מיזם התנדבות שקרם עור וגידים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והמשרד לשוויון חברתי הזמין בעלי רישיון לשיווק או ייעוץ פנסיוני להתנדב ולסייע לאזרחים לקראת פרישה, כאלו אשר ידם אינה משגת לשלם עבור השירות. המיזם עורר סערה בקרב סוכנים בשל תחושותיהם כלפי הפיקוח. התרעומת של מי מהסוכנים התעוררה שוב לאחרונה עת הצטרפה למיזם גם לשכת סוכני הביטוח. בהודעה שפרסמה הלשכה נכתב כי "הוועד המנהל של לשכת סוכני הביטוח רואה חשיבות רבה בתמיכה במהלך ההתנדבותי על מנת להעלות על נס את חשיבות החיסכון הפנסיוני, בין יתר המטרות לקידום והעלאת מעמדם המקצועי של סוכני הביטוח".
 

בתגובה לתמיכת הלשכה במהלך כתב רון קשת, מומחה לתכנון פרישה CFP ובעל המיזם ההתנדבותי 'פורשים בכבוד', פוסט ארוך בו הוא מסתייג מתמיכת הלשכה ברשות, לא בשל ההתנדבות עצמה אלא בשל תחושותיו כלפי הרשות. קשת ציין בשיחה לעדיף כי "אם לשכת סוכני הביטוח היתה משכילה לבצע משא ומתן עם הפיקוח, הנושא של הסוכן האובייקטיבי היה נראה אחרת ולא היה מתחיל מהשמצת הסוכנים. ברגע שהוא מתחיל כהשמצה והלקוחות של הסוכן או היועץ קוראים עיתונות, לרבות עיתונות כלכלית, ונחשפים לדברים האלו. זהו עלבון. הרי עשבים שוטים יש בכל מקום ובכל מקצוע, גם אצל שופטים, עורכי דין ורואי חשבון ולכן לקחת את הכלל הזה ולהשמיץ אותו זה חמור".

קשת, המייסד של מרכז הפרישה של לשכת סוכני הביטוח, מדגיש כי ישנן ראיות שונות לכך שהסוכנים פועלים בהגינות. "הדוגמה הבולטת ביותר היא בכך שבעשר השנים האחרונות החברות שאליהן נוידו הכי הרבה כספים הן החברות המשלמות את העמלות הכי נמוכות לסוכנים, מדובר בכ-4 מתוך 5 שקלים שהולכים אליהם", אמר קשת והסביר: "למה אנחנו מניידים את הכספים דווקא לשם? כי אנו רוצים בטובת הלקוחות שלנו. מי שיושב בפיקוח אינו מבין את זה. מדובר בחברות המשלמות כחצי עמלה מחברות אחרות ובכל זאת הסוכנים ניידו אליהן ללא הרף למרות שהן משלמות הכי פחות ואלו דמי ניהול שקשה מאוד למכור אותם, זאת בעוד חברות אחרות מציעות דמי ניהול נמוכים ועמלה פי שניים לסוכן, מה שמוכיח שהסוכנים דואגים ללקוחות שלהם".

מנגד, סוכן הביטוח הפנסיוני ומתכנן הפיננסים המורשה רם אמית, שנבחר על ידי נשיא הלשכה בפועל לרכז את פעילות הסוכנים המתנדבים במיזם, התייחס לטענות ואמר בשיחה לעדיף: "אני בהחלט מבין את הקולות המתנגדים למיזם. לאנשים יש תחושות קשות וכאב בטן עמוק על כל מיני תהליכים ומהלכים שמתבצעים הן על ידי הפיקוח והן על ידי חברות הביטוח וכאשר נולד מיזם מהסוג הזה, הם לא עושים הבחנה בין מהלך התנדבותי נטו לבין הבטן המלאה והתחושות הקשות שלהם נגד הגופים הציבוריים יותר. צר לי על כך, משום שבעיני זה מראה על אי הבנת הנושא".

אמית מסביר כי במדינת ישראל ישנם מאות אלפי אנשים שלא ראו סוכן פנסיוני בחייהם והצטרפו לקרנות פנסיה על ידי מעסיקיהם. "הם לא קיבלו שום הנחיה ולא מימשו את זכותם בבחירת קרן הפנסיה, אלא פשוט הלכו באפלה. מדובר בין היתר במפעלים שלמים. מאז שנולדו קרנות ברירות המחדל וחובת ההצטרפות לפנסיית חובה, שחררו את המעסיקים בכך שהם העבירו רשימות עובדים לקרנות הפנסיה ובזה הסתיימה פעילותם בנושא. איש לא בדק את הצרכים של האנשים. רמת ההכנסה שלהם מאוד נמוכה, אין להם מושג מינימלי עם איזה 'עושר' הם יגיעו לפרישה, האנשים האלו זקוקים להבין איפה הם נמצאים".

סוכן הביטוח, מתכנן ומלווה הפרישה יגאל הררי, CFP, אמר בעניין המיזם והשתתפות הלשכה, כי הוא קרא את האיגרת שיצאה ודעתו אינה נוחה ממנה. בשיחה עם עדיף הסביר הררי: "אני עוסק בתכנון פרישה ומתנדב בפעמונים כבר שנים ונותן לא אחת ייעוץ 'פרו בונו' לאנשים שבאמת זקוקים לכך וידם אינה משגת, אלא שאני חושב שהשיח של הרשות עם הסוכנים העצמאים הוא שגוי. מצד אחד הרשות מטיחה בנו באמצעות כל מיני גורמים על התנהלות כזו או אחרת שאינה ראויה ומייחסת לנו כל מיני דברים, ומצד שני היא לא מפרידה בין סוכן עצמאי לנציג חברה, עובד במוקד או כל דבר דומה אחר והיא מכניסה את כולם לסל אחד".

"אנחנו קבוצה של אנשים מומחים בתחום ויודעים לעזור לאנשים בתחום בעיקר הפרישה וכעת מבקשים מאיתנו בפיקוח שנבוא למיזם שלה שכעת הצטרפה אליו הלשכה", הררי מדגיש כי: "העניין זה לא עצם הבקשה להתנדב, אלא הדרך בה היא נעשתה. מי שקורא את הקול קורא של הפיקוח, רואה שיש שם סדרה של איומים ודרישות.פונים אלינו כאנשים שלא ניתן לסמוך עליהם, מתייגים אותנו כלא אמינים ומצד שני רוצים שנתרום מהידע שלנו".