האורן 12, מגשימים, 56910
טלפון: 
לחץ לצפיה במספר
כתבות נוספות
 
קרן ברירת המחדל תרעיד את השוק: "ירידה בהכנסות החברות, הסוכנים עלולים לצאת מהמשחק"
לשוק הפנסיוני לא תהיה ברירה אלא להתיישר לפי דמי הניהול שנקבעו במכרז האוצר. מבוטחים בקרנות הפנסיה הגדולות ידרשו דמי ניהול דומים ואפילו ההשקעות עלולות להיפגע. קרנות קטנות שלא זכו יצטרכו לחזק את ערוץ הסו
בתי ההשקעות הלמן-אלדובי ומיטב דש זכו השבוע במכרז קרן פנסיית ברירת המחדל עם הצעות נמוכות מאוד בדמי הניהול מהצבירה, השואפים לאפס, ועם דמי ניהול נמוכים בכמחצית מההפקדות. במיטב דש ישלמו החוסכים 1.31% מההפקדות ו-0.01% מהצבירה כאשר בהלמן-אלדובי דמי הניהול יעמדו על 1.49% מההפקדות ו-0.001% מהצבירה.

אין ספק כי עצם העובדה שהמדינה בחרה בשני גופים מנהלים, אליהם יצורפו עובדים לא מאוגדים באופן אוטומטי או לחילופין כל מי שיבקש, גם אם יש לו חשבונות פעילים בקרנות אחרות, בדמי הניהול הנמוכים, תרעיד את ענף הביטוח. בשנים האחרונות אנו עדים לירידה מתמשכת בגובה דמי הניהול וירידה זו צפויה להפוך לחדה יותר בחודשים הקרובים, כיוון שההצעות הנמוכות שזיכו את שני בתי ההשקעות במכרז, ימשכו אחריהן את השוק כולו שייאלץ גם הוא לחתוך את דמי הניהול על מנת להישאר במשחק ולכך יש השפעה על כלל השחקנים במגרש הפנסיוני.

קרנות הפנסיה הזוכות
ההיסטוריה מלמדת כי לעתים כדאי להמר על דמי ניהול נמוכים כדי להפוך לשחקן מרכזי במגרש. הראל עשתה זאת כשזכתה במכרז צה"ל עם דמי ניהול של 0.0018 מהצבירה וללא דמי ניהול מההפקדות השוטפות והיום היא חולשת על 16% מהשוק. אם הקרנות הזוכות יצליחו להעביר אליהן כמות גדולה של חוסכים ולהפוך לשחקן מרכזי, יהיה להן מצד אחד בסיס נתונים עצום של מבוטחים, ומצד שני הון מספק כדי להשקיע בנכסים לא סחירים כפי שעושות החברות המנהלות הגדולות, ומשם להמשיך ולהתפתח.

קרנות הפנסיה הגדולות
כידוע, קרנות הפנסיה הגדולות, המחזיקות ב-97% מהשוק, לא ניגשו למכרז כיוון שקופחו מבחינתן בתנאיו ביחס לקרנות הקטנות. אין ספק כי גם הן יצטרכו להוריד בדמי הניהול כדי לשמר לקוחות, בעיקר כיוון שמעסיקים הנמצאים איתן בחוזים שנקבעו במכרז פרטי, ובעיקר עובדיהם, ידרשו תנאים דומים לאלו שמציעים הזוכים במשרד האוצר.

השאלה המרכזית היא אם יהיה מעבר מסיבי של עמיתים לקרנות פנסיית ברירת מחדל. לדברי מאיר סלייטר, מנהל המחקר בבנק ירושלים, התשובה היא כנראה שלא. בקרנות פנסיית ברירת מחדל ההפקדה לא עוברת דרך מנהלי הסדרים, וזה חלק ניכר מהיכולת שלהן להציע דמי ניהול נמוכים. אולם רוב השכירים במשק עובדים דרך מנהלי הסדרים, שאת זהותם מכתיב להם המעסיק, ואלו יכולים להציע להם בתיאום עם הקרנות, תנאים טובים שישכנעו אותם להישאר. "באשר לעובדים של מעסיקים קטנים, להם אין מנהל הסדר או שהם מפקידים את התשלומים בעצמם, יתכן וכן נראה זליגה מהקרנות הגדולות אל הזוכים במכרז האוצר", ציין סלייטר. כאן חשוב לומר כי זליגה, אם תהיה, תכלול בחלקה הגדול עובדים בעלי שכר נמוך יחסית, כיוון שעל בעלי השכר הגבוה יותר החברות המנהלות יילחמו כדי להשאיר אותם אצלן.

בניגוד למכרזי המעסיקים, בהם הפיקוח על הביטוח דרש מלבד הענקת משקל של 50% לפחות לדמי הניהול אך התייחסות גם לתשואות ולשירות, במכרז שהוציא בעצמו התייחס האוצר רק לדמי הניהול. בהקשר זה, בקרנות הגדולות טענו לאורך כל הדרך כי דמי ניהול כה נמוכים יפגעו בהשקעות, טוען סלייטר כי יש סיכוי, אמנם נמוך, שזה אכן יקרה.

"משמעות המהלך של האוצר היא ירידה בהכנסות של החברות המנהלות. גם אם ההכנסות נותרות דומות, אך היקף הפעילות יגדל החברות יכולות להיות בצרה. אך במצב בו ההכנסות קטנות והרווחיות בהכרח קטנה, על החברות להבין מהיכן הן יוצרות רווחיות. יכול להיות שבסיטואציה מסוימת, אך בסיכוי נמוך, זה ישפיע על ההשקעות. יש לזכור כי מחלקת ההשקעה של הפנסיה משרתת גם את הגמל וביטוח החיים, כלומר את כל תחום החיסכון ארוך הטווח, כך שיש הקצאת עלויות בין הפעילויות השונות. בגופים כמו מנורה מבטחים, בה רוב העלויות הן בפנסיה כי תחומי ביטוח החיים והגמל קטנים יחסית, יתכן שההשקעות יצטרכו להיחתך. אבל אני לא חושב שזה יקרה. למרות שזה הצעד הכי קל, הוא בוודאי לא נכון ולא הדבר הראשון שהחברות יעשו", הסביר סלייטר.

הלמן-אלדובי מציע להצטרף לקרן ברירת המחדל כבר עכשיו
2/8/2016
בית ההשקעות שזכה במכרז האוצר לא מחכה למועד ההפעלה הרשמי שנקבע על ידי אגף שוק ההון לנובמבר, ומאפשר הצטרפות בדמי הניהול הזוכים כבר עתה
קרנות הפנסיה הקטנות שלא זכו במכרז

הקרנות הקטנות ניהלו לפני המכרז כשלושה אחוזים בלבד מנתח השוק, כך שההפקדות אליהן לא היו גבוהות ומצבן עשוי אף להידרדר יותר כעת. עד עתה, כאשר אדם מן הישוב ביקש לפתוח קרן פנסיה בקרנות הקטנות, הבחירה שלו לרוב לא נעשתה על בסיס דמי ניהול אלא כיוון שהוא רצה בסיס השקעות טוב יותר או שמע שהאיזון האקטוארי אצלן אינו שלילי.

קרנות אלה השתתפו במכרז ולמרות שלא זכו בסופו של דבר, הן עדיין הציגו הצעות אטרקטיביות להפקדה באופן ישיר (כברירת מחדל). נכון להיום, כאמור, רוב ההפקדות נעשות באמצעות מנהלי הסדרים ולכן קרנות קטנות שישכילו לתת תנאים טובים גם דרך מנהלי הסדרים, יצליחו לשרוד בשוק החדש.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מהצעד שעשו באיילון כאשר בחודש מאי האחרון חתמו יחד עם מיטב דש על איחוד פעילות הפנסיה והגמל שלהם. בחברת הביטוח, שניהלה עד המיזוג כ-3 מיליארד שקלים לעומת כ-40 מיליארד שניהל בית ההשקעות, הדגישו כי הם לא מוותרים על תחום הפנסיה, אך עצם המיזוג והעובדה שמיטב דש יחזיק ב-80% ממניות החברה המאוחדת מראה כי הכיוון של איילון פונה לביטוחי פרט.

סוכני הביטוח ומנהלי ההסדרים

כל עוד סוכני הביטוח מתוגמלים בעמלות מתוך דמי הניהול שמשלמים החוסכים, קיזוז דמי הניהול מהווים פגיעה בהכנסות הסוכנים. "אחת האופציות היא שסוכני הביטוח יצאו מהמשחק הפנסיוני", אומר אודי כץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר. "כבר היום לסוכנים ולחברות הביטוח תחום הפנסיה אינו רווחי. סוכנים לא מוכרים בדמי ניהול של 6% ו-0.5% אלא ב-2.5% ו-0.25%. זה לא יכול לכסות את העלויות".

לדבריו, ללא קשר אם הסוכנים יצאו או לא מהמשחק, השירות שהקהל יקבל בנושא הפנסיה יהיה בעייתי. "כל הזמן מדברים על דמי ניהול אבל הממוצע שלהם כבר הרבה זמן נמוך ולא ברור לי איך אנשים יקבלו שירות. מי יטפל באדם שעוזב מקום עבודה? מי יטפל בשמירת הזכויות או ישכנע אותו לא להוציא את כספי הפיצויים? מהניסיון שלי בעולם, אני יודע כי היכן שניסו קרנות ברירת מחדל שלא יעלו כסף במתן שירות או טיפול בהשקעות, יצאו עם הזנב בין הרגליים. כדאי שבאוצר יבדקו מה קרה בעולם. לסוכנים כבר רע בפנסיות כמה שנים ולחוסכים זה יהיה רע מאוד", מציין כץ ומסביר כי ההשפעה על הסוכנים העצמאים ומנהלי הסדרים תהיה דומה.

יובל ארנון, יו"ר הוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח, טוען כי מנהלי ההסדרים בבעיה גדולה מאוד ובמיוחד לאור העובדה שהחברות השולטות בהן לא זכו במכרז וכעת עלולה להיות הגירה של עובדים או דרישה לביצוע הקטנה בדמי הניהול במוצר הקיים. "הם מרכזים מסה גדולה מאוד של מעסיקים ועובדים. ניקח לדוגמה תסריט של מקום עבודה ובו 1,000 עובדי הייטק, שעכשיו ישאלו למה הם משלמים דמי ניהול מסוימים וידרשו ממנהלי ההסדר ליישר קו לפי דמי הניהול הזוכים במכרז", אומר ארנון.

"לדעתי בסופו של יום כל מנהלי ההסדרים יעברו להתפרנס אך ורק מהתפעול. בתחום התפעול יש הרבה עבודה כי כל העסק לא עובד וחסרים כספים. דמי הניהול יהפכו לשוליים והתפעול יהיה מרכזי יותר וככל הנראה מקור הפרנסה הדומיננטי", הוא מסביר. ארנון מציין עוד כי קרנות ברירות המחדל חייבות לבצע הצטרפות עובדים גם על ידי בעלי רישיון, ולכן הן יבנו מודלים לתגמול הסוכן, ללא קשר לדמי הניהול.

"פישינג"

גורם נוסף שעלול להיות מושפע מהמהלך של האוצר, בעיקר אם תהיה זליגה משמעותית של חוסכים לקרנות ברירת המחדל, היא המסלקה הפנסיונית. על פי הוראות האוצר, עבור עובדים המצורפים לקרן ברירת מחדל בשיטת הרשימות אין חובה לבצע הליך ייעוץ ולכן גם לא פישינג (בקשת מידע מהגופים המוסדיים אודות ההיסטוריה של המבוטח). כך, המסלקה הפנסיונית עלולה לאבד בקשות אופציונליות רבות במידה ועובדים רבים יועברו על ידי מעסיקיהם לקרנות ברירת המחדל הזוכות.
 
הוסף כתבה למזוודה אישית
הוסף למזוודה אישית
הוסף תגובה לכתבה זו
כינוי:
אימייל:
כותרת:
תוכן:
אין לכתוב הודעה המפרה את  תנאי השימוש של Anet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב
עדיין אין תגובות לכתבה זו.
 
 
 
עקבו אחרינו
כל הזכויות שמורות לאתר ANET.co.il 2011