"עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי בסוגיה שנידונה ונפסקה בדעת רוב מעוררת קשיים ניכרים משום שהיא חוטאת לעקרונות בסיסיים ביותר בדיני הביטוח ובדיני חוזים, ובשל השלכות הרוחב השליליות המשמעותיות הכרוכות בה על שוק הביטוח, שיפגעו בעיקר בציבור המבוטחים", כך כתבו מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד ישראל בלום, והסגנית הבכירה במחלקה, עו"ד רעות לונדין, בבקשה שהגישו לקיום דיון נוסף בבית המשפט העליון בפס"ד פיקאלי. גם הכשרה חברה לביטוח, שביטחה את הנהג, הגישה בקשה לקיום דיון נוסף. 

כזכור, פסק הדין של בית המשפט העליון מתאריך 6 ביוני 2019 עסק בערעור של נהג שרכש פוליסת ביטוח רכב רכוש עבור רכב שבבעלותו, אשר כללה החרגה מפורשת המגבילה את השימוש ברכב לנהג שמלאו לו 30 שנים ומעלה. במסגרת זו נקבע כי הפוליסה "אינה מכסה נזק שייגרם לרכב המבוטח או לצד שלישי אם בעת קרות הנזק הרכב היה נהוג על ידי נהג שטרם מלאו לו 30 שנים".

למרות זאת, חודשים ספורים לאחר מכן נהג ברכב בנו בן ה-23 של בעל הרכב, כשאביו לצדו, ופגע (כך על פי הבקשה שהגיש היועמ"ש), ברכבו של אדם אחר אשר פגע בתורו ברכב נוסף. הכשרה חברה לביטוח שהינה מבטחת הרכב שפגע והנהג שנפגע תבעו את הנהג הפוגע, וזכו בבית משפט השלום בתל אביב, כשבמקביל דחתה השופטת בוסני את הודעת צד ג' של המשיב. לאחר מכן פנה הנהג הפוגע לבית המשפט העליון בערעור ובחודש יוני האחרון החליט הרכב השופטים ברוב של שניים נגד אחד כי הוא זכאי לפיצוי יחסי. 

בבקשה נכתב עוד כי המלצתו של היועמ"ש, הנסמכת גם על הערכות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, היא כי ההלכה החדשה שנקבעה צפויה להביא חשש, בין השאר, לפגיעה במגמה הקיימת השוק הביטוח של פוליסות מותאמות אישית למאפייניו של הלקוח ולייקור תעריפי הביטוח. "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי מדובר בהלכה כה חשובה וכה בעייתית, שצפויה להוביל לפגיעה ממשית ומשמעותית באינטרס הציבורי, עד אשר היא מצדיקה נקיטה בהליך החריג של דיון נוסף", כתבו בפרקליטות המדינה. 

בנימוקי הבקשה לדיון נוסף הוא ציין עוד כי שקל בכובד ראש את משמעות הגשת הבקשה בשל חריגותה. הוא הסביר כי לא ניתן לראות בהלכה החדשה שנקבע בספק הדין משום "יישום" גרידא של הלכת סלוצקי, והסביר כי השופט עמית, שהיא בדעת מיעוט בדיון הקודם בעליון, עמד בפסק דינו על השוני המהותי בין שני המקרים. 

האם מדובר באי קיום הוראת ביטוח או ב'החמרת סיכון'?

כאמור, גם הכשרה הגישה בקשה לדיון נוסף. בהכשרה התמקדו בשאלה האם העובדה שהנהג הפוגע היה צעיר מהגיל המצוין בבירור בפוליסה הינה אי קיום הוראות הפוליסה או שמדובר במקרה של "החמרת סיכון". 

"בפסק הדין קבע בית המשפט הלכה חדשה שלפיה יש לסווג ת המקרה הנדון כמקרה של החמרת סיכון. עם כל הכבוד, לא זו בלבד שההלכה החדשה עומדת בנגידו להוראת הדין ביחס להחמרה של הסיכון, אלא שהיא אינה מתיישבת עם מושכלות ראשונים של דיני חוזים בכלל ודיני ביטוח בפרט; ואף עשויה להרע את מצבם של כלל המבוטחים תוך ייקור הפרמיה", הסבירו בהכשרה. 

"כאשר מתרחשת החמרה של הסיכון המבטחת מוצאת עצמה במצב שבו היא מבטחת סיכון שהיא לא נטלה על עצמה. מסיבה זו מתיר לה החוק להודיע על ביטוח החוזה. ואולם, כאשר נקבעה בפוליסה מגבלת גיל והנזק נגרם תוך הפרה של מגבלת הגיל לא אירע כל שינוי בהנחות היסוד של הצדדים ביחס לסיכון וגם לא נודע לאיש מהם מידע חדש כלשהו ביחס לסיכון זה. במילים אחרות, התנאי המעמיד והמקדים לתחולת ההסדר בדבר החמרת הסיכון כלל לא התקיים בנסיבות המקרה. הסיווג המשפטי הנכון של העובדות במקרה זה אינו שהסיכון הוחמר עקב הנחת יסוד שגויה אלא שהמבוטח הפר את הוראות החוזה", הוסיפה חברת הביטוח.

לכן, לדבריה, עמדת הרוב של השופטים מיוסדת על טעות בסיווג המקרה הנדון לקטגוריה של שינוי בסיכון. בהכשרה נקבו בשלושה תנאים המתירים קיום דיון נוסף:

הראשון הוא כי "הסיווג של אי קיום התניה בדבר מגבלת גיל כ'החמרה' של הסיכון אינו מתיישב עם הוראות החוק. תוצאתו של סיווג שגוי זה היא יצירת חוזה ביטוח חדש בין הצדדים, שאיש מהם לא העלה על דעתו במועד הכריתה". 

השני הוא כי למרות שהצדדים הגיעו להסכם מראש, בית המשפט משנה אותו בדיעבד, בהיעדר הסכמה של אחד הצדדים. זאת, לטענת הכשרה, בניגוד ללשון החוק ולהוראות החוזה. התנאי השלישי הוא כי קשיותה וחשיבותה של ההלכה החדשה מתבטאת בכך שהיא חותרת תחת יכולתן של מבטחות לבצע תמחור דיפרנציאלי. 

"תמחור דיפרנציאלי הוא בנשמת אפה של התחרות בין חברות הביטוח ובהעדרו כל המבטחות יגבו מכלל המבוטחים דמי ביטוח המשקפים את ממוצע הסיכון של כל המבוטחים כמקשה אחת. התוצאה: סבסוד צולב בין מבוטחים, שאינו הוגן כלפי מבוטחים מסוימים", הסבירו בהכשרה. 

ממשרד ג'ון גבע, הדר ושות', המייצגים את אבי פיקאלי נמסר לעדיף כי "חשוב להדגיש שמדובר בבקשה בלבד לדיון חוזר, שעוד לא נדונה, כלומר היא טרם עברה את הקריטריונים הנוקשים של קיום דיון חוזר. כידוע, ישנם מצבים בהם שופטים רואים את הבקשה, קוראים את הנימוקים ודוחים את הבקשה. יש לציין כי דיון חוזר יהיה למעשה סיבוב רביעי של אותו המקרה, אחרי דיון בבתי המשפט השלום, המחוזי והעליון. 

"אם הבקשה תתקבל, נגיב, ויש לנו הרבה מה לכתוב. מהותית אנחנו מאמצים את עמדתם של השופטים עופר גרוסקופף ודפנה ברק ארז, לפיהם התקבלה דעתנו שאכן מדובר ב"החמרת סיכון" בהתאם לחוק חוזה הביטוח.