינו חדש בשיח הציבורי. עולם הביטוח הוא אחד ממוקדי העניין בשיח זה. קריסת הבניין בחולון בחודש ספטמבר 2021 המחישה את הסכנות האורבות והעניקה נקודת מבט מדאיגה למה עלול לקרות במקרה של רעידת אדמה חזקה.

בדיון שנערך אתמול (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת השתתף סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אוהד מעודי, שציין כי הרשות פרסמה לפני כחודש טיוטה של תכנית שתאפשר כיסוי ביטוחי במקרים של קריסת מבנים. מעודי הדגיש כי האתגר הגדול יהיה לאפשר ביטוח במחיר סביר גם למבנים המצויים סמוך לקו השבר הסורי האפריקאי, כמו בית שאן. מעודי הסביר כי מודל הביטוח הנבחן דומה למודל ה"טוטאל לוס" ברכב, כך שבמקרה שבו 70% מהדירה ניזוקה, תצטרך חברת הביטוח לפצות וגם לספק סיוע בשכר דירה למשך 24 חודשים. לדעת מעודי, עד סוף השנה יתפרסם נוסח סופי של הטיוטה שמעדכנת את פוליסת ביטוח דירה.

רשות שוק ההון מסבירה כי טיוטת תקנות "תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן" מעדכנת את פוליסת ביטוח הדירה. לדברי הרשות, בעקבות מספר אירועים של קריסת מבנים שאירעו בישראל ובעקבות אי בהירות לגבי קיומו של כיסוי ביטוחי למקרים אלו, עלה הצורך לבחון את היקף הכיסוי הביטוחי הניתן במסגרת הפוליסה התקנית לביטוח דירה. מטרת התיקון לאפשר רכישת כיסוי ביטוחי בשל נזקים משמעותיים לדירה מכל סיבה.
 
"מבנים שנבנו לפני 1 בינואר 1980 אינם עמידים בפני רעידות אדמה"

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם בחודש שעבר סקירה בנושא "בחינת נושא ביטוח חובה לדירת מגורים". המסמך, אותו כתב הכלכלן נתנאל קופראק, עוסק בנושא ביטוח חובה לדירות מגורים. במסמך נתונים על דירות מגורים בישראל, נתונים על מספר ביטוחי דירה בישראל והפרמיה השנתית המשולמת, וכן הסבר על הכיסוי הכלול בפוליסת הביטוח בישראל. בנוסף, ישנה השוואה למדינות בעולם בנוגע לחובת ביטוח, האפשרות לרכישת כיסוי ביטוחי עבור קריסת מבנה שלא מאסון טבע והאם קיימות הטבות מס לרוכשי ביטוח דירה.
 
בשנת 2020 היו בישראל כ-2.7 מיליון דירות מגורים. מדובר על עלייה של כ-2% לעומת 2019. כ-92.6% מהדירות הן בעיריות ובמועצות מקומיות (כ-2.5 מיליון) והשאר במועצות אזוריות.

השאלה היא מה היקף הבניינים שעלולים לקרוס בעת רעידת אדמה. במחקר מצוין כי בשנת 1975 נכנס לתוקף תקן ישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה. התקן קובע הוראות בנייה לפיהן יש לבנות כל בניין בישראל, על מנת שהבניין יוכל לעמוד בפני רעידות אדמה, ומאז כניסת התקן לתוקף הוא עודכן מספר פעמים. "לכן ההנחה היא כי מבנים שנבנו לפני ה-1 בינואר 1980 אינם עמידים בפני רעידות אדמה, ואילו אלו שנבנו לאחר מכן, עמידים בשל בנייתם לפי התקן. לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון, יש בישראל כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה שנבנו לפני 1980 והם טעונים חיזוק, ובהם כ-810 אלף דירות".

מנתונים שמובאים במחקר, לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה, בתרחיש של רעידת אדמה חזקה, בנוסף לפגיעות בנפש, כ-28,600 מבנים עלולים להיהרס או להינזק באופן חמור (נזק של לפחות 45% מערך הבניין), וכ-290,000 מבנים נוספים עלולים להינזק במידה קלה או בינונית (נזק של 20%-5% מערך הבניין). "יש לציין כי הסיכוי לפגיעה מרעידת אדמה והיקף הנזק שעלול להיגרם בתרחיש כזה משתנים בין אזורים שונים של הארץ, בהתאם למידת פגיעותם לרעידות אדמה", נכתב במסמך.
 
מעודי: האתגר הגדול יהיה לאפשר ביטוח במחיר סביר גם למבנים הסמוכים לקו השבר הסורי-אפריקאי
8/6/2022
סגן בכיר לממונה על שוק ההון הוסיף בישיבת ועדת הכלכלה שדנה בהיערכות המדינה לקריסת מבנים, כי נבחן מודל דומה למודל ה"טוטאל לוס" ברכב
הפרמיות עלו בשיעור נמוך משיעור הגידול במספר הדירות המבוטחות

לא אחת עולה התהייה כיצד זה שהיקף ביטוחי הדירות בישראל נמוך יחסית. אמנם ביטוח דירה אינו חובה כמו ביטוח חובה ברכב, אבל בכל זאת מדובר על נכס יקר – אצל הקרוב המכריע הוא גם הנכס היקר ביותר. למעשה, החובה לרכוש ביטוח מבנה דירה קיימת רק כאשר הבנק שנותן את הלוואת המשכנתה מחייב את הלווה לכך.

הנתונים שנאספו לצורך המסמך מצביעים על כך שמספר הדירות שבוטחו ב-2015 היה 1.462 מיליון ובשנת 2020 מספר הדירות שבוטחו הגיע ל-1.799 מיליון – עלייה בשיעור מצטבר שלח כ-23.1%. עוד רואים כי בשנת 2020 הדירות שבוטחו דרך בנקים למשכנתאות היו כ-19.3% מכלל הדירות שבוטחו, ירידה לעומת שנת 2015 בה הן היו כ-20.8% מכלל הדירות שבוטחו.



עוד נמצא כי סך הפרמיות ששולמו עבור ביטוחי דירות בשנת 2017 היה כ-1.9 מיליארד שקלים ובשנת 2020 כ-2.1 מיליארד שקלים. מדובר על עלייה של כ-7.9%, אבל בשיעור נמוך משיעור הגידול במספר הדירות המבוטחות בתקופה זו – כ-12.8%.

כאשר בודקים את הפרמיה הממוצעת לביטוחי דירות לפי סוג הביטוח, מתברר כי בשנת 2020 פרמיה ממוצעת לביטוח מקיף הייתה 1,309 שקלים ושל משכנתה הייתה 576 שקלים.

ביטוח מבנה דירה כולל מספר מקרי ביטוח, כולל ביטוח בפני רעידות אדמה. ניתן לוותר על כיסוי זה, אך מרבית רוכשי הדירות לא ויתרו עליו. מבין כ-1.8 מיליון דירות מבוטחות בישראל, כ-1.7 מיליון מבוטחות בפני רעידת אדמה.



בפריפריה מסוכן יותר

מרשימת הכיסויים שנכללים בביטוח דירה, נעדר כיסוי לקריסת מבנה בגין התיישנות. ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה ערכה סקר בעשרה יישובים בפריפריה הנמצאים באזורים המועדים להיפגע מרעידת אדמה. מדובר על יישובים הקרובים לשבר הסורי אפריקאי: בית שאן, טבריה, צפת, קצרין, קריית שמונה, חצור הגלילית, ראש פינה, עפולה, מגדל העמק, אילת.

הצפי לשיעור המבנים שיינזקו קשה בעת רעידת אדמה בעשרת יישובי הפריפריה נאמד בכ-54% בהשוואה לכ-35% בכלל המדינה. "למרות שישנם יישובים בהם הסיכון שמבנה ייפגע מרעידת אדמה גבוה יותר, רשות שוק ההון אינה מאפשרת תמחור שונה על בסיס פרמטר גיאוגרפי לעניין כיסוי רעידת אדמה, זאת כדי למנוע מצב בו יהיו פרמיות גבוהות לתושבים ביישובי הפריפריה העשויים לוותר על רכישת ביטוח בשל כך", נכתב במסמך.



כאמור, ביטוח הדירה בפני רעידות אדמה אינו מכסה קריסת מבנה שלא עקב רעידת אדמה או עקב סיבה אחרת. כך היה בקריסת הבניין בחולון, שחברת AIG הודיעה למבוטחים שלא תשלם פיצויים (המסמך מפנה לידיעה שפורסמה בעדיף ב-15 במאי). כאמור, בעקבות השאלות שצצו עם קריסת הבניין בחולון, עדכנה רשות שוק ההון את פוליסת ביטוח דירה.

בדוח מבקר המדינה משנת 2018 בעניין מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים, עלה כי בשנים 2010 עד 2017 לא עלה שיעור דירות המגורים המבוטחות מפני רעידות אדמה ונשאר על כ-65%. עוד עולה כי בשנת 2010 רשות שוק ההון קבעה כי לאור שיעור ביטוח של כ-65%, אין צורך להחיל חובת ביטוח מבנה, אך כי יש צורך להגביר את המודעות לרכישת ביטוח אף על ידי בחינת מתן הקלות מס למבטחי דירות בפני רעידת אדמה. עוד עולה מדוח מבקר המדינה כי במצב בו בבית משותף חלק מבעלי הדירות לא ביטחו את דירתם מפני רעידת אדמה, ישנה בעיה של כיסוי ביטוחי אף לאלו שכן ביטחו את דירתם, דבר העשוי לגרום לקשיים בשיקום הבניין. לכן מבקר המדינה כתב: "פוליסות הביטוח (הפוליסה התקנית והפוליסות הלא תקניות לוועדי בתים) אינן נותנות מענה מספק לנזקים לאחר רעידת אדמה. על רשות שוק ההון לבחון את הצרכים בתחום ביטוחי הדירות מפני נזקים של רעידות אדמה ולוודא כי הפוליסות הקיימות נותנות מענה ראוי, וכי ברגע האמת לא יעמדו המבוטחים לפני שוקת שבורה".

"לאור המורכבות במצב האמור, רשות שוק ההון פיתחה כיסוי ביטוחי ייעודי לבעלי דירות בבית משותף ("כיסוי סכום ביטוח נוסף לדירה בבית משותף") כדי שיוכלו להגדיל את סכום הביטוח עד לכ-300% מהסכום הבסיסי למקרים של נזק משמעותי לדירה (70%), במטרה לאפשר למבוטח הגר בבניין משותף שיש קושי לשקמו, לקבל פיצוי כספי הקרוב לשווי הדירה, ולרכוש באמצעות כספי הפיצוי דירה באזור אחר. בנוסף, רשות שוק ההון חייבה את חברות הביטוח לכלול בפוליסת הביטוח כיסוי שיעניק פיצוי כספי של שכר דירה למבוטח עבור דיור חליפי במשך 12 חודשים במקום שישה חודשים בעבר", מצוין המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

ישראל לעומת מדינות ה-OECD

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה בנושא חובת ביטוח דירות לגורמים שונים במדינות ה-OECD. מתשובות שהתקבלו עולה כי ברוב המדינות אין חובה לעשות ביטוח דירה, וכמו בישראל, בחלקן כאשר נלקחת משכנתה, נותן המשכנתה מחייב לבטח את הדירה.

בישראל, כאמור, אין ביטוח חובה לדירה, אולם הרעיון קיים. בנאומו בכנס הביטוח הכללי של עדיף שהתקיים ב-7 במרץ השנה, ציין הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת בנושא רעידת אדמה, כי צריך להתחיל לחשוב על חבות והיקף הביטוח. "כל הזמן ניסינו לפתור בעיות שקיימות במצב הנוכחי ואני סבור שלספק פתרון שנוגע לבעיה מסוימת זה לא להתמודד איתה מהשורש. יכול להיות שצריך ביטוח חובה, זה נושא המתחיל להיבחן ראשונית ואנחנו נרצה לבחון את זה יותר לעומק בהמשך. באותה מידה כמו שאמרתי צריך להסתכל על כלל הסיכונים ולמצוא את הפתרון לבעיות שאנחנו רואים שמתחילות עכשיו ועשויות להתגבר בעתיד גם במישורים אחרים".

שי שדה, יו"ר הוועדה לביטוח אלמנטרי בלשכת סוכני הביטוח, התייחס לנושא בפאנל שבו השתתף: "בלשכה אנחנו חושבים שחשוב שיהיה פתרון ביטוחי ממקום מודע ומקצועי. לא מהמקום הרגשי. לא כל דבר הוא בר ביטוח. ביטוח החובה מגיע מהיערכות המדינה לרעידות אדמה. לישראל צריכות להיכנס שחקניות בינלאומיות לפעילות ישירה וזה ייתן מענה גם לדברים האלה. היכולת של השוק הישראלי מוגבלת והלשכה פועלת גם לכיוון זה".

דוגמאות מכמה מדינות לגבי חובת ביטוח דירות:

 רומניה: ישנה חובה לעשות ביטוח בפני אסונות טבע, בעלות של בין 10 ל- 20 יורו בשנה.

 יוון: עתיד להיכנס חוק שיחייב לעשות ביטוח דירה בפני אסונות טבע במקומות מועדים.

 איסלנד ופורטוגל: ישנה חובה לבטח את הדירה בפני שריפה.

 טורקיה: ישנה חובה לבטח את הדירה בפני רעידת אדמה.

דוגמאות מכמה מדינות לגבי הטבות מס על התשלום עבור ביטוח דירה:

 איטליה: ישנה הטבת מס על תשלום המשכנתה.

 טורקיה: הטבת המס ניתנת רק על חלק ביטוח החובה.

 במדינות נוספות יכולה להיות הטבת מס על תשלום המשכנתה עבור מי שעובד בביתו או משכיר את הדירה.

בנוגע לביטוח כנגד קריסת מבנים שלא מאסון טבע, ביטוח כזה אינו קיים, אך בחלק מהמדינות, יכול להיות שחברות ביטוח יסכימו לכלול ביטוח כזה.

 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית


גולש יקר,

תכני האתר ומוצרי עדיף מיועדים למנויים בלבד.

מנויי עדיף נהנים מחבילת ערך מושלמת: יותר מידע חדשותי, יותר ידע ויותר שירותים חדשים וייחודיים.

באפשרותך לצפות בתכני האתר באופן מיידי על ידי רישום קצר לקבלת מנוי היכרות ללא כל התחייבות.
הרשמה
שם פרטי:
שם משפחה:
שם חברה:
טלפון:
תפקיד:
אימייל:
סיסמא:
אישור סיסמא:
הנני מאשר את
 תנאי השימוש
באתר
אבקש לקבל עדכונים, חדשות ומידע שיווקי
הרשם וגלוש
כניסת מנוים
מייל:
סיסמא:
 
כניסה
 
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011
המסלקה הפנסיונית